ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל הסטארט־אפ הישראלי קדמה (Qedma), מתקשה להמעיט בערכו של הניסוי המדעי שביצע במשותף עם IBM - והדהים בשבוע שעבר את קהילת המומחים בתעשייה הקוונטית. "זה לא שונה מספורטאי שזוכה במדליית זהב - זה מסוג ההישגים שצריכים להתקשר ולברך אותנו עליו", הוא אומר בשיחה עם גלובס.
● ביוקאץ' הישראלית נמכרת ב-2.4 מיליארד דולר במזומן לויזה
● לידיעת מפוטרי ההייטק: הטיפים שיאפשרו לכם למקסם רווח מהאופציות שקיבלתם
ביום חמישי שעבר פרסמה IBM, שותפה ומשקיעה בקדמה, את תוצאותיו של מחקר שעשוי להיות אבן דרך משמעותית בהבשלה של המחשוב הקוונטי. מדובר בשיטה חדשה לחישוב שלא באמצעות מעבדי הסיליקון הסטנדרטים, כזו שעשויה להאיץ משמעותית את יכולת המחשוב העולמית, להוביל לפיתוח תרופות בתהליך מזורז ואף לבינה מלאכותית כל־יכולה.
המחקר תיעד לראשונה הגעה למה שמכונה בתעשייה כ"יתרון קוונטי" - היכולת של מחשב קוונטי לעלות על ביצועי מחשב־על חזק בעל 700 אלף מעבדי־ליבה - ואגב כך לפתור בעיה פיזיקלית שאיש לא פתר קודם לכן.
את הניסוי ביצעה קדמה על גבי שבב קוונטי שפותח על ידי IBM בטכנולוגית מוליכי־על, אך כדי לוודא את איכות התוצאה הצליחה קדמה לשכפל את הניסוי גם על מחשב קוונטי שפועל בטכנולוגיה אחרת לחלוטין ("היונים הכלואים") - שבוצע על מחשב של השחקנית הטרייה בבורסת ניו יורק, קוונטינום (Quantinuum).
"קיבלנו את אותה התוצאה ואת אותה היעילות בשני המחשבים השונים - זה כאילו שחללית של ספייס אקס ושל בלו אוריג'ין ימריאו לחלל יחד ויגיעו לאותה הנקודה באותו הקצב", אמרו בחברה.
תדהמה בקהילה המדעית, אדישות בוול סטריט
עבור סיני, מדובר בניסוי פורץ דרך מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה נפתרת הבעיה המשמעותית ביותר של המחשוב הקוונטי: ה"רעש" - הטמון בחוסר היציבות של החלקיקים הזעירים שמפעילים את המחשוב הקוונטי, כמו אלקטרונים, יונים, אטומים או פוטונים. קדמה פיתחה תוכנה ואלגוריתמים המסוגלים לנטרל את אותם הרעשים ולהגדיל את היציבות של המעבדים הקוונטיים, שעד כה לא הצליחו להגיע לבדם לתוצאות משביעות רצון ללא תוכנה מתאימה.
למרות שהניסוי נערך שלא במסגרת האקדמיה אלא על ידי שני שחקנים מסחריים - סיני מדווח על תדהמה בקהילה המדעית ועל כוונה משותפת של החברות לפרסם את תוצאותיו במגזין מדעי מוביל.
"הוכחנו יתרון קוונטי מדעי - עדיין לא מסחרי", הוא מודה. "אבל התוצאות סוללות את הדרך לכך שבתוך כשלוש שנים המחשוב הקוונטי יגיע גם לשם. מהפכת הבינה המלאכותית הביאה לכך שרוב ההכנסות של חברות שבבים כמו אנבידיה מגיעות מ־AI, אבל המחשוב הקוונטי יביא לכך שההכנסות של חברות בתחום יגיעו מלפחות חמישה ערוצים: השוק הפיננסי - עם יכולת משופרת לבנות תיק השקעות; ענף פיתוח התרופות; פיתוח של חומרים מיוחדים; בינה מלאכותית; וסייבר - עם יישומים כמו הצפנה ופענוח".
עם זאת, בשלב זה נראה שהמשקיעים התקשו להתרשם: מניית IBM עלתה בכאחוז אחד במהלך יום שישי, מניית קוונטינום נותרה ללא שינוי, בעוד שתעודת הסל QTUM העוקבת אחר מניות הקוונטים עלתה בפחות מאחוז אחד באותו היום.
הבעיה הפיזיקלית שאיש לא הצליח לפתור
כדי להוכיח "יתרון קוונטי", ביקשו IBM ושותפתה הישראלית לפתור בעיה פיזיקלית שאיש לא הצליח לפתור לפניהם: כיצד מגיבים מיליוני אלקטרונים בגביש מסוים לקרן אור שמאירה עליהם, כמו קרן לייזר. המענה על השאלה הזו יכול להוביל לפריצות דרך חדשות בתחום הולכת חשמל או חום.
"מחשוב קלאסי יכול לבצע סימולציה של מספר נמוך יחסית של אלקטרונים אבל לא כמה עשרות או מאות בבת אחת", אומר סיני. הניסוי, שנערך על השבב של IBM, הוכיח שההתנהגות של האלקטרונים לא משתנה במצב של עשרות רבות, מאות או אפילו מיליוני אלקטרונים. המחקר נערך במעבדה ביפן שהייתה בין היחידות בעולם שהחזיקה במחשב־על סטנדרטי, מחשב קוונטי של IBM ומחשב קוונטי של קוונטינום - דבר שנתן תוקף מדעי לניסוי.
היוזמה לניסוי, מגלה סיני, הגיעה מהחברה הישראלית: "ההגה היה אצלנו, אבל ניהלנו עם IBM והשותפים ביפן שיחות עד השעות הקטנות של הלילה כדי להבין מה צריך לשנות ואילו התאמות לבצע. לא תיארנו לעצמנו שנצליח כשיצאנו לדרך, ומספר הפעמים שחשבנו שזה לא יעבוד היה גדול מאוד. רק כשקיבלנו תוצאות זהות וטובות באופן מפתיע בשני המחשבים השונים הבנו שזה הצליח".
סיני (43), בוגר מסלול תלפיות ובעל תואר דוקטור בפיזיקה קוונטית ממכון וייצמן, עבד בכלל כפיזיקאי שכיר בחברת משקפי המציאות מג'יק קליפ - שצמצמה דרמטית את פעילותה אחרי שגייסה 3 מיליארד דולר. אלא שאת התפנית העצובה ניצל סיני כדי לחזור לתחום שאהב: פיזיקה קוונטית.
"שאלתי שניים מהמומחים הכי גדולים לתחום בארץ מה הם היו עושים היום אילו היו מקימים חברת תוכנה - ושניהם ענו לי את אותה התשובה מבלי לדעת מה השיב השני", אומר סיני, "והיא שניתן לבצע תיקון שגיאות במחשבים קוונטיים אמינים באמצעות תוכנה - אבל ש־AI לא יביא לפתרון הזה, אלא שנים של של מחקר ופיתוח". השניים היו פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון - כיום הם שניים מהמייסדים בקדמה ושותפיו של סיני. החברה כבר מעסיקה כ־40 עובדים במשרדים בגני התערוכה בתל אביב.
"הנפקה באה בחשבון, אבל לא עכשיו"
סיני לא ממהר להצטרף לשוק התנודתי של וול סטריט. מניית קוונטינום, האחרונה והמוצלחת מבין החברות שיצאה להנפקה מהתחום, ירדה כבר ברבע ממחיר ההנפקה שלה - שנערכה לפני חודשיים בלבד. עבורו, הנפקה לא על הפרק עד שתוכיח החברה "יתרון קוונטי" מסחרי.
"פונים אלינו משקיעים שרוצים שנלך לנאסד"ק. אני רואה בבורסה חברות טובות, וגם חברות שנמצאות בשלב מוקדם יותר ביחס אלינו והטכנולוגיה שלהן לא מספיק בשלה, או כאלה שאין להן מחשבים קוונטיים טובים מספיק. הנפקה היא דבר שבא בחשבון, אמנם לא עכשיו, אבל כבר רואים את 'מקל ההוקי' של תעשיית הקוונטים מתפוצץ (עיקרון מקל ההוקי: צמיחת מכירות איטית בהתחלה, מואצת בהמשך ולבסוף נוסקת, א"ג)", הוא אומר.
"מתי יגיע היישום הראשון שיסחוף את השוק? קשה לדעת, אבל בתחום הפיננסי יש בנקים שיש להם כבר צוותי מהנדסי אלגוריתמים קוונטיים שמתכוננים לעידן הזה. בנקים כמו ג'יי.פי מורגן, שמעסיקים עשרות פיזיקאים בתחום, ירוויחו יותר בבניית תיקי השקעות מאשר בנקים כמו בנק אוף אמריקה או גולדמן זאקס שלא מחזיקים בצוותים שכאלה. מתישהו יימצא האלגוריתם שיגרום ליתרון התחרותי הזה, יהיו כאלה שינצלו אותו ויהיו כאלה שיפספסו את הרכבת".
