הריאיון של שר הביטחון ישראל כ"ץ בתוכנית "הפטריוטים" עורר סערה ציבורית, לאחר שהוצג כהודעה פומבית על החלפת אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט באלוף דדו בר־כליפא (כשכבר באפריל דווח שהאחרון אמור להתמנות לתפקיד). לפי הדיווחים, דברי כ"ץ לא תואמו עם הרמטכ"ל, ובצה"ל הבהירו כי אין כוונה להחליף מפקדים בתפקידי מפתח בתקופה רגישה. אבל מי בכלל מוסמך להחליט על סיום תפקידו של קצין בכיר?
● משבר פיננסי מאיים על הרשות הפלסטינית בגלל קורספונדנציה. מה זה אומר?
● מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025
האם שר הביטחון מוסמך להדיח אלוף בצה"ל?
לדברי עו"ד ואל"מ במילואים אפרת נחמני־בר, במינוי קצינים בכירים הרמטכ"ל הוא הממנה ושר הביטחון הוא הגורם המאשר. בחוק אין הוראה מפורשת לגבי הדחה, אבל הכלל המשפטי הוא שהגורם הממנה הוא גם זה שרשאי להדיח. לכן, השאלה היא האם עצם אישור השר בשלב המינוי הופך אותו גם ל"גורם הממנה" לצורך סיום התפקיד.
לשיטת נחמני־בר, התשובה שלילית: אישור אינו שקול למינוי, ולכן סמכות ההדחה או ההעברה מתפקיד נתונה לרמטכ"ל. פרופ' עמיחי כהן, סגן הנשיא למחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הציג עמדה דומה: צורת המינוי היא גם צורת ההדחה, אלא אם נקבע אחרת בחוק. בהיעדר הסדרה מפורשת שמעניקה לשר סמכות הדחה עצמאית, נקודת המוצא היא שהסמכות נשארת בידי הדרג הצבאי הפיקודי.
הד לכך שההסדר המשפטי הנוכחי לא מעניק לשר סמכות הדחה בלעדית, אפשר למצוא בהצעת חוק של ח"כ צביקה פוגל ממרץ אשתקד. ההצעה ביקשה לעגן בחקיקה את סמכות שר הביטחון לפטר כל קצין מדרגת סגן־אלוף ומעלה לאחר שמיעת עמדת הרמטכ"ל. אומנם זו לא קודמה ולא עברה, אך עצם העלאתה היא אינדיקציה לכך שאין כיום הסדר חקיקתי מפורש שמעניק לשר הביטחון סמכות פיטורים כה נרחבת.
האם כ"ץ פעל בהתאם לסמכותו?
כ"ץ טען לאחר הסערה כי לא מדובר בהדחה פומבית, אלא בהליך מינוי של בר־כליפא שכבר היה בעיצומו. הטענה הזו מבקשת להעביר את הדיון ממישור של פיטורים או הדחה למישור של חילופי תפקידים מתוכננים.
עם זאת, לפי פרופ' כהן, גם אם מדובר בהחלטה על עיתוי מינוי ולא בהדחה ישירה, סמכותו של השר אינה חד־משמעית - והוא סבור שגם כאן מדובר בחוסר סמכות. לדבריו, חוק יסוד: הצבא קובע כי הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא הרמטכ"ל, ולכן החלטות פיקודיות, לרבות עיתוי מעבר בין תפקידים, אמורות להתקבל על ידו.
נחמני־בר הדגישה שבכל מקרה, פעולה כזו חייבת להיעשות לפי כללי המשפט המנהלי. לדבריה, כל רשות - גם בכירה - מחויבת לתת זכות טיעון ושימוע לפני פיטורים, הדחה, סיום תפקיד מוקדם או העברה מתפקיד. לכן, הדחה או העברה הנעשית כהצהרה פומבית בשידור חי מעוררת קושי משפטי נפרד. "זה כלל יסוד של המשפט המנהלי", היא אומרת.
האם הרמטכ"ל צריך את אישור השר לפיטורים?
גם כאן אין תשובה נחרצת. לפי פרופ' כהן, סמכות המינוי וההדחה הבסיסית נמצאת בידי הרמטכ"ל, ואילו אישור שר הביטחון למינויים הוא הליך נלווה שנקבע בהוראות הפיקוד העליון. מאחר שהצורך באישור השר להדחה אינו כתוב בחוק במפורש, הדבר תלוי בפרשנות היחס בין סמכות המינוי לסמכות הפיטורים. נחמני־בר סבורה כי ככלל, הרמטכ"ל אינו זקוק לאישור השר כדי להדיח קצין בכיר.
