על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ארדואן רוצה להציב חיילים בדרום לבנון
● רובים וחימושים: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה
1איחוד האמירויות מתקרבת לאיראן, ובמקביל מעמיקה את הברית עם ישראל
חמישה חודשים לאחר שמתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות רוקנו את מרכז העסקים של דובאי והכניסו את איחוד האמירויות למשבר הביטחוני החמור בתולדותיה, אבו דאבי מנסה לקדם מדיניות כפולה: להחזיר בהדרגה את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים עם טהרן, ובה בעת להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל וארצות הברית. בפייננשל טיימס מתארים את המהלך כניסיון פרגמטי של מדינה קטנה ועשירה להבין כיצד לחיות לצד יריבה גדולה ממנה, מבלי לוותר על ההרתעה שבנתה.
לפי הכתבה, הסימנים הראשונים להתקרבות כבר נראים בשטח. טיסות מאיראן לדובאי חודשו, חלק מכ־20 אלף אזרחים איראנים בעלי תושבות באמירויות הורשו לשוב למדינה, והמסחר דרך הנמלים מתחיל להתאושש. שלושה מאחיו של נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד מופקדים על ערוצי ההידברות עם טהרן, ובכירים משני הצדדים חידשו קשר ישיר לאחר חודשי המלחמה. ההיגיון האמירתי ברור: איראן היא שוק גדול, שותפת סחר חשובה לדובאי ושכנה שלא ניתן להרחיק גיאוגרפית.
אלא שההתקרבות אינה מעידה על אמון. באבו דאבי ממשיכים לראות באיראן איום אסטרטגי, ומניחים כי ההפוגה הנוכחית עלולה להתפרק במהירות. לכן, לצד השיחות עם טהרן, האמירויות ממשיכות להרחיב את קשריהן הביטחוניים עם ישראל. במהלך המלחמה סיפקה ישראל לאמירויות מערכות כיפת ברזל ואת מערכת הלייזר החדשה מגן אור, והשגרירות הישראלית באבו דאבי הכפילה מאז את גודלה. חברות ביטחוניות ישראליות כבר פועלות במדינה באופן קבוע, ושיתוף הפעולה מתרחב גם לתחומי טכנולוגיה, בינה מלאכותית, נמלים, אחסון ותשתיות.
המלחמה חשפה גם את הפגיעות של המודל הכלכלי האמירתי. סגירת מצר הורמוז צמצמה את הפעילות בנמל ג'בל עלי לכעשירית מהקיבולת שלו, חברות תעופה מערביות עדיין נמנעות בחלקן מדובאי, תפוסת המלונות נפגעה ומסעדות נאלצו לצמצם פעילות ושכר. כדי להפחית את התלות במצר, חברת DP World מתכננת להקים שני מסופים חדשים בפוג'יירה, וחברת הנפט הלאומית אדנוק מאיצה הקמת צינור שיכפיל את יכולת יצוא הנפט אל החוף המזרחי.
במקביל, אבו דאבי בוחנת כיצד להגן טוב יותר על התשתיות החיוניות שלה, ובהן צינורות נפט, מרכזי נתונים ומתקני אנרגיה. חלק מהתוכניות כוללות העברת תשתיות אל מתחת לקרקע, פיזור שרשראות האספקה והקמת חלופות לנתיבים ולמתקנים קיימים. גם כאשר המתיחות מול איראן יורדת, באמירויות הפנימו כי אין עוד אפשרות להסתמך על מקור יחיד, נתיב יחיד או שותף יחיד.
עוד לפי הפייננשל טיימס, המדיניות הזו מבטאת את מילת המפתח החדשה באמירויות: חוסן. המדינה אינה בוחרת בין איראן לבין ישראל, אלא מנסה לנהל במקביל הרתעה, הידברות, מסחר ובניית תשתיות חלופיות. עם זאת, גם באבו דאבי מודים כי לא לכל פגיעות יש פתרון. מתקני האנרגיה נשארים בטווח האיראני, הכלכלה תלויה בתיירות ובסחר, וכל ההתאמות יועילו רק אם העימות האזורי אכן יגיע לסיום יציב.
מאת אנדרו אינגלנד וניקולא פאראזי, מתוך פייננשל טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
2הסכם הגרעין עם סעודיה עלול להצית מרוץ חימוש אזורי
הסכם הגרעין האזרחי בין ארצות הברית לסעודיה מעורר חשש שריאד תקבל בעתיד אפשרות להעשיר אורניום בשטחה. מהלך כזה עלול לעודד מדינות נוספות במזרח התיכון לדרוש יכולות דומות ולהאיץ מרוץ גרעיני אזורי. במאמר שפורסם בפורן אפיירס טוען יואל גוז'נסקי כי השאלה כבר אינה אם סעודיה תקדם תוכנית גרעין, אלא באילו תנאים היא תעשה זאת וכיצד ניתן למנוע מתוכנית אזרחית להפוך בעת משבר למסלול מקוצר לפיתוח נשק גרעיני.
ההסכם, שנועד לעמוד בתוקף במשך 30 שנה, אמור לאפשר לחברות אמריקאיות להשתתף בהקמת תשתיות הגרעין של הממלכה. אלא שהפרטים שפורסמו אינם מבהירים אם סעודיה תורשה להעשיר אורניום בעצמה, אחת הסוגיות הרגישות ביותר בכל הסכם גרעין. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לאחר ההכרזה כי לא תותר העשרה וכי ההסכם יהיה תלוי בהצטרפות סעודיה להסכמי אברהם ובנורמליזציה עם ישראל, אך התנאים האלה לא הופיעו באופן ברור בהודעה המקורית. במקביל פורסמו דיווחים על מסמכי צד חסויים, ולכן עדיין לא ברור מה בדיוק התחייב כל צד לעשות.
נכתב כי החשש מפני שימוש עתידי בתוכנית לצרכים צבאיים אינו תיאורטי בלבד. יורש העצר מוחמד בן סלמאן כבר הצהיר בעבר כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, סעודיה תפעל גם היא בכיוון הזה. במקביל, הממלכה נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת כור מחקר ומנהלת מגעים עם חברות מסין, צרפת, רוסיה ודרום קוריאה על בניית תחנות כוח גרעיניות. לפי המאמר, אם וושינגטון תסכים להכיר בזכותה של סעודיה לשלוט בעצמה במעגל הדלק הגרעיני, גם איחוד האמירויות, מצרים וטורקיה עלולות לדרוש תנאים דומים. התוצאה עלולה להיות מצב שבו כמה מדינות באזור מחזיקות ביכולת העשרה עצמאית.
גוז'נסקי כתב על חלופה שנועדה לאפשר לסעודיה לפתח אנרגיה גרעינית בלי להקים מערך העשרה לאומי. לפי הצעתו, יש להקים בשטח הממלכה מאגר אזורי של דלק גרעיני, שיהיה בבעלות ובפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. המאגר יספק אורניום מועשר לצורכי אנרגיה אזרחית למדינות באזור, ובהן גם איראן, וכך יפחית את הצורך של כל מדינה להקים מתקן העשרה משלה. המהלך יעניק לסעודיה מעמד ויוקרה אזוריים, אך ישאיר את השליטה בחומר הגרעיני במסגרת בינלאומית ויצמצם את הסיכון שיופנה בעתיד לצרכים צבאיים.
לדברי גוז'נסקי, מניעת הפצה גרעינית חשובה אף יותר מהשגת נורמליזציה בין סעודיה לישראל. הסכם שיאפשר לריאד להחזיק ביכולת גרעינית רגישה ללא פיקוח מלא עלול ליצור איום ארוך טווח על ישראל, על ארצות הברית ועל היציבות האזורית. לעומת זאת, מסגרת אזורית ומפוקחת תוכל לספק לסעודיה את הדלק הדרוש לתוכנית אזרחית, להעמיק את הפיקוח האמריקאי והבינלאומי, לצמצם את השפעתה של סין בענף ולמנוע מצב שבו כמה מדינות במזרח התיכון פותחות במקביל תוכניות העשרה עצמאיות.
מאת יואל גוז'נסקי, מתוך פורן אפיירס. לקריאת הכתבה המלאה.
3בגרמניה קבעו: השוואת ישראל לנאצים אינה בהכרח עבירה פלילית
בית משפט לערעורים בגרמניה זיכה משתמשת אינסטגרם שהורשעה לאחר שפרסמה תכנים שהשוו בין מדיניות ישראל לבין מעשי המשטר הנאצי, וכללו גם צלבי קרס ודגלים של המפלגה הנאצית. כך פורסם באתר החדשות הגרמני NEX24. הפסיקה של בית המשפט האזורי העליון בצווייבריקן עוסקת בשאלה רגישה במיוחד בגרמניה: מתי שימוש בסמלים נאציים נחשב לעבירה פלילית, ומתי הוא עדיין מוגן במסגרת חופש הביטוי, גם אם המסר עצמו חריף, פוגעני ומקומם.
האישה שיתפה בסטורי באינסטגרם טבלה שהשוותה בין פעולותיה של ישראל לבין מעשי הנאצים, לצד סמלים נאציים, מגן דוד וסיסמאות תמיכה בפלסטינים. בית משפט בערכאה נמוכה הרשיע אותה בשימוש בסמלים של ארגונים אנטי חוקתיים והטיל עליה קנס של 2,400 אירו. אולם בית המשפט לערעורים ביטל את ההרשעה וקבע כי לא די בעצם הופעתם של הסמלים, אלא יש לבחון את ההקשר שבו נעשה בהם שימוש ואת המסר הכולל של הפרסום. לפי פסק הדין, מטרת החוק הגרמני האוסר שימוש בסמלים נאציים היא למנוע תעמולה, תמיכה או האדרה של האידאולוגיה הנאצית. במקרה הזה, נכתב כי, השופטים קבעו שהסמלים לא הוצגו כדי לשבח את המשטר הנאצי או לעודד הזדהות איתו, אלא כחלק מביקורת חריפה ומשפילה כלפי מדיניות ישראל. בית המשפט הוסיף כי גם השוואה היסטורית קיצונית ומקוממת אינה נחשבת אוטומטית להסתה, כל עוד היא אינה כוללת קריאה לאלימות, להפרת חוק או לפגיעה בסדר הציבורי.
נכתב כי ההחלטה עשויה להשפיע על מקרים נוספים הנוגעים לביקורת על ישראל ברשתות החברתיות בגרמניה. היא מחדדת את ההבחנה בין תעמולה נאצית אסורה לבין שימוש בסמלים נאציים כחלק ממסר פוליטי ביקורתי. בפועל, הפסיקה מרחיבה את ההגנה על חופש הביטוי גם כאשר התוכן בוטה, פוגעני או מבוסס על השוואה שרבים עשויים לראות בה עיוות היסטורי חמור.
מאת מערכת NEX24. לקריאת הכתבה המלאה.
