גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

רשות המסים בוחנת מחדש את הרפורמה שהצליחה יותר מדי

חוק הרווחים הכלואים, שנחשב לגולת הכותרת של הממשלה הנוכחית והניב מיליארדים, פוטר ממס חברות הרוכשות קרקע ובונות עליה אך ממסה בחומרה נדל"ן מניב ● הקבלנים מתריעים מפני עיוותים שנוצרו - בעיקר בענף המשרדים ● לקראת חוק ההסדרים הקרוב, בדרגי המקצוע שוקלים פתרונות שיאפשרו הקלות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

רפורמת הרווחים הלא מחולקים מסתמנת כגולת הכותרת של מדיניות המס של הממשלה הנוכחית. אף שעלתה תחילה כחלק מגזירות תקציב המדינה, עמדה מאחוריה עבודה מקצועית בת חודשים ורציונל כלכלי סדור. ההצלחה של הרפורמה הפתיעה אפילו את הוגיה, כאשר היקף ההכנסות לקופת המדינה הגיע לכפל הסכום ששוער תחילה.

2.7 מיליון שקל בשנה וחצי: הוצאות מעונות ראש הממשלה נחשפות
הכנסת אישרה הטבה חדשה לפאנלים סולאריים. אלה המרוויחים

ואולם, ייתכן שהיא הצליחה יותר מדי. החוק פוטר ממס חברה הרוכשת קרקע, בונה עליה ומוכרת אותה, אך בו בזמן ממסה חברה שרוכשת נדל"ן ומשכירה אותו. המצב הזה מטה את השוק בחדות, כך שחברות מעדיפות לבנות ולמכור במקום להשקיע בנדל"ן מניב, בדגש על ענף המשרדים, אשר נמצא בסכנה להצטננות מעבר לרצוי.

על כן, ברשות המסים הודיעו כי יבחנו מחדש את הרפורמה, ולגלובס נודע כי הבחינה תתבצע כבר לקראת חוק ההסדרים הקרוב. אחד הפתרונות שנשקלים כולל מתן הקלות, כך שחברות הממוסות במס הרווחים יוכלו להשקיע בנדל"ן למשרדים. יש לציין כי הנושא עדיין בדיונים.

גם אם יגובשו החלטות כאלה, מימושן צפוי להיתקל בקשיים עצומים. הכנסות המדינה נשענות כיום על מס זה, בתקופה שבה יחס החוב־תוצר מאמיר ותשלומי הריבית חונקים את ההוצאה הממשלתית. תקציב 2027 צפוי להגיע עם גזירות מס קשות, וההערכה במערכת המקצועית היא שאפילו אם הבחינה תעלה צורך בשינויים בחוק, עדיף יהיה לרכך את הנטל כלפי האדם העובד מאשר להקל על בעלי ההון שנדרשים לשלם מס.

שורשי הרפורמה

בסוף 2024 הגיש צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, שלומי הייזלר, את המלצותיו לבחינת סוגיית הרווחים הלא מחולקים. המהלך נשען על מבנה המס הדו־שלבי הנהוג על חברות בישראל. במסגרת שיטה זו, נגבה בשלב הראשון מס חברות בשיעור של כ־23% על הרווחים השנתיים. בשלב השני, בעת קבלת החלטה על משיכת רווחים, מוטל מס דיבידנד בגובה 30% על בעלי מניות מהותיים ו־25% על שאר בעלי המניות.

הרציונל נועד להשוות את שיעור המס של יחידים בעלי הכנסות גבוהות העומד על כ־50%, ובכך לנטרל כל תמריץ לפתיחת חברות אך ורק לצורכי תכנון מס. לצד זאת, המודל נועד לספק תמריץ לחברות להשקיע את כספיהן ולהרחיב את הפעילות כזרז למשק. בדרך זו, המדינה מוותרת זמנית על תקבולי הדיבידנד ומשתתפת בפועל במימון אותן השקעות, מתוך ציפייה שהן יגדילו את התוצר ויתורגמו להכנסות ממס.

ואולם, הוועדה מצאה כי בפועל המנגנון נוצל לדחיית מס בלתי מוגבלת, שכן רק אחוז נמוך מהרווחים נמשך כדיבידנד בידי היחיד. אותם רווחים לא מחולקים לא שימשו להשקעות המרחיבות את הפעילות, ולכן לא השיגו את המטרה המקורית.

הצוות, ובעקבותיו הרפורמה, התמקדו ב"חברות ארנק" - בהן בעלי מניות מעטים, ולרוב בעל מניות יחיד, המשמשות לצבירת כספים והשקעתם באפיקים פסיביים. בקטגוריה זו נכללות גם חברות החזקה המרכזות רווחים מחברות בנות, לצד חברות של בעלי מקצוע חופשיים כגון עורכי דין ורופאים. לפי הממצאים, 20% מהרווחים הלא מחולקים במשק רובצים בחברות אלו, מה שהוביל לאובדן הכנסות משוער של 5 עד 6 מיליארד שקל בשנה.

נוסף על כך, ההערכה הייתה כי בשנה הראשונה לרפורמה יבחרו חברות לנצל את האפשרות לפרק חברות ולהעביר נכסים עד לסוף השנה הקודמת, מהלך שהיה צפוי להניב 5 מיליארד שקלים נוספים. בפועל, כבר בינואר האחרון הודה מנהל רשות המסים כי היקף ההכנסות הגיע ל־15 עד 20 מיליארד שקל בשנה שעברה.

מגמה זו באה לידי ביטוי בדו"ח הכנסות המדינה, שדיווח על גידול של כ־14% בגביית המסים בשנה שעברה. הצמיחה יוחסה אמנם גם לגורמים נוספים, אך הודגשה במפורש גם כתרומה ישירה של הרפורמה. להמחשה, כבר בינואר אשתקד התקבלו מסים בגובה 9 מיליארד שקל בגין חלוקת דיבידנד - סכום השקול לגביית מס שנתית רגילה - לאחר שחברות מיהרו לבצע התאמות לקראת כניסת החוק לתוקף. בדצמבר אף נרשמה עלייה ריאלית של כ־25% בגבייה מניכויים, שיוחסה לרפורמה.

הוראות החוק - והביקורת

החוק הקיים, נזכיר, מחייב חברות שהגיעו לסף מסוים לחלק את הרווחים הצבורים שלהן ולשלם עליהן מס דיבידנד, או לחלופין לשאת ב"קנס מס" בגובה 2%. במסגרת הרפורמה נקבע עוד כי בעלי שליטה בחברות ארנק יידרשו לשלם מס שולי על רווחים לא מחולקים העולים על 25% מהמחזור - בחברות שמחזורן מגיע עד 30 מיליון שקל.

במהלך החקיקה הוחרגו מהוראות החוק חברות תעשייה, בנייה וגופים הנהנים מהטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון, כך שהמס מוטל רק כאשר הרווחים חורגים מ־750 אלף שקל. חברות החזקה רשאיות לבחור בין תשלום מס של 2% על רווחים המושקעים במניות או בנדל"ן לבין חלוקה של לפחות 6% מהרווחים לצד תשלום מס דיבידנד.

הרפורמה התקבלה בביקורת ציבורית, לפיה חברות יוציאו את פעילותן מהארץ וכי תהיה נסיקה במחירי הדירות משום שהכסף שמושך הפרט מהחברה יושקע בנדל"ן. כמו כן, נטען אז כי מדובר בהתערבות קיצונית בשיקולים עסקיים. בממשלה דחו את הביקורת והצביעו על שורת תקדימים במדינות כמו ארה"ב, אירלנד ויפן.

ואולם, חרף האיומים שלא התממשו, עולות טענות על פגיעה בענפים מסוימים. ביטוי לכך ניתן לשמוע מדבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בפודקאסט "השור והדוב": "אין סיבה שעו"ד יקנה דירות להשקעה על שם החברה ולא ישלם את המס". עם זאת, השר הודה כי "נצטרך לעשות תיקון בנדל"ן, המטרה לא היתה לדכא את הפעילות במשק".

שלומי הייזלר, מי שכיהן כמנכ״ל האוצר ועמד בראש הצוות שהוביל את הרפורמה, טוען כי מבחינתו מדובר בהצלחה אדירה ומוסיף כי בהיבט המסוים של שוק הנדל״ן אכן נדרש תיקון מסוים: ״אני גאה במהלך. הרפורמה סגרה תכנון מס לגיטימי שעיוות את מערכת המס בצורה מאוד רצינית. יחד עם זאת, האירוע של השקעות בנדל"ן הוא אכן אירוע שלא פיצחנו אותו עד הסוף״.

לדבריו, ״גם בדיונים ידענו שנצטרך לדייק אותו כי הוא מקשה על השקעות בנדל"ן. זה אירוע קשה כי צריך לתקן מבלי להרוס את המנגנון ובלי שיהיה מקלט מס חדש. יש מדרון חלקלק בין תיקון לבין אירוע שמעקר את החוק ואני בטוח שהצוות המעולה של האוצר ורשות יצליח גם למצוא לזה פתרון ראוי״.

עמדת הקבלנים

תומר צליח, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, יזם וקבלן מבעלי קבוצת צליח רוטשילד, מציין כי הציפייה שהכסף המושך יושקע בדירות לא התממשה בשל מס הרכישה, והוסיף כי "המקום היחיד שיש בו השפעה שלילית זה הנדל"ן המניב, אנו רואים זאת על שוק השכירויות".

בכל אופן, ככל הידוע, גם הבחינה שנעשית בממשלה לקראת חוק ההסדרים הבא לא תאפשר באופן גורף השקעות בנדל"ן מניב אלא באופן מוגבל. אך גם אם הבחינה תעלה צורך בשינויי חקיקה, הסבירות שאלו ייכללו בחוק ההסדרים הבא נמוכה. הוצאות הממשלה תפחו מאז פרוץ המלחמה, ויחס החוב־תוצר של המדינה טיפס מכ־60% ל-70%. תשלומי הריבית בשנה שעברה עמדו על 40 מיליארד שקל, ותקציב הביטחון כמעט שילש את עצמו, וככל הנראה הוצאות אלו ימשיכו להיות גבוהות. לכן, סביר שחוק ההסדרים הבא דווקא יכלול רפורמות להרחבת ההכנסות ולא לצמצומן.

גורמים הבקיאים בפרטים העריכו בפני גלובס כי גם אם יוחלט להקל ולו במעט על נטל המס, ההקלות יופנו לאדם העובד, למשל בדרך של הפשרת הקפאת מדרגות המס כדי שה"נטו" בשכר יגדל מעט.

עוד כתבות

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

בדרך לעסקת הענק בשוק האנרגיה: המחלוקות שנפתרו

קרן ג'נריישן מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם ● כעת הצדדים נערכים לבחינת המיזוג בידי הרגולטורים, שמודאגים מהריכוזיות בתחום ייצור החשמל

עדכון תוכנה ברכב / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרמטר שרוכשי רכב כמעט לא בודקים ועשוי להשפיע על השווי שלו

כלי הרכב של ימינו הופכים דומים יותר ויותר לסמארטפונים, ותלויים בעדכוני תוכנה של היצרן כדי לשמור על תקינות, רלוונטיות וערך לאורך זמן ● אבל לא כל היצרנים מעניקים את אותה תמיכה, במיוחד לא לרכב שכבר עברו שנים מאז יצא מהמפעל ● מה כדאי לבדוק לפני שקונים?

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים הגדולים בראש, אבל מתחרה מפתיע מתברג גבוה

הציבור נהנה מהקמפיינים המשעשעים של הבנקים, אך נצרב מהמשכנתא והריבית על הפיקדונות ● האם רפורמות חדשות וכניסת מתחרים לתחום יצליחו להוביל למהפך? ● וגם: מאחורי ההצלחה המפתיעה של הקמפיין של בנק יהב ● מדד המותגים של גלובס

מייסדי פאפאיה גיימינג, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

ביהמ"ש בניו יורק חייב את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר; החברה תערער

חבר מושבעים בניו יורק קבע באפריל השנה כי פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר למתחרה סקילז בשל פרסום מטעה הנוגע לשימוש בבוטים במשחקים ● כעת ביהמ"ש הפדרלי בניו יורק העלה את הסכום ופסק כי פאפאיה תשלם לסקילז 719 מיליון שקל ● החברה נערכת להגשת ערעור

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות מתערבת בהליך ההדחה של מנכ"ל איגוד הבנקים

לגלובס נודע כי רשות התחרות פנתה ליושבי ראש הבנקים וביקשה לקבל את ההתכתבויות שלהם בעניין הכוונה להחליף את מנכ"ל האיגוד, שנחשפה בגלובס בשבוע שעבר

פאנלים אגרו-וולטאי. ניסוי של דוראל בשת''פ אוניברסיטת בר אילן / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

הכנסת אישרה הטבה חדשה לפאנלים סולאריים. אלה המרוויחים

לאחר שהחקיקה נפלה עם פיזור הכנסת, המליאה אישרה מחדש פטור מהיטל השבחה למיזמי אגרו־וולטאי למשך שנה ● המהלך צפוי להסיר חסם מרכזי להקמת מתקנים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ובין המרוויחים נמצאים קיבוצים ומושבים לצד חברות אנרגיה חדשה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

עננת הזיהום בשדה דב: רוכשי דירות בפרויקטים כבר מכניסים סעיפי ביטול

המשרד להגנת הסביבה דורש מעיריית ת"א לעצור עבודות בשדה דב, מחשש לסיכון בריאותי כתוצאה מהימצאות מזהמים ● במקביל לחילופי האשמות בין הגופים, מומחים מזהירים מכאוס רגולטורי, בזמן שרוכשים חדשים דורשים להכניס סעיפים לשחרור מהיר מהחוזה עקב זיהום

בניין הפניקס / צילום: שרון פאר

הפניקס ברוקרס יוצאת למהלך חדש בתחום ניהול העושר: רוכשת 60% מגורן פמילי אופיס

גורן פמילי אופיס, פועלת מזה שנים בליווי משפחות ולקוחות בעלי הון ● המהלך הנוכחי מהווה צעד משמעותי באסטרטגיית הצמיחה של הפניקס ברוקרס בתחום

רגליו של פראן טורס במונדיאל / צילום: צילום מתוך חשבון האינסטגרם של אנדר ארמור

המונדיאל הסתיים, עכשיו כוכבי הכדורגל גוזרים את הקופון

אנדר ארמור, דורדאש ואמריקן איגל הם רק חלק מהמותגים בינלאומיים שמגייסים את כוכבי המונדיאל לקמפיינים חדשים, ומנסים להפיק את המרב מרגע השיא שלהם

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

השיטה החדשה של אוניברסיטת רייכמן ללמד סטודנטים לרפואה

מחקר חדש עשוי לסלול את הדרך לטיפולים חדשניים בהפרעת אישיות גבולית; בית החולים איכילוב חושף חממה חדשה לסטארט־אפים בתחום הבריאות; והפרויקט הישראלי שזכה בפרס אירופי ● השבוע בביומד

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

חגיגת רווחים סעודית-קטארית: מאחורי מימוש הענק בהפניקס

קרן אפיניטי שמוביל ג'ארד קושנר, מכרה רבע ממניותיה בחברת הביטוח תמורת כמיליארד שקל לידי מוסדים אמריקאים ● בצל הזינוק במניית הפניקס, הקרן שגייסה כספים מסעודיה וקטאר מורווחת 3.4 מיליארד שקל "על הנייר" על ההשקעה שביצעה לפני כשנתיים

רחוב בן יהודה, תל אביב / צילום: איל יצהר

בית המשפט: לא ניתן לאשר מגורים במרתף בתל אביב גם אם הוא מואר ומעל הקרקע

בית המשפט דחה עתירה של בעלת נכס במרכז תל אביב שביקשה לקבל היתר שימוש למגורים במרתף שנמצא מעל הקרקע ● נקבע כי אם הנכס הוגדר כ"מרתף" בהיתר הבנייה המקורי - חלה עליו תוכנית המרתפים העירונית האוסרת שימוש למגורים

הוד השרון / צילום: Shutterstock

בשל ניגוד עניינים: אישור התוכנית לבניית 9,000 דירות בהוד השרון נדחה שוב

חוקר ההתנגדויות בתוכנית "נוף ירקון" הודיע על סיום תפקידו לאחר שהתברר כי הוא מצוי בקשרי עבודה עם אחת השמאיות שהגישו חוות דעת ● המהלך צפוי לעכב שוב את התוכנית להקמת 9,000 דירות חדשות, המקודמת זה כשלושה עשורים

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

כפי שנחשף בגלובס: סייארה רוכשת את אואזיס סקיוריטי במיליארד דולר

שתי חברות הסייבר הישראליות חתמו על הצהרת כוונות לקראת עסקת רכישה, שבמסגרתה צפויה סייארה לצרף אליה את אואזיס סקיוריטי ● המהלך נועד לשלב אבטחת מידע, זהויות לא־אנושיות וסוכני AI בפלטפורמה אחת, על רקע העלייה בשימוש בסוכני בינה מלאכותית בארגונים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון - ''הארץ''

2.7 מיליון שקל בשנה וחצי: הוצאות מעונות ראש הממשלה נחשפות

הנתונים נמסרו ממשרד רה"מ לבקשת התנועה לחופש המידע ● בין ההוצאות: כ-95 אלף שקל עבור גינון בקיסריה; שני מקרים של החלפת אמבטיה במעון הפרטי ברחוב עזה בירושלים, שעלו יחד כ-27 אלף שקל; והזמנות בוולט בחודש אוגוסט 2025 בסך 2,700 שקל ● מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "מדיניות פזרנית תוך שימוש בכספי ציבור"

איתן מדמון, מנכ''ל אגוד הבנקים / צילום: תמר מצפי

הבנקים נאלצים לעצור את החלפת מנכ"ל האיגוד

לגלובס נודע כי בעקבות פניית רשות התחרות לבכירי המערכת הבנקאית לבדיקת ההתכתבויות סביב החלפת איתן מדמון, איגוד הבנקים מקפיא את הליך איתור המנכ"ל הבא ● התערבות רשות התחרות נחשפה אמש בגלובס

משרדי קשת 12 ברמת החייל / צילום: אורטל דהן

קשת 12 עתרה נגד חוק התקשורת: "חקיקה להחלשת ביקורת על השלטון"

כשברקע ניפוץ דלת הכניסה של חדשות 12 הלילה, קשת 12 עתרה לבג"ץ נגד החוק של שר התקשורת שלמה קרעי ● טוענת כי מדובר בחקיקה פרסונלית ומפלה שמטרתה להחליש כלכלית את כלי התקשורת שמבקרים את השלטון - ולסייע כלכלית לאלה התומכים בו

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

עוד סימן אזהרה לבועה: משלמים יותר על אותה מניה בשווקים שונים

הפער הגדול בין מניית SK Hynix הנסחרת בארה"ב לבין זו הנסחרת בדרום קוריאה לא אמור להתקיים

עומסים בנתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

חוששים מעיכובים בנתב"ג? אלה היעדים "הבטוחים" ביותר

שתי תקלות בשבוע, 30 מתדלקים אמריקאים והפוגה במלחמה ששולחת את הישראלים לחופשה בחו"ל ● אוסף של אירועים גרם לסערה מושלמת בנתב"ג ועיכובי שיא בהמראות ● היעד שמוביל בטיסות המדייקות הוא אבו דאבי עם 25 דקות עיכוב בממוצע בלבד. ומי אחריו ברשימה?

בניין וויקס בגלילות / צילום: יוסי כהן

עסקת הענק בגלילות בוטלה: פייבר לא תעבור לקמפוס של וויקס

לאחר שניהלו מגעים מתקדמים לשכירת כ־4,500 מ"ר בקמפוס של וויקס בגלילות, העסקה בין החברות ירדה מהפרק ● פייבר, שחוזה השכירות שלה בתל אביב צפוי להסתיים בקרוב, בחנה מעבר למשרדים גדולים יותר, אך בשלב זה לא ברור אם תשוב למגעים עם וויקס או תפנה לחלופה אחרת