המלחמה במפרץ הפרסי היוותה קריאת השכמה למולטי־מיליונרים רבים שהיגרו לאיחוד האמירויות בחיפוש אחרי מסים אפסיים ותנאי יוקרה. טילים בליסטיים, כטב"מים, איסור פרסום ביקורת על השלטון, ביחד עם הפסקת טיסות וצמצום פעילות בינלאומית עירערו את הביטחון שעשרות אלפי מיליונרים - רבים מהם מתחום הפיננסים - חשו במגדלי היוקרה ובוילות המפוארות במדינה המפרצית. כעת, הם מחפשים יעדים חדשים להשתקע בהם, והתחרות על הבחירה שלהם הופכת לגלובלית.
● דוגמה אישית: אירופה בוערת, אך מנהיגי היבשת מקפידים לצאת לחופשת קיץ
● אירופה אומרת לא למהגרים. המדינה שזלזלה וחטפה התקפה מבית
● מדינה אחרי מדינה: התוכנית של ארדואן להשתלט על המזרח התיכון
קרוב ל־10,000 "יחידים בעלי שווי נקי גבוה", כפי שמוגדרים אנשים בעלי יותר ממיליון דולר בנכסים נזילים, עברו לאיחוד האמירויות בשנה שעברה, לפני נתוני חברת הייעוץ "הנלי ושות'" המנסה לנטר הגירת מיליונרים ברחבי העולם.
החברה השוויצרית משתפת פעולה עם איחוד האמירויות שנים רבות ביצירת תוכניות תושבות לזרים, במטרה מוצהרת למשוך עסקים והשקעות. חלק מתנאי התוכנית הם אפס אחוז מס הכנסה ואפס אחוז מס על הכנסות מחוץ לאיחוד האמירויות. "בשביל רבים, דובאי הייתה תוכנית ב'", אמר מנכ"ל החברה כריסטיאן קלין בראיון ל־FAZ הגרמני, "אבל עכשיו הם צריכים לגבש תוכנית ג'".
שוויץ: מתעדפים ביטחון
קלין חשף מעט מדינמיקת ההגירה המואצת המתרחשת כעת בקרב עשרות אלפי המולטי־מיליונרים שעברו לדובאי בשנים האחרונות. "זה משתנה בהתאם למדינות שמהן הם הגיעו: אירופאים נוטים לחזור לאירופה, אם כי לאו דווקא למדינה שעזבו במקור. בריטים, למשל, נוטים פחות לחזור ללונדון ויותר לעבור לשוויץ, לאיטליה או למונקו. גם יוון הפכה לפופולרית יותר. אסייתים נוטים להימשך לסינגפור, לתאילנד ולמלדיביים. מאוריציוס וסיישל הם גם יעדים אטרקטיביים. אירופאים דוברי צרפתית בוחרים לעתים במאוריציוס בגלל ההשפעה הצרפתית שלה".
גם רבים מהגרמנים, לדבריו, בוחרים לעבור לשווייץ, ולא רק בגלל השפה. "אמנם יותר יקר בשוויץ מאשר באבו־דאבי, אבל המדינה הרבה יותר אטרקטיבית מבחינת ביטחון, יציבות פוליטית ואיכות חיים".
תנועת המיליונרים הזו היא חלק ממגמה עולמית שבה העשירים ביותר מנסים לנווט בין מדינות שבהן ישלמו את המסים הנמוכים ביותר, אך ייזכו לרמת החיים הגבוהה ביותר בעבורם. איחוד האמירויות ומדינות מפרציות נוספות היו בין המדינות שהשקיעו את הסכומים הרבים ביותר במשיכתם, אבל, כאמור, גורם הקסם פג.
195 אלף מיליונרים היגרו
לפי הערכות, קרוב ל־195 אלף מיליונרים עזבו את המולדת שלהם בשנה שעברה, וחיפשו אחרי יעד חדש להשתקע בו. מדינות המקור הגדולות ביותר הן רוסיה, סין והודו. גם בריטניה, שהעבירה חוק המונע הטבות מס ממיליונרים בעלי אזרחות זרה ונורבגיה, שהטילה מס עושר, הפכו בשנתיים האחרונות למדינות שמיליונרים מבכרים לעזוב. וכך גם צרפת, בה יש סיכוי להטלת מס עושר.
בגרמניה, ישנם גם שיקולים אחרים שהפכו את העניין בהגירה למוחשי. החשש ממלחמה עתידית עם רוסיה, והתנעתו מחדש של הליך הגיוס של צעירים לצבא, לפי קלין, גורמים למשפחות עשירות רבות לחפש אפשרויות "מחוץ לאירופה", כפי שהגדיר זאת. החברה מציעה בין היתר דרכונים "זולים" של מדינות בקריביים (במחיר של כמה מאות אלפי אירו), שבהן לא נדרש לבלות זמן רב כדי להיחשב כאזרח.
מה מציעה טורקיה
מדינות באירופה מנסות לאזן בין הרצון למשוך עשירים המחפשים יעד חדש, וחשש מנהירה המונית, זעם ציבורי מקומי על אי תשלום מס, והתנפלות על נדל"ן יוקרתי. זו הסיבה שאיטליה הגביהה מתחילת 2026 את התשלום השנתי הנדרש כדי לקבל פטור על הכנסות מחו"ל ל־300 אלף אירו. יוון הותירה אותו על 100 אלף אירו, אך דורשת השקעות במאות אלפי אירו כדי לקבל "ויזת זהב" שתאפשר תושבות; ובפורטוגל, ניתן לקבל פטור ממס על הכנסות מחוץ למדינה לעשור בתחומי עסקים מסוימים, אך אלו הולכים ומצטמצמים.
אל המרוץ על עשירי העולם הצטרפה באחרונה גם טורקיה. לפי פירוט ב"בלומברג", אנקרה השיקה באחרונה שורה של הטבות מס למיליונרים זרים שיהגרו אליה. ביניהם: מס ירושה מינימלי, 20 שנים של פטור ממס על הכנסות מחוץ למדינה וכן תקופה שבה ניתן להעביר למדינה השקעות ונכסים לא מוצהרים. עד כה, מציינת הסוכנות, טורקיה היתה דווקא "יצואנית" של מיליונרים שניסו למצוא מקומות בטוחים יותר להשקיע את כספם, אך היא מנסה לשנות תדמית זאת.
"טורקיה בעצם החליטה שהיא לא יכולה יותר לעמוד מהצד בתחרות הגלובלית הזאת", אמרה לסוכנות איישה נורילי, ממשרד עורכי דין באיסטנבול העוסק בנושא, "אם תשאלו אותי מי הכי צפוי להיות קהל היעד של התוכנית - הייתי מצביעה תחילה על הפזורה הטורקית בחו"ל".
ארדואן, שניהל מדיניות שנויה במחלוקת במאבק באינפלציה, הכריז על כוונתו להפוך את המדינה למרכז פיננסי. בטורקיה מקווים כי המחירים הזולים והקרבה לאירופה, יימשכו לא רק טורקים שהתעשרו במדינות כמו בריטניה וגרמניה, אלא גם בריטים וגרמנים.
