נוהל גילוי מרצון של רשות המסים יפקע בסוף אוגוסט, לאחר שהיה בתוקף בשנה האחרונה. מה קובע הנוהל, למי כדאי לעשות בו שימוש, כמה בקשות הוגשו עד כה ובאילו סכומים, והאם תהיה הזדמנות נוספת? גלובס עושה סדר.
● בלעדי | ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון
● בלעדי | ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה באמת גבו?
למי נועד נוהל הגילוי מרצון?
הנוהל נועד למי שמבקש להסדיר דיווחים או ליהנות מחסינות פלילית. נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים ואת הנכסים שלא דיווחו עליהם ולא שילמו מס בגינם, תוך קבלת חסינות פלילית. הנוהל מאפשר לעוסקים וליחידים שעברו עבירות על חוקי המס - לבצע הליך גילוי, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך לקבל חסינות מהעמדה לדין.
המסלול שפונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו, לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך כולל מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.
כמה בקשות הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט 2025?
מאז פורסם הנוהל באוגוסט 2025 ועד לשבוע האחרון הוגשו לרשות המסים 383 בקשות לגילוי מרצון, בסכום הון כולל של כ־877 מיליון שקל, והמס בגינן כ־57 מיליון שקל. מתוך זאת, 84 בקשות כללו רווחים מנכסים דיגיטליים, בסכום הון של כ־210 מיליון שקל, והמס בגינן כ־18 מיליון שקל. לפני כחודשיים נחשף בגלובס כי המדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל.
בעשור הקודם הופעלו מספר נהלי גילוי מרצון. לשם השוואה, במסגרת הנוהל נחשף בשנת 2018 הון שחור בסך כ־3 מיליארד שקל, כאשר מתוך הסכום שדווח, נגבה מס בסך כ־40 מיליון שקל.
בנהלים הקודמים היו הרבה דיווחים על חשבונות בנק בחו"ל. כיום כמעט ולא רואים דיווחים כאלה, כי מדינת ישראל מקבלת מידע על חשבונות בחו"ל בעקבות הסדרה בנושא.
למי כדאי לעשות שימוש בנוהל?
כל מי שיש לו הכנסה לא מדווחת, כולל מנכסים דיגיטליים. ההחזקה בנכסים דיגיטליים לא מחייבת בדיווח לרשות המסים אלא אם עושים המרה של המטבעות לשקלים, המרה בין נכסים דיגיטליים או רכישה במטבעות - אז נוצרת חבות במס. בעבר היה חוסר בהירות בעניין, וזו אחת הסיבות לפרסום הנוהל.
לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת מסים במשרד עמית פולק מטלון, "נוהל הגילוי מרצון הוא ההזדמנות האחרונה כמעט עבור מי שמחזיקים הון, הכנסות או נכסים שלא דווחו כדין להסדיר את מצבם ביוזמתם - לפני שהמידע יגיע לרשות המסים ממקור אחר".
גוז־לביא מוסיפה כי "בעידן של חילופי מידע אוטומטיים, שקיפות פיננסית גוברת והעמקת האכיפה, היכולת להישאר 'מתחת לרדאר' הולכת ומצטמצמת. לכן, עבור מי שקיים בעניינו כשל דיווחי, מדובר לא רק במהלך מיסויי אלא בהחלטה אסטרטגית שעשויה להפחית חשיפה פלילית ולייצר ודאות. מי שיושב על הגדר וממתין, עלול לגלות שחלון ההזדמנויות נסגר בדיוק כשהסיכון מתחיל להתממש".
מה יהיה אחרי סיום הנוהל, למי שפספס?
הנוהל הנוכחי פורסם למרות התנגדות במשרד המשפטים. כרגע לא מתוכנן נוהל גילוי מרצון נוסף על הפרק, אך ההערכה היא שבעתיד יפורסם נוהל נוסף.
