המושג
קורספונדנציה: מתן שירותים בנקאיים על־ידי בנק אחד לבנק אחר, כמו סליקה, ניהול חשבונות והעברות כספים בינלאומיות.
● איך מזהים בועה בשווקים? אלה כלי העזר שכלכלנים משתמשים בהם
● הנתון הזה מציב את החינוך בישראל הרחק מאחורי העולם המפותח. האם הוא יביא למהפכה?
ההקשר האקטואלי
בשבוע שעבר הבנקים דיסקונט ופועלים, המשמשים כבנקים קורספונדנטים שמספקים שירותי סליקה והעברת כספים עבור בנקים ברשות הפלסטינית, הודיעו לאוצר כי הם צפויים לעצור את ההעברות הבנקאיות לרשות בתוך חודשיים־שלושה, עקב התגברות ההערכות להעברות כספים לטרור. הם דורשים מהמדינה לקחת אחריות על הסיכונים הכרוכים בהעברות הכספים באמצעות הפעלת בנק ממשלתי, כפי שהתחייבה לעשות בעבר.
מהי בנקאות קורספונדנטית?
בנקאות קורספונדטית (מילולית: בנקאות מתכתבת) היא מתן שירותים בנקאיים על־ידי בנק אחד לבנק אחר. שירותים אלה עשויים לכלול ניהול חשבונות במטבעות שונים, העברות כספים בינלאומיות, סליקת המחאות, שירותי המרת מטבע חוץ ושירותי תשלום נוספים.
הקורספונדנציה מאפשרת לבנקים מקומיים לקבל גישה לשווקים פיננסיים זרים באמצעות בנק מתווך, אשר בדרך־כלל ממוקם במדינה אחרת. הסדר זה מאפשר לבנקים לבצע עסקאות בינלאומיות מבלי להידרש להקים סניפים במדינות זרות. בזכות זאת, גם מוסדות פיננסיים קטנים יכולים להרחיב ביעילות את נוכחותם בשווקים זרים ולאפשר ביצוע חלק ויעיל יותר של פעולות פיננסיות בינלאומיות.
ההסדר עם הרשות הפלסטינית
במסגרת הסכמי אוסלו ישנו "פרוטוקול פריז" המסדיר את היחסים הכלכליים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית. הפרוטוקול קובע כי שני הצדדים יאפשרו קיום יחסי קורספונדנציה בין הבנקים של כל אחד מהם, וכי לרשות המטבע הפלסטינית תינתן הזכות להמיר בבנק ישראל עודפי שקלים שהתקבלו מהבנקים הפלסטיניים למט"ח.
כיום, הקשרים הבנקאיים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית מתבססים על בנקאות קורספונדנטית שמבוצעת על־ידי שני בנקים ישראליים - הפועלים ודיסקונט. השירותים שנותנים הבנקים הקורספונדנטים למקביליהם הפלסטיניים כוללים בעיקר ניהול חשבונות בנק לצורך ביצוע תשלומים באמצעי תשלום בנקאיים כגון צ'קים והעברות בנקאיות; ניהול פיקדונות; ושירותים לתפעול מזומנים. שני הבנקים, הפועלים ודיסקונט, סולקים עבור הרשות הפלסטינית כ־51 מיליארד שקל בשנה.
אלא שחוקים נגד מימון טרור מציבים את הבנקים הישראליים בסכנה, בין השאר בשל הקשרים עם בנקים פלסטיניים שמשמשים צינור להעברת כספים למשפחות מחבלים. כדי לפצות את הבנקים הישראליים על הסיכון, הממשלה מוציאה "כתב שיפוי" המבטיח לכסות הפסדים מתביעות כאלה, והייעוץ המשפטי לממשלה מגן עליהם מהשלכות פליליות. כתב השיפוי ניתן באופן זמני ומוארך מעת לעת.
אבל הבנקים הישראליים לא מסתפקים בכך. כבר ב־2016 הם הודיעו על כוונתם להפסיק את מתן השירותים לבנקים הפלסטיניים. בעקבות זאת צוות בין־משרדי המליץ על הקמת חברה ממשלתית בבעלות מלאה ובשליטה ישירה של המדינה, שתייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית במערך התשלומים בישראל. ב־2018 הקבינט אימץ את ההמלצה, והיא עודכנה בהחלטת ממשלה נוספת ב־2022. אך הדבר לא יושם, וכעת הבנקים החליטו על עצירת הקורספונדנציה.
