בתחילת החודש משכה את תשומת ליבם של בכירי ענף הנדל"ן עסקת ענק לרכישת 50% מהזכויות בקרקע בשטח של 38 דונם בפארק התעשייה אלון תבור, הסמוך לעפולה. מאחורי העסקה עמד איש העסקים המסתורי נדב בלילה, שמעולם לא התראיין או נחשף לציבור. המטרה שסימן: הקמת תחנת כוח וחוות שרתים בצפון בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל.
● נראה שהם מתעשרים בפולימרקט, אבל שום דבר מזה לא אמיתי
● מרד דור ה־Z נגד הבינה המלאכותית
● הצוללת | המנהלת שמסננת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד
בלילה (52) הוא כוכב עולה בתחום חוות השרתים, אבל גם בעליה של אימפריית נדל"ן ולוגיסטיקה. וחוץ מעסקיו הוא האיש הכי מקושר שלא הכרתם: ברחוב אחד במושב אמונים, שבו הוא גדל וגר, נמצאת המסעדה שלו, שבה יושבים לעתים מירי השרים מירי רגב וחיים כץ, מתחם האירוח בבעלותו שבו חגג איתמר בן גביר יום הולדת 50 וגם הבית שבו התחילה להירקם עסקת חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו.
גלובס ערך שיחות עם מקורבים וגורמים בתעשייה כדי למפות את דמותו של האיש שנדמה שידו בכול - אימפריה עסקית ביום ומתווך פוליטי בלילה.
את הקבוצה שלו הצמיח בלילה מעסקאות נדל"ן באשדוד וסביבתה, שהתרחבו לתחומי הלוגיסטיקה והקמעונאות. כיום הוא מחזיק כמעט 1,500 דונם בנדל"ן מניב ובמרכזים לוגיסטיים ועוד כ־1,500 דונם של פרדסים במושב - ושוויו, על הנייר, עולה לפי ההערכות על מיליארד שקל.
העסקה באלון תבור מסמנת את השביל החדש שבו צועד בלילה אל עבר הזהב הנוכחי של בכירי המגזר העסקי: שרתי בינה מלאכותית הממירים שבבים וחשמל למיליוני שקלים.
ולא מדובר בצעד הראשון. לפני כחודשיים התברר כי להקמת חוות השרתים באזור התעשייה הר טוב בבית שמש, שלה שותפות קבוצת דוראל וקבוצת אמפא, יש גם שותף שלישי: חברת הלוגיסטיקה של בלילה.
קרנה של נדב ב. לוגיסטיקה, שהקים המושבניק מהדרום, עלה זה מכבר כשמשכה אליה שני שותפים מוסדיים בפרופיל גבוה: מנורה ומגדל. אלה ניפקו לחברה שווי של כ־300 מיליון שקל לפני כשנתיים בעסקת רכישת מניות פרטית.
החברה מרכזת תחתיה גם את הפעילות הקמעונאית של ארבעה מרכזים מסחריים בדרום, תחת המותג InShopping, והקבוצה כולה מחזיקה בעוד כ־20 מרכזי קניות בכל הארץ. סך הכול מדובר בפעילות ששווייה מוערך בכ־300-200 מיליון שקל לקמעונאות בלבד.
בעודו מחזיק בשורה ארוכה של נכסים בתחום הנדל"ן, הקמעונאות ועכשיו גם חוות השרתים, עולה מעמדו של בלילה בזירה נוספת. הוא כאמור זה שתיווך בין נשיא המדינה יצחק הרצוג, הנחשב לחברו הוותיק, לבין ראש הממשלה במסגרת המגעים סביב בקשת החנינה שהגיש נתניהו בפרשת האלפים. בשיחות סגורות מציג בלילה זאת כניסיון "להרגיע את הרוחות" בתקופה סוערת.
שמו גם נזכר כבעלי מתחם אירוח, הכולל שתי וילות ענק, הסמוכות למסעדת ספייס שלו במושב, שם ערך השר לביטחון פנים בן גביר במאי האחרון את מסיבת יום ההולדת שלו עם צמרת המשטרה. במהלכה הוגשה לו עוגה ועליה ציור של חבל תלייה - לציון חוק עונש מוות למחבלים שמקדם השר.
בעקבות האירוע הזה ספג בלילה ביקורת ציבורית, אך הבהיר בפני מקורבים: "בן גביר הזמין את מתחם האירוח ושילם עליו. במתחם התארחו בעבר שופטים, אנשי רשות המסים וחברות - וזה לא זכה לסיקור תקשורתי".
התנופה ועתיד ההנפקה
כוחו הכלכלי של בלילה ממוקד בעיקר בחברת נדב ב. לוגיסטיקה של הקבוצה. שותפיו העסקיים בענף הנדל"ן בטוחים כי זו החברה הצומחת ביותר בישראל בתחום. בשנה האחרונה שורה של גופים מובלים סגרו עסקאות עם חברת הלוגיסטיקה שלו ועם החברה־האחות, המנהלת את מתחמי הקמעונאות שלו - שרית ניהול נכסים. מדובר בחברה ותיקה בבעלות משותפת של בלילה והאחים כץ, ששווייה מוערך בכ־380 מיליון שקל.
בין העסקאות: רבוע כחול נדל"ן של מוטי בן משה נכנסה עמו כשותפה להקמת מתקן לוגיסטי בנמל אשדוד, בהשקעה של 140 מיליון שקל על 40 אלף מ"ר. השניים גם צפויים להקים בית קירור על עשרה דונם בעלות של 160 מיליון שקל.
עוזי לוי, שותפו לשעבר של בלילה במנורה מבטחים נדל"ן, מוביל דרך חברת מבנה, שהוא עומד כיום בראשה, שותפות עמו בקרקע של 50 דונם במתחם בצומת בני ראם; אגד נדל"ן רכשה איתו קרקע מפז באזור בני ראם וקרקע נוספת באזור ברוש, וגם איסתא נדל"ן ביצעה עמו כמה עסקאות להקמת מרכזי לוגיסטיקה וקירור בתימורים, יואב ובאר טוביה.
עם הלקוחות הנאמנים של בלילה נמנים גם רמי לוי ואיתן יוחננוף, שמוכנים לשכור ממנו שטחי לוגיסטיקה ב־40 ו־50 שקל למ"ר, וכן אושר עד, ניצת הדובדבן, בלדי ונטו בתחום המזון; בתחום החבילות ישנן אוריאן ו־DHL; וגם כללית, מכבי ומטבחי סמל, ששוכרים שטחים במרכזי מסחר.
התנופה העסקית הזאת, לפי הערכות בשוק, כבר הביאה את בלילה עצמו לשקול להנפיק את קבוצת החברות שלו, הכוללת כ־40 פעילויות בתחום הנדל"ן המניב, הבנייה, החקלאות והמסעדנות, ובראשה ספינת הדגל של קבוצת הלוגיסטיקה. אבל המהלך נעצר לפי שעה.
בסביבת הקבוצה מסבירים כי נדב ב. לוגיסטיקה עצמה כבר שווה כ־2 מיליארד שקל ומציגה חוזי שכירות ארוכים יציבים ורווחיים עם לקוחות דגל - וגם משקפת לבלילה עצמו על הנייר שווי אישי של 680 מיליון שקל (34% ממניות החברה).
אלא שהמצב לא דומה בשאר החברות שלו. אלה כוללות חוזי שכירות עם מספר רב יותר של לקוחות בסדרי גודל שונים ובמחירים שמקשים יציאה להנפקה. ההערכה היא כי בשנתיים הקרובות צפויים בקבוצה לפעול בנושא כדי לייצר חוזים רווחיים יותר.
בכירים בענף, שמכירים את איש העסקים, מעריכים כי חברת הלוגיסטיקה עצמה כן מתכוננת להנפקה בבורסה עד 2027, אך עדיין לא שכרה בנקאים לשם כך.
"חקלאי לפני שהוא איש נדל"ן"
בלילה מתגורר עם משפחתו ושלושת ילדיו במושב שבו גדל, ומחזיק מתחם המשתרע על פני ארבעה מגרשים לפחות. ברחוב שבו ממוקמים משרדי קבוצת נדב בלילה נמצאים גם ביתו הפרטי, מסעדת הבשרים שלו ספייס (Space) ווילות האירוח ספייס ריזורט וספייס בוטיק. לאחרונה אף חיזק את מעמדו המקומי כשהתמנה ליו"ר האגודה החקלאית במושב.
עסקיו של בלילה במושב ומחוצה לו טובלים באדריכלות וגינון מוקפד, המשלב עצי זית אירופיים גדומים, שיחי ביצן ותפוחי סדום, ואלה לא מותירים מקום לספק כי טביעת האצבע שלו נחה גם בעולמות הללו. "זה אחד מסימני הזיהוי של בלילה - הוא מביא איתו סטייל, סדר וניקיון לכל מקום", אומר תושב אמונים.
בין אמונים לג'וליס משתרעים גם הפרדסים רחבי הידיים של בלילה, המקובצים תחת חברת פורט הדרים שבבעלותו. אלה כוללים גידולים של תפוזי ולנסיה, קלמנטינות אור, פומלית, פומלות ואשכוליות.
בלילה עבד בפרדסים האלה כנער, כשהוא לן בבקתות המפוזרות בתחומם במשמרות הלילה. "הוא גדל כחקלאי ומזוהה עד היום כחקלאי עוד לפני שהוא איש נדל"ן", מספרים תושבי אמונים. "הוא פוקד את הפרדסים באופן תדיר, מראיין את העובדים ומפקח על הקטיף".
הפרדסים לא מנוהלים כעסק חקלאי מבודד, אלא מתוכננים להתנהל כנדל"ן יצרני. בלילה מתכנן בשטחים האלה, בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות אנרגיה דוגמת דוראל, התקנת פאנלים סולאריים. השילוב מאפשר לו למקסם את התשואה מהקרקע.
"היכולת שלו לסחוט כל מטר רבוע מהקרקע - מניצול תת־קרקע לחניונים, דרך בנייה ורטיקלית ועד תוספות בינוי יצירתיות - היא סימן ההיכר של נדב", אומר בכיר בשוק הנדל"ן המניב, שאיתו בלילה משתף פעולה. "כשהוא קונה קרקע להקמת מרכזים לוגיסטיים הוא חופר בה כדי לנצל את זכויות הבנייה גם מלמטה. כשהוא מחזיק במרכז מסחרי - בחניון יהיה גם מתקן לשטיפת רכבים".
שיטת בלילה
במידה רבה מזכיר הזינוק של בלילה את זה של שחקן צומח אחר בשוק הלוגיסטיקה וחוות השרתים: צחי נחמיאס, בעלי מגה אור - אחת החברות הצומחות בבורסה בתל אביב, שמחיר המניה שלה זינק ביותר מ־220% בשנה האחרונה ושווייה נאמד כיום בכ־20 מיליארד שקל.
שני היזמים גדלו במושבים וניצלו את הפוטנציאל הכלכלי שטמון בפריפריה החקלאית של המרכז - נחמיאס באזור שילת ומודיעין ובלילה באזור דרום השפלה - כדי לרכוש במהירות שטחים, לבנות עליהם מרכזים לוגיסטיים ומשם לדלג לענף חוות השרתים המבוקש.
"בלילה השכיל לזהות שהאזור החקלאי שסובב את אשדוד וקריית מלאכי הוא לא רק פריפריה חקלאית, הוא הפך ללב הלוגיסטי של ישראל", אומר בכיר בענף הנדל"ן. "זה אזור שנהנה מקרבה אסטרטגית לנמל אשדוד וצומת דרכים מרכזי - של הכבישים 6, 3 ו־40".
נוסף על כך, הוא מדבר את השפה של המושבים והקיבוצים. "הקשר הישיר לוועדי המושבים ולאגודות החקלאיות מאפשר לו לפעול היכן שאחרים חוששים. הוא זיהה את נקודת הכאב של המגזר החקלאי - אכיפה מוגברת של חריגות בנייה ועסקים זעירים שפועלים בתוך המושבים ללא היתר. אבל במקום לראות בזה איום, הפך את זה למנוע צמיחה. הוא מציע לשוכרים פארקי תעשייה מאושרים ומסודרים".
בלילה זוכה במכרזים של רשות מקרקעי ישראל, עם תב"ע מוכנה לתעשייה או מלאכה בפאתי היישובים, רוכש את הקרקע, מכניס שותפים, בונה במהירות ומשווק בעצמו. בחיוג המהיר שלו נמצאים אנשים באושר עד, רמי לוי או חברות ביטחוניות, שמשתמשות בחברה שלו לבנייה תת־קרקעית.
"כלל הברזל שלו הוא שאם אין תב"ע מוגדרת - הוא לא נכנס לעסקה", אומר מנכ"ל באחת מחברות הנדל"ן. הוא לא מהמר על שינויי ייעוד, אלא מתמקד במיצוי זכויות קיימות. הוא גם לא נכנס לקרקע שאין בה חשמל או לפחות את האישור הרצוי להיקף החשמל המבוקש".
כמו כן נעזר בלילה במודל פעילות ורטיקלי באמצעות חברות ביצוע ותשתיות בבעלותו, כמו פורט פיתוח, שבניהול אחיו הגדול. כך הוא חוסך את התלות בקבלני משנה חיצוניים. "זה מאפשר לו מהירות תגובה חריגה בשוק", אומר מנכ"ל חברת נדל"ן, "ויזמים אחרים תקועים בבירוקרטיה פנימית".
בלילה לוקח סיכונים מחושבים, על בסיס ניתוח עומק של הביקושים בשוק וחיבור לשוכרי עוגן בעלי דירוג אשראי גבוה. "הוא מפזר שלטים ברחבי האזור וסופר את הטלפונים שנכנסים מכל אחד מהם, מה טיבם ומה מבקשים הלקוחות. כך הוא לומד על הביקושים", מספר בכיר שמכיר את פועלו.
"הוא פדנט", מספר בכיר שמכיר את קבוצת החברות. "הוא יכול להסתובב במסעדה שלו, לצלם סדק ברצפה ולבקש שיתקנו, או להעיר הערה במרכז לוגיסטי על האופן שבו נהג משאית פורק משטחים, ואחר כך לצלול לחפירה באתר בנייה ולהעיר למנהל העבודה שם על רכב הנדסי שלדעתו לא נקי מספיק".
גם קשרים הם הכוח שלו. בכל ערב הוא מקפיד להגיע למסעדה שלו, פוגש אנשים ולא יוצא משם לפני חצות. מאמציו מניבים לו קשרים אישיים עם מנהלים בכירים במגזר העסקי, ראשי מועצות, פוליטיקאים ושוכרי עוגן - מחברות ביטחוניות ועד רשתות קמעונאיות מובילות.
הטרגדיה והמעבר לבית סבתא
כדי להבין את בלילה צריך לחזור יותר מיובל אחורה, אל שכונה ד' בבאר שבע, שם נולד. הפרק הזה נגדע באורח טרגי: אביו, שהיה פועל בניין, נהרג בתאונה כשנסע במשאית של דודו באחד מפיתולי הכביש היורד מערד לסדום. אמו נפטרה זמן קצר לאחר מכן ממחלה קשה, ובלילה ואחיו הגדול נשלחו לבית של סבתו במושב אמונים.
הסבתא זוהרה הפכה עם השנים לדמות המעצבת בחייו. אדם שביקר במשרדו של בלילה במושב מספר שתמונותיה מפוזרות ברחבי המבנה, ולצדם משפטי מפתח שנהגה לומר ושהפכו לחלק ממנו. "היא הייתה אישה עוצמתית שעלתה ממרוקו בשנות החמישים והקימה בית שהפך למשענת של נדב ואחיו. הוא מדבר עליה ביראת כבוד. היא לימדה אותו שהחיים הם לא פיקניק, ושהכול לטובה, גם אם נראה אבוד", מספר מכר של בלילה. "עד היום הביטוי הזה הוא אחד השגורים בפיו".
בלילה גדל לתוך עולם של עבודה פיזית קשה. הוא היה תופס עופות בימים, עובד בפרדסים בלילות ומגיע עייף אל ספסל הלימודים. למרות שסבתו סיפקה להם תנאי מחיה סבירים, כל האחים ובני הדודים עבדו כדי למלא את חלקם בפרנסת הבית. העבודה הקשה הזאת, שהייתה מנת חלקו מגיל צעיר, הטמיעה בו תובנה שהפכה לימים לשיטה: הכלים לא מגיעים מהבטחות, אלא מהידיים.
בתיכון בבאר טוביה הוא היה נער שנע בין קצוות: בצד אחד האחריות והרצון להתפרנס ובצד השני הקושי למלא את חובותיו כתלמיד. הפער הזה כמעט גרם לו להישמט מהמערכת, אלמלא מורה אחד לספורט שעזר לו למצוא מפלט במגרש לכדורסל ובעזרתו הצליח לסיים 12 שנות לימוד.
בצבא שירת בבסיס פתוח במערך התנועה בצריפין, ובלילות היה מנהל משמרת בבתי קפה בסביבת המחנה, שם הכיר את אשתו איילת.
מקפיטריה למרכזי קניות
לאחר השחרור בחר בלילה לעזוב את שדות המשק ולנסות את מזלו בתחום שהכיר היטב: המסעדנות והאירוח. הוא הפעיל קפטריה בבניין עיריית אשדוד במשך עשור, ובהדרגה הרחיב את פעילותו לרשת בתי קפה בשם זוהרה, על שם סבתו. כמו כן, היה זכיין בסניפים של כמה מבתי הקפה הבולטים בשנות התשעים, בהם אפרופו, אלכסנדר ולחם ארז.
באחת ההזדמנויות שמע על יזם שהעמיד למכירה קומת משרדים במרכז אשדוד. בלילה העמיד, בסיוע כמה מחבריו למושב, את הסכום הדרוש לקניית הנכס, ולאחר מכן מכר אותו לקופת חולים שפתחה שם משרדים - כשהוא עושה רווח של 800 אלף דולר.
ההון שעשה שימש כמקפצה לעסקה המשמעותית הראשונה שלו: רכישת בניין משרדים באשדוד תמורת 22 מיליון שקל והעלה את ערכו בשוק באופן ניכר. ההצלחה הזאת יצרה גם נקודת מפנה: הוא החליט להעביר את מרכז הכובד שלו מניהול מסעדות לפיתוח נכסים. לאחר המעבר לנדל"ן מניב החל לפתח את המותג InShopping, תחתיו הוקמו מרכזים מסחריים באזורים מרכזיים בדרום.
אסטרטגיית העבודה שלו התבססה על השכרת שטחים לשוכרים בדירוג אשראי גבוה, במטרה לצמצם סיכונים תפעוליים ולהבטיח יציבות בהכנסות משכר דירה. ככל שהעמיק את פעילותו בשוק המניב, זיהה שינוי במבנה הביקושים במשק, שהחל לזוז לכיוון שירותי לוגיסטיקה ותשתיות אחסנה.
אל תחום הלוגיסטיקה הוא נכנס לראשונה ב־2004, כשרכש מטעם שרית נכסים קרקע במחיר מציאה של 1.3 מיליון שקל לדונם באזור התעשייה של תימורים. אז הבין את הכוח המסחרי שבתחום: בלוגיסטיקה קל יותר להגיע להכנסות גבוהות עם מספר מצומצם של שוכרי עוגן - מה שמיתרגם ליציבות תזרימית ארוכת טווח.
עשרה דונם של לוגיסטיקה בעיר מרכזית באזור מייצרים לבלילה הכנסות של 930 אלף שקל בחודש. מרכז מסחרי אחד לא רחוק משם מניב לו 800 אלף שקל בחודש מ־25 שוכרים.
ב־2023 הביא עוזי לוי, אז מנכ"ל מנורה מבטחים נדל"ן, לוועדת ההשקעות של החברה את חברת הלוגיסטיקה של בלילה. "לוי היה צריך לשכנע שהאיש הזה, שאף אחד לא הכיר, הוא יזם מהשורה הראשונה, עם ראייה עסקית, נוקבת ומדויקת. הוא עבר קריעת ים סוף כדי לשכנע את ועדת ההשקעות שזה משתלם, ושכר יועצים ושמאים שבדקו את קבוצת בלילה במסרקות ברזל. בסוף מנורה נכנסו בתחילת 2023 תמורת 49% לפי שווי חברה של 149 מיליון שקל. שנה לאחר מכן הצטרפה מגדל, עם המנכ"ל רונן אגסי, שהכיר היטב את בלילה מעסקאות שביצע עם איסתא".
"כשהגיעה הקורונה וכולם עוד היו עם הפנים באדמה אגסי אישר עסקאות לבלילה", מספר אחד ממקורביו. "הם האמינו שאחרי המגפה הכלכלה תעלה גבוה יותר ואיתה מחירי הקרקע. בלילה תמיד אומר: נדל"ן בסופו של דבר עולה, וכשאגסי הגיע למגדל, הוא הכניס את החברה להשקעה בחברת הלוגיסטיקה לפי שווי גבוה מ־300 מיליון שקל". כיום, כאמור, שווה חברת הלוגיסטיקה של בלילה לבדה 2 מיליארד שקל.
"לא קבלן קולות"
בשנת 2010 הקים בלילה את מסעדת ספייס, שבמושב מספרים כי היא מכנסת אליה מצעד של פוליטיקאים, בהם השרים חיים כץ ומירי רגב, הנתפסים כמקורביו. בשיחות סגורות מתארים מקורביו כי בלילה מקפיד לצייר את מערכות היחסים שלו עם פוליטיקאים כקשרים אנושיים בלבד, תוך שהוא מתנער מהגדרות פוליטיות.
לדבריהם, הוא מתחבר לאנשים ללא קשר לעיסוקם ומגדיר חברות כקשר אישי ולא עסקי. הוא דוחה מכול וכול את הטענות שלפיהן הוא משמש כקבלן קולות או כפעיל פוליטי, ומדגיש כי מעולם לא דרך במשרד ממשלתי לצורך קידום עסקיו, וכי הוא או בני משפחתו מעולם לא היו רשומים במפלגה כלשהי.
בכל הנוגע לשמות הבולטים המקושרים אליו, בלילה מציג בפני מקורביו תמונה של קשרים אישיים ארוכי שנים שקדמו לכהונתם הציבורית וגם לא מזהה את עצמו עם צד אחד של המפה. הוא רואה בהרצוג חבר ותיק וטוב, אירח את יאיר לפיד לשיחות בארבע עיניים במסעדה שלו ובעבר בעבר גם החזיק בקשרים ענפים עם חברי מפלגת קדימה.
בלילה מקפיד להדגיש כי תוכן השיחות נסב על ניסיונות לשפר את את איכות השירות לאזרח. "בלילה רואה בעצמו קודם כול חקלאי, והמצב שאליו נקלעו החקלאים בישראל עגום", אומר בכיר במושב אמונים. "ניהול המים, הקנסות המושתים על חקלאים והאופן שבו מנוהל משרד החקלאות - אלה נושאים שכואבים לו".
בכיר בענף הנדל"ן שביקר במשרדיו של בלילה ובמתחמי האירוח שלו מציין כי מוטיב אחד מרכזי חוזר על עצמו בכל מתקן: פסל "שלושת הקופים" - המכסים בידיהם על פיהם, אוזניהם ועיניהם - בצורות שונות. בעוד המוטיב מפורש בתרבות הפופולרית כסמל של אטימות וכהות חושים, בלילה אימץ את הפרשנות המקורית מהמזרח: "אל תראה רוע, אל תשמע רוע ואל תדבר רוע".
עבורו זו פילוסופיית עבודה. הקופים, המכסים על עיניהם, אוזניהם ופיהם, מסמלים בשבילו את היכולת לסנן את רעשי הרקע הבלתי פוסקים של עולם הנדל"ן הישראלי - הפוליטיקה, הכותרות והרכילות - ולהישאר ממוקדים אך ורק בעשייה המעשית בשטח.
נדב בלילה סירב להגיב על הדברים.
