שוק איגרות החוב אולי אינו נהנה מהתדמית "הזוהרת" של שוק המניות או הנגזרים, אך בחודשים ובשבועות האחרונים מתחולל בו שינוי דרמטי, שבמסגרתו התשואות הנמוכות של השנים האחרונות פינו את מקומן לעלייה חדה. הפעם ב"נתון בשבוע", מסביר ירון פרידמן, מנהל תחום המחקר במערך ההשקעות של בנק לאומי, את הסיבות למחזה החריג, ומה כדאי לדעת לפני שממהרים להשקיע באג"ח. "שוק האג"ח נשמע אולי משעמם, אבל זה העוגן בכל תיק השקעות. בניגוד למניות, אתה יודע בדיוק בכל רגע נתון מה תהיה התשואה שלך, גם אם לא תעשה כל פעולה".
● מומחים כותבים | האזהרה של סטפק: פרמיית הסיכון כמעט נעלמה מאג"ח החברות האלה
● נתון בשבוע | "למשקיעים יש ציפיות מוגזמות": מה עומד מאחורי השיגעון בבורסה בקוריאה?
השלכות המלחמה באיראן
"אחרי תקופה מאוד ארוכה שבה שוק האג"ח באמת לא עניין, כי התשואות היו מאוד נמוכות, אנחנו רואים בחודשים, ובעיקר בשבועות האחרונים, עליית תשואות מאוד יפה", הוא מסביר. "פתאום יש פה בשר. נכון, אנחנו לא נעשה שם 20% בשנה, אבל עדיין מדברים פה על אג"ח טובות, שיכולות לתת 5% ואפילו יותר - לא רע בכלל בשוק תנודתי כמו היום".
הביטוי הבולט ביותר לעליית התשואות הוא אומנם אג"ח ממשלת ארה"ב, שנחשבות ל"נכס הבטוח בעולם", אך כפי שפרידמן מפרט, הסיבה נמצאת קרוב אלינו הרבה יותר. "הגל הזה מגיע המפרץ הפרסי. מה שקרה עד המלחמה האחרונה זה שראינו מחירי נפט מאוד נמוכים, סביב 60 דולר לחבית, אינפלציה שהולכת ויורדת ובנקים מרכזיים שמורידים ריבית. שוק האג"ח התחיל להוריד תשואות כבר לפני כן. אבל ברגע שהתחילה המלחמה, והאיראנים קלטו שיש להם כלי אפקטיבי - לסגור את מצר הורמוז - ראינו את מחיר הנפט מטפס תוך שבועות בודדים מ-60 ל-120 דולר לחבית. זה תדלק גל של חששות אינפלציוניים".
השינוי בנרטיב הריבית העולמי
התפתחות זו חוללה שינוי תפיסתי מקצה לקצה בקרב הבנקים המרכזיים. "ראינו פה מהפך מאוד מעניין", אומר פרידמן. "אם עד פברואר השיח העולמי התרכז בהפחתות ריבית, פתאום המגמה התהפכה לדיונים על העלאות ריבית. באירופה וביפן כבר החלו להעלות את הריבית, ובבריטניה מאותתים כי גם הם בדרך לשם. בארה"ב זה עוד לא קורה, יכול להיות שזה מאחר שהנגיד חדש ומעדיף להימנע בינתיים מחיכוך עם הבית הלבן, ומנסה למשוך זמן. אולם שוק האג"ח הקדים את הנגידים. ראינו עליית תשואות בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי, וכל שוקי האג"ח בעולם, הממשלתיים והקונצרניים, התאימו את עצמם למגמה".
איך הגל הזה משפיע בפועל על החברות שנסחרות בשוק הקונצרני?
"עליית התשואות בנכסי הבסיס הממשלתיים מייקרת ישירות את עלויות המימון של החברות", מסביר פרידמן. אם נבחן למשל חברת נדל"ן שנדרשת לממן את פעילותה - אז כאשר איגרת חוב של ממשלת ארה"ב מעניקה תשואה של 4.6%, משקיע שנדרש להלוות כסף לחברה יבקש פיצוי בדמות מרווח סיכון, וידרוש תשואה של 5.25% עד 5.5%.
"כשתשואת הבסיס עולה, המרווחים עולים בהתאם. אומנם המרווחים בדירוגים הגבוהים בישראל עדיין נמוכים יחסית, ועומדים על 0.6%-0.7%, אך הם כבר מעניקים בסיס מצוין; אג"ח של חברות חזקות ומבוססות מציעות כיום תשואה של 4.5% ואף יותר", מנתח פרידמן.
מנגנון הרווח, וההזדמנות
התנאים הנוכחיים מייצרים מצב די חריג בשוק האג"ח לטובת המשקיעים, מסביר פרידמן: "באג"ח קיימים שני מנועי רווח מרכזיים. הראשון הוא התשואה השוטפת, 'הזוחלת'. אלו אותם 4.5% בשנה שמתקבלים אם מחזיקים באיגרת עד לפדיון מבלי לבצע כל פעולה. המנוע השני הוא רווחי ההון הנובעים ממנוף המחיר, למקרה שהריבית תרד בהמשך. ככל שאיגרת החוב ארוכה יותר, ירידת התשואות מתורגמת לעלייה חדה יותר במחירה. כשהלחימה תסתיים, נתחיל לראות רגיעה, ירידה במחירי הנפט והתמתנות באינפלציה, והבנקים המרכזיים יחזרו לדבר על הפחתת ריבית. כשירידת התשואות הזו תתרחש, היא תלווה ברווחי הון - תופעה שלא ראינו בשוק האג"ח כבר זמן רב".
מעבר לפוטנציאל, איך משקיע פרטי צריך לגשת לביצוע ולחשיפה בפועל?
"קיימות שתי דרכים מרכזיות לפעול בשוק", מסביר פרידמן. "הראשונה היא רכישה ישירה של איגרת חוב של חברה ספציפית". אולם בדרך זו המשקיע הפרטי נמצא בחיסרון מסוים: משלמים מס ועמלה על כל קופון שמשולם, ונדרשת השקעה אקטיבית מחדש של הכספים כדי לשמור על האפקט. מודל זה מתאים בעיקר ללקוחות בעלי סכומים משמעותיים היכולים לבצע פיזור עצמאי.
"עבור רוב המשקיעים, הדרך הפשוטה והנגישה יותר היא באמצעות קרנות נאמנות או קרנות סל (ETF). שם ניתן לרכוש יחידות השתתפות גם בסכומים נמוכים. הקרן משיגה פיזור רחב, ומנהלה מגלגל את הריביות בחזרה לתוך ההשקעה. ערך מוסף משמעותי נוסף הוא דחיית אירוע המס למועד מימוש הקרן".
אם מחליטים ללכת על קרן נאמנות או קרן סל, אילו פרמטרים הכי חשוב לבחון?
"דמי הניהול בקרנות אג"ח נמוכים בדרך כלל, וחשוב לבחון אותם לצד נכס הבסיס. ניתן לבחור בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות, ובין דירוגים גבוהים בסיכון נמוך לדירוגים נמוכים יותר, המציעים מרווח של 1.5% ויותר מעל הממשלתיות. קיימות גם חשיפות סקטוריאליות ממוקדות ששווה לבחון. "הבורסה בת"א מציעה כיום מגוון רחב מאוד של מכשירים, וכל משקיע יכול להתאים את הכלי הנכון עבורו".
*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.
