הסימנים לגל המהגרים הלא־חוקיים העצום ששטף את המובלעת הספרדית סאוטה בסוף השבוע הופיעו הרבה קודם. בכל השבוע שעבר, כמעט מדי יום, עקפו כמה עשרות בני אדם בשחייה את שובר הגלים שמפריד בין מרוקו לסאוטה, והתקבלו במרכז למבקשי מקלט. הרשויות בסאוטה אותתו למדריד כי מתפתח מצב חירום, המהגרים שנכנסו בהצלחה עידכנו אחורה עד כמה קל היה המעבר; יחד עם פסיקה טרייה של בית משפט עליון בספרד לגבי הגבלות על גירוש - נוצרה שמועה במרוקו לפיה הכניסה לסאוטה הפכה לחופשית. מי שנכנס לא יגורש, ויוכל אף לעבור לאירופה. "ראינו שמשהו קורה, אבל לא דימיינו את ההיקף שלו", אמרו בדיעבד קציני מודיעין ספרדים לעיתון "אל פאיס".
● הצעד החריג של איטליה בעקבות כאוס המהגרים בספרד
● המדינה שפחדה יותר מכולם: האינטרסים שעצרו תקיפה באיראן
הרשתות החברתיות במרוקו הפכו את השמועה הזו לאחד האירועים שטילטלו את אירופה יותר מכל עד כה השנה. כניסה לספרד היא משאת נפשם של צעירים מרוקאים רבים המחפשים עתיד טוב יותר. לרוב הם נדרשים לשלם לפחות אלף דולר כדי לעלות על סירת גומי בחוף המרוקאי ולצלוח את המרחק הלא־גדול לספרד. משפחות חוסכות שנים כדי לשלוח את ילדיהם, משום שהרשויות בספרד אינן יכולות לגרש את מי שמתחת לגיל 18. כעת, הרשתות החברתיות הבטיחו להם שהכניסה חינם, ושהעתיד פתוח. אחרים ראו בלייב כיצד חבריהם נכנסים מבלי מפריע, כשהם צועקים "ויוה אספניה" ו"פדרו סנצ'ז", כתמיכה בראש הממשלה הספרדי שהפך מדיניות מקלה כלפי שוהים בלתי־חוקיים לחלק מרכזי מהכהונה שלו.
מרחבי מרוקו הגיעו צעירים במשאיות, באופנועים ובמוניות. הם הציפו את אזור הגבול, מצפון ומדרום, בניסיון לנצל הזדמנות שהבינו שתיסגר במהירות. הגבול קרס, מעט הכוחות של המשמר האזרחי הספרדי נעלמו תחת שטף המהגרים. שימוש בנשק כדי לעצור את הכניסה אסור. כ־60 אלף מהגרים לא חוקיים נכנסו בתוך יום אחד למובלעת שבה חיים כ־80 אלף בני אדם בלבד. "אמא אמרה לי לבוא, כי אין לי עתיד במרוקו", אמר אחד מהם לתקשורת הספרדית. "שמענו מהטיק־טוק שכבר לא צריך ניירות כדי להיכנס לספרד, אני רוצה לעבוד", אמר אחר. "הם הסתובבו כמנצחים ברחבי סאוטה, כאשר המקומיים מסתגרים בבתיהם מפחד", דיווח עיתון ספרדי.
רבים חזרו למרוקו
הממשלה הספרדית באותן השעות זילזלה בעומק המשבר. היא התעלמה מהדרישה של השלטון המקומי בשבוע שלפני לתגבר את הכוחות, ומהדרישה של האופוזיציה השמרנית להגביר את השמירה בגבול. גם כשהתמונות הופצו ברחבי העולם, דחתה מדריד את הבקשה להכריז על מצב חירום. "סוגיות של הגירה אינן יכולות להיות מצב חירום לאומי", הודיעה הממשלה בלקוניות במהלך חמישי.
רק אחרי התמונות הדרמטיות של רבבות צעירים ממרוקו ברחבי המובלעת, נשלחו כוחות צבא לחזק את המשטרה באזור. בינתיים, תושבי המובלעת לקחו את החוק לידיים. חנויות נסגרו וננעלו. מי שפלש לשטח פרטי נרדף. הפגנות נגד המהגרים צעדו ברחוב והבהירו שהם אינם רצויים. "הם לא מוכנים למכור לנו אפילו מים", התלונן אחד מהם, שסיפר לעיתון ספרדי כי הוא חוזר למרוקו בגלל צמא ורעב.
ללא מקומות לינה, בלי מים ומזון וסיוע הומניטרי - ובעידוד פעיל של המשטרה והצבא הספרדי - מרבית המהגרים הלא־חוקיים חזרו למרוקו. זה היה גירוש פעיל, מה שאירופה נמנעה ממנו במשך שנים. אם עד כה מהגרים לטנריף או לדרום־ספרד או לסאוטה ידעו כי יקבלו מהרשויות מקום לינה, שמיכה ומזון בשל האחריות המשפטית של הרשויות לדאוג למבקשי מקלט - העומס העצום שנוצר בסאוטה והאווירה הציבורית מנעו את קבלת הפנים שהתרגלו לה, והכריחו רבים מהם לשוב חזרה.
אבל לא את כולם. מהגרים מאפריקה שמדרום לסאהל עדיין מתכנסים מול מרכז הסיוע לפליטים ואינם נדרשים לעזוב. מבחינתם, מרוקו אינה הבית. הסיכוי שלהם לעזרה גדול יותר בסאוטה. תמונות של מאות מבקשי מקלט אפריקאים רבים על לחם שחילקו להם תושבים מקומיים נפוצו בספרד אתמול. גם צעירים מתחת לגיל 18 המתעקשים להישאר למרות התנאים הקשים נמצאים במובלעת. בתוך העיר, הצבא שומר על חנויות וסופרמרקטים. בלילה האחרון הקימו תושבים מקומיים בריקדות ואיישו אותן. "אף אחד לא ייכנס לשכונה שלנו", אמר אחד לעיתון ספרדי.
ספרד מתנתקת מאירופה
הזלזול הספרדי באירוע לא לקח בחשבון את התגובה האירופית לקריסת הגבולות. אירופה כיום אינה היכן שהיתה במשבר הפליטים של קיץ 2015. לרוב מכריע של ממשלות היבשת אין תיאבון להגירה לא חוקית, לא כל שכן מוסלמית. מפלגות ימין, בין אם מבריטניה או משבדיה, התנפלו על התקרית והזהירו כי מבקשי המקלט "בדרך אלינו". גם הממשלות אימצו עמדה זהה, ואיטליה אף השעתה את הסכם התנועה החופשית של גוש שנגן עם ספרד בשל חשש זה.
לא פחות מ־22 מנהיגים אירופיים איימו על ספרד שלא לאפשר כניסה לאירופה של המהגרים שחצו לסאוטה. אם פעם היה די בתמונה של פעוט אחד, איילן כורדי , שטבע למוות במהלך חציית פליטים סורים מטורקיה לאיי יוון, כדי לסייע לפתוח את הגבולות, בסוף השבוע האחרון אפילו מותם של 67 בני אדם (נכון ליום א') לא שינה את הגישה.
ספרד ספגה מתקפה תוך־אירופית, שהמחישה לה עד כמה היא יוצאת דופן בנוף האירופי מבחינת הגישה המקלה למהגרים לא־חוקיים, ועד כמה מהר אירופה מוכנה "לזרוק אותה מתחת לאוטובוס" בנושא רגיש זה. סנצ'ז, שהתניע מהלך להענקת תושבות לכ־800 אלף שוהים בלתי־חוקיים בארצו, גילה את גבולות הסולידריות האירופית. הוא האשים את מדינות אירופה ב"אנוכיות" ו"אי כיבוד החוק הבינלאומי" ויצא נגד המכתב המשותף של מנהיגי אירופה.
אבל הוא תלוי באופן משמעותי בבריסל. האיחוד האירופי שאותו הוא משמיץ הוא אותו איחוד שלקח במשותף הלוואה של 750 מיליארד אירו על מנת להעניק לספרד מענק של 100 מיליארד אחרי מגיפת הקורונה לטובת שיקום. הבנק המרכזי של גוש האירו תומך בחוב הספרדי העצום על ידי קניית אג"חים ממשלתיים שאף אחד אינו מעוניין בהם. סנצ'ז, שרואה בעצמו מגדלור של מוסר וזכויות אדם, צריך להיזהר שלא למתוח את חבל יותר מדי.
התמונות מסאוטה של סוף השבוע צריכות להבהיר למדינות כמו ספרד כי עליהן לדאוג לגבולות שלהן, למנוע הגירה לא־חוקית, להחזיק את המבצר האירופי בגבולו הדרומי, או לספוג את ההשלכות המדיניות. אם עד כה התמונה לא היתה ברורה, ביום שלישי הקרוב יתכנסו ראשי האיחוד באופן חריג כדי להעביר לספרד את המסר הזה.
