נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הצליח להפוך את סוריה למדינת חסות שלו, ולא מתכוון לעצור בכך את ההשתלטות המרחבית שלו.
בשבוע האחרון, הוא ניצל את קשיי עיראק לייצא נפט בגלל המשבר עם איראן כדי לגרום לה להוביל את נפט דרך טורקיה, ובעקבות פעילות ארה"ב להרחקת חיזבאללה מדרום לבנון - אירח את נשיא לבנון ג'וזף עאון.
● אירלנד ויתרה על מערכת ישראלית, המטוס של ראש הממשלה נתקע
● דוחות חברות הנפט חושפות את הרווח העצום שלהן מהמלחמה
ארדואן מתמודד כבר יותר משני עשורים עם ההשלכות של היעדר העצמאות האנרגטית של אנקרה, שמביאות להשפעות אינפלציוניות ברורות כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה.
קצב האינפלציה השנתי של טורקיה ירד באופן עקבי למדי מ־38.1% במרץ אשתקד לכ־30.9% במרץ השנה, אך מאז חלה בלימה ברורה. במאי וביוני, עמדה האינפלציה על יותר מ־32%.
משבר האנרגיה
מנתוני חברת המידע TradeInt עולה כי מקור הנפט וגז טבעי העיקרי של טורקיה היא רוסיה, שלה שילמה אנקרה ברבעון הראשון כ־5.98 מיליארד דולר.
התלות ביבוא משאבי טבע משפיעה על השאיפות של נשיא טורקיה למצב את מדינתו כמעצמה אזורית. במשך שנים רבות, אנקרה השקיעה הון בפיתוח תשתיות צנרות נפט וגז טבעי, במטרה להפוך את המדינה ל"האב אנרגיה" יצירתי. לא כזה שמפיק, כי אם צומת דרכים.
במלחמה מול איראן, הצליחו הטורקים שלא להיפגע באופן משמעותי - והביטו מהצד כיצד הם יכולים להרוויח מחסימת מצר הורמוז.
לשם כך, הם פנו אל "דרך הפיתוח": תוכנית מסדרון מהמפרץ הפרסי, דרך טורקיה לאירופה, שהם יצרו לפני כשלוש שנים, בעקבות אי הכללתם בתוכנית IMEC לחיבור מהודו לאירופה, דרך איחוד האמירות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. בניגוד ל־IMEC, מלאכת פיתוח התוכנית בהשקעה של 17 מיליארד דולר התקדמה - על אף המלחמה.
עיראק: יצוא נפט
כעת, כשעיראק במשבר כי איראן לא מאפשרת מעבר בהורמוז, שער הכניסה והיציאה היחיד, מהמפרץ הפרסי, באו בכירי אנקרה לבגדד, והציעו: הרחיבו את יצוא הנפט דרכנו. בבגדד עטו על הרעיון של הובלת מיליון חביות ביום מכירכוכ לנמל ג'ייהאן בטורקיה. ממנו, מכליות נפט יכולות לצאת אל הים התיכון - ולאפשר סחר תקין. ממצב שבו עד עתה עברו כ־170 אלף חביות ביום בלבד, התחייבו העיראקים למינימום יצוא של כ־750 אלף חביות ביום. בעתיד, הצדדים שואפים לצמוח אף יותר לכ־1.5 מיליון חביות ביום, ואף יותר.
בה בעת, ענקית האנרגיה BP וחברת הפטרוליום הלאומית הטורקית (TPAO) חתמו על הסכם רכישה של 15% מהאחזקות בחברה הבת של BP בכירכוכ (BP ECKL). באנקרה מנצלים הן את הצורך העיראקי בהזרמות כספים עבור פיתוח שדות נפט וגז והן בצורך בנתיב הוצאה לנפט.
עם זאת, הדברים לא עברו חלק. בטקס החתימה על הרחבת דרך הפיתוח, במעמד ארדואן וראש ממשלת עיראק עלי א־זיידי, שר התחבורה וואהב אל־חסני סירב לחתום על ההסכם - מול המצלמות. א־זיידי נדרש להגיע וללחוץ על השר שמקורב לאיראן לחתום, על אף הידיעה כי במשטר האייתוללות מתנגדים למהלך שיפחית במידה מסויימת את התלות במפרץ הפרסי.
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירה כי עיראק מהווה אזור שנמצא בתחרות בין טורקיה לבין איראן במשך זמן רב, וכעת אנקרה מגלה נועזות משמעותית יותר עם ניצול חסימת הורמוז. "המצב של הכורדים בעיראק מתדרדר מאז 2017, על אחת כמה וכמה בצל נסיגה צפויה של הכוחות האמריקאיים. החיבוריות הגדולה יותר של אנקרה לבגדד הופכת את המצב ללא פשוט כלל".
לבנון: פריסת כוחות
טורקיה לא מסתכמת בתחומי האנרגיה, הכלכלה והלוגיסטיקה, ורוצה להרחיב גם את נוכחותה הצבאית במרחב. על כן, לראשונה מזה קרוב לתשע שנים, בחר ארדואן לארח באנקרה את מקבילו הלבנוני, ג'וזף עאון. בדומה למצב העיראקי, באנקרה מזהים שעת כושר, מעצם הידיעה כי מנדט כוח הפיקוח של יוניפי"ל יסתיים בתום השנה, ולאחר מכן תישאר שנת העזיבה של כוח פיקוח האו"ם בדרום לבנון.
התקופה הנוכחית הלבנונית מזכירה במידה רבה את תחילת העבודה של כוח פיקוח השלום ברצועת עזה, שאליה רצו הטורקים לשלוח כוחות - אבל ישראל חסמה את הצעד. כעת, ארדואן מקווה כי מרחב התמרון הישראלי יהיה נמוך יותר ברמה הבינלאומית בשל היות לבנון מדינה ריבונית, וכך יתאפשר לו לפרוס כוחות בדרום ארץ הארזים.
"אנחנו עוקבים מקרוב אחרי היוזמות הדיפלומטיות לסיום המתקפות והכיבוש הישראלי", אמר נשיא טורקיה לצד מקבילו הלבנוני. "אנחנו דנו כיצד טורקיה מסוגלת לתרום למאמצים. כמו כן, עסקנו בהזדמנויות לפתח את היחסים הבילטרליים. אנחנו מאמינים כי הדיאלוג המתפתח בין לבנון לבין סוריה יועיל לשתי המדינות". בה בעת, כשהערכות האו"ם גורסות כי עלויות שיקום לבנון יסתכמו לכ־11 מיליארד דולר, ארדואן הוסיף כי מדינתו מוכנה "לתרום את התרומה הנדרשת לחיזוק היחסים".
מנגד, עאון סיפר כי הדיונים לגבי החלפת כוח יוניפי"ל נמשכים, כשעל הפרק יש הצעות הצבת כוחות מצד מדינות אירופאיות, טורקיה, ברית נאט"ו, מדינות ערב, ומדינות אסלאמיות. לדבריו, בראש סדרי העדיפויות של ביירות עומדת השאיפה שלא להותיר ואקום שלטוני, ולהבטיח שכל כוח חדש יסייע לצבא לבנון. אולם, כמיטב המסורת הלבנונית, קשה לחוש ודאות - בעקבות פעילות חיזבאללה והתוקפנות האיראנית בכל המרחב.
בעיתון "אל־אח'בר" הלבנוני שמזוהה עם חיזבאללה דווח שארדואן טען בפני עאון, כי טורקיה מתנגדת לפעולה צבאית סורית בלבנון. נשיא טורקיה גם עודד את מקבילו הלבנוני לצאת לדמשק לביקור אצל נשיא סוריה ובן חסותו של ארדואן, אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני), במטרה לפתח את היחסים בין השניים.
"בניגוד לעיראק, בלבנון פחות מוכרת הנוכחות הטורקית", מסכמת ד"ר לינדנשטראוס. "הפעילות הזו קשורה למעורבות הטורקית בסוריה ולעובדה שהגבול הימי הלבנוני-סורי לא מוסדר והטורקים רוצים לטפל בנושא. זו התעניינות גדולה יותר ממה שהכרנו בעבר ולא ממש ברורה. אם בעיראק ובסוריה יש כורדים ולכן יש אלמנט ביטחוני, בלבנון פחות ידוע מה מחפשים".
