במשך עשרות שנים מייסדים ומשקיעים בחברות הטכנולוגיה סיניות השתמשו בחברות קש הרשומות במקלטי מס כדי להנפיק חברות בבורסות מעבר לים ולהחזיק מיליארדי דולרים מחוץ למדינה. הפירצה הזו אפשרה לעשירי סין לעקוף את מגבלות הפיקוח המחמירות הקיימות במדינה ולהימנע מפיקוח ממשלתי על הונם.
כעת החגיגה מסתיימת. באמצעות שורה של חוקים ותקנות חדשים, סין מעצבת מחדש את כללי המשחק עבור בעלי ההון, במטרה להדק את הפיקוח על האופן שבו כסף יוצא מהמדינה, וההשלכות חורגות מגבולותיה.
● בזמן הלחימה עם ארה"ב: סין מספקת אמל"ח לאיראן
● הולנד העבירה חוק נגד סחר עם ישראל, והחריגה חברת ענק
הרשויות מפעילות לחץ על חברות לנטוש את המבנים התאגידיים הזרים ולהתאגד מחדש בסין. גם חברות שבוחרות להנפיק במרכזים פיננסיים כמו הונג קונג, נדרשות כעת לוודא שהרווחים של המייסדים ובעלי העניין יושקעו בחזרה לסין. במקביל, בעלי הון עם נכסים מחוץ למדינה ניצבים בפני פיקוח מס הדוק יותר על רווחיהם מעבר לים.
"הרשויות בסין פשוט לא אכפו חלק מהכללים שקבעו בעצמן", מסבירה אריקה טיי, כלכלנית בקבוצת מייבנק אינווסטמנט בנקינג היושבת בסינגפור. "עכשיו הן מתחילות לעשות סדר בבית".
השפעה על ארה"ב
הכללים החדשים של סין מעוררים אי־נוחות בקרב היועצים לעשירי אסיה. היקף ההון הזורם מסין גדל עד כדי כך, שבשנה שעברה הונג קונג עקפה את שווייץ והפכה למרכז ניהול העושר חוצה הגבולות הגדול בעולם, עם נכסים בהיקף של 2.9 טריליון דולר, לפי חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ.
לכללים החדשים של בייג'ינג תהיה שפעה גם על ארה"ב, משום שהמשפחות העשירות באסיה הפכו לשחקניות משמעותיות בצפון אמריקה, כאשר כמחצית מתיקי ההשקעות שלהן מושקעת באזור, לפי הבנק השוויצרי UBS.
סין אפשרה בתחילה את השימוש במבנים תאגידיים מחוץ למדינה, משום שהם משכו משקיעים זרים לחברות הטכנולוגיה הצעירות שלה וסייעו להאיץ את צמיחתן. בתחילת שנות ה־2000 ענקית האינטרנט טנסנט וחברות סיניות נוספות מכרו מניות באמצעות מבנה משפטי שבמסגרתו חברת אם הרשומה באיי קיימן החזיקה בזכויות הכלכליות על פעילות החברה בסין.
כאשר החברות הללו הונפקו בבורסות מחוץ לסין, המייסדים, המשקיעים הראשונים והעובדים צברו הון במטבעות שלא היו כפופים למגבלות הפיקוח של סין.
במהלך שני העשורים הבאים כמעט כל חברת טכנולוגיה גדולה בסין ניצלה את אותה פירצה כדי לגייס הון באמצעות הנפקה בהונג קונג או בניו יורק, וכך נוצרו נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים מחוץ לסין עבור אלפי מייסדים, עובדים ומשקיעים ראשונים. רבים מהם השתמשו גם בחברות קש הרשומות במקלטי מס כדי להחזיק במניותיהם. החברות שפעלו בסין העבירו את רווחיהן לישויות הרשומות מחוץ למדינה, ואלה חילקו לבעלי המניות דיבידנדים במטבעות זרים.
המערכת כולה עמדה בניגוד לעיקרון הוותיק של בייג'ינג, שלפיו למדינה צריכה להיות שליטה על הוצאת כספים אל מחוץ לגבולותיה. במשך שני עשורים הרשויות בסין הגבילו את הסכום שאזרחים יכולים להעביר לחו"ל ל־50 אלף דולר בשנה, מגבלה שמדינות כמו ארה"ב ורוב הכלכלות המפותחות אינן מטילות בדרך־כלל על אזרחיהן.
התקנות החדשות
"הנפקת מניות של ישות הרשומה מחוץ לסין אך מזוהה עם חברה סינית היא דרך פשוטה לעקוף את מגבלות הפיקוח על ההון", אמר אדמונד לאו, שותף בכיר במשרד עורכי הדין דנטונס רודיק בסינגפור.
"אם אני הייתי הרשויות, גם אני לא הייתי מרוצה", אמר. "עכשיו הן החליטו לפעול".
בייג'ינג פרסמה בחודשים האחרונים שורה של תקנות חדשות באמצעות הממשלה, הבנק המרכזי, רשות ניירות הערך ורשות המסים. ההנחיה הממשלתית העדכנית ביותר, שפרסמה מועצת המדינה, הקבינט של סין, נכנסה לתוקף החודש ומפרטת כיצד חברות ויחידים יכולים להשקיע מחוץ למדינה.
לפי המערכת החדשה שקבעה בייג'ינג, מייסדים סינים עדיין יכולים להנפיק את חברותיהם בבורסות מחוץ לסין ובהמשך למכור את מניותיהם. אולם לפי עורכי דין העוקבים אחר השינויים, על היזמים להחזיר תחילה את הכסף לסין, לשלם עליו מס - ורק לאחר מכן לבקש אישור להשקיע מחוץ למדינה.
"פשוט מעכשיו כל שלב גלוי לעיני הרשויות", אמר פול ג'בלי, שותף במשרד עורכי הדין סטרלינגטון, המתגורר בהונג קונג ומייצג לקוחות אמידים.
הונג קונג הייתה אחד השווקים החמים בעולם להנפקות ראשוניות, וגייסה הון עבור חברות תוך שהניבה רווחי עתק למשקיעים הראשונים. דירקטורים בחברות הנסחרות בבורסת הונג קונג מכרו בשנה שעברה מניות בהיקף של 7.6 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות, לפי חברת הנתונים דילוג'יק.
לדברי כלכלנים ועורכי דין, בייג'ינג מבקשת להדק את שליטתה בזרימת ההון, ובמקביל להרחיב את המסלולים שיאפשרו לכסף לצאת מהמדינה. היא מעודדת את כלל המשקיעים, ובהם גם יזמים אמידים, להשקיע מחוץ לסין באמצעות מערכות סגורות. במסגרתן, יואן מושקע מחוץ לסין, למשל בבורסת הונג קונג או בקרנות המנוהלות בידי מנהלי נכסים, ולאחר מכירת ההשקעה או חלוקת רווחים אחרים, הכסף מוחזר לסין ביואן. כך נותרת ההשקעה כולה תחת פיקוח הממשלה.
קנס של 271 מיליון דולר
מי שנקלע לסערה הזו הוא המיליארדר ליף לי וחברת הברוקראז' שלו, פוטו.
לי היה מעובדיה הראשונים של טנסנט, שכיום היא החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בסין. כאשר טנסנט הונפקה בבורסת הונג קונג ב־2004, הוא התעשר בין־לילה. בהמשך ייסד בהונג קונג את פוטו, כדי לסייע למשקיעים להשקיע ברחבי העולם. בסוף הרבעון הראשון לקוחות החברה החזיקו נכסים בהיקף של 156 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחת מחברות הברוקראז' המקוונות ומנהלות ההון הגדולות באסיה.
בחודש מאי הרשויות הטילו על פוטו קנס של 271 מיליון דולר, בטענה שסייעה באופן בלתי חוקי להשקעות חוצות גבולות, במסגרת מבצע אכיפה נגד חברות דומות. בעקבות ההודעה על הקנס מניית החברה צנחה בכמעט 30% ביום אחד.
החברה מסרה כי היא משתפת פעולה עם הרשויות בסין, והבהירה למשקיעים כי רק 17% מסך נכסי לקוחותיה מוחזקים בחשבונות שמקורם בסין.
בזכות עודף הסחר של סין מול שאר העולם, שהגיע בשנה שעברה ל־1.2 טריליון דולר, חברות סיניות צוברות כמויות גדולות של מטבע זר. אילו היו מחזירות את כל הכסף לסין, הדבר היה עלול לחזק את היואן מול הדולר ולפגוע בכושר התחרות של היצוא הסיני. יציאת הון מהמדינה מקזזת את הלחץ הזה, ולכן אנליסטים אומרים שבייג'ינג אינה מנסה למנוע לחלוטין השקעות מחוץ לסין.
המדיניות החדשה נועדה גם להבטיח שרווחים שהופקו מחוץ לסין יהיו כפופים למס, תחום שהאכיפה בו הייתה רופפת במשך עשרות שנים.
רשויות המס בסין הזכירו השנה לאזרחי המדינה כי עליהם לדווח על הכנסות שהפיקו מחוץ לסין, והדגישו את השתתפותה של סין בתקן הדיווח המשותף (CRS), מערכת לשיתוף מידע בין רשויות מס ברחבי העולם. לדברי עורכי דין, הכללים החדשים שפרסמה מועצת המדינה נועדו גם להסדיר את העסקאות שמבצעות חברות הרשומות מחוץ לסין ונמצאות בבעלות עשירי המדינה.
"גם אם הפקת רווח הון מחוץ לסין, מעכשיו תצטרך לשלם עליו מס", אמר קווין וו, שותף במשרד עורכי הדין אינס מהונג קונג.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
