השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות שגוזלות מיליארדי שקלים בשנה מקופת המדינה, הוא תשלום מע"מ אונליין באופן מיידי בעת ביצוע העסקה. הרפורמה, המכונה "חשבונית ישראל 2.0" (מע"מ אונליין), מבוססת על שדרוג התשתית הטכנולוגיות הקיימת במשק וברשות המסים כדי לייצר רצף דיגיטלי מלא וירוק, ללא צורך בניירת. על פי המודל החדש, המשק כולו יעבור לשדר כל חשבונית באופן אוטומטי ישירות לרשות המסים, וזאת על בסיס המערכות המוכרות של פרויקט "חשבוניות ישראל". התהליך יתבצע בצורה שוטפת ושקופה: ישירות דרך מערכת הפקת החשבוניות המובנית בתוכנות הנהלת החשבונות של העסק, או לחלופין דרך קופות רושמות דיגיטליות שיתממשקו ישירות ובזמן אמת עם מערכות רשות המסים.
● על קמפיין הבחירות הזה תתכוננו לשלם הרבה מסים
● בג"ץ עוצר את ההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים
מדובר במעבר גורף של חבות המס לעסקים לבסיס מזומן מוחלט, כלומר תשלום מע"מ ודיווח רק במועד קבלת התשלום ולא במועד ביצוע העסקה, כפי שמחייב החוק היום.
את התכנית חשף מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' בימים האחרונים במסגרת חשיפת הרפורמות המתגבשות לקראת חוק ההסדרים לשנת 2027. התוכנית גובשה על ידי צוות של רשות המסים ומשרד האוצר במטרה לעדכן את חוק מס ערך מוסף (מע"מ) מיולי 1976 שיוצר נטל ביורוקרטי וכן מספק לגישת רשות המסים פרצות לעברייני חשבוניות פיקטיביות.
השינוי הצפוי
המע"מ משמש מקור תקציבי למימון הוצאותיה של הממשלה ונחשב למנוע הכנסות קריטי ומשמעותי ביותר לקופה הציבורית: בשנת 2024 עמדה גביית המע"מ של הממשלה המרכזית על 143.3 מיליארד שקל - כ-30.2% מסך הכנסות הממשלה ממסים (שעמדו על 475 מיליארד שקל באותה שנה). בשל היותו מס עקיף המוטל באופן אחיד על הצריכה ועל הפעילות המשקית, הוא מגיע לבסיס מס רחב במיוחד, ומכאן חשיבותו המקרו-כלכלית העצומה ליציבות התקציבית של המדינה.
כיום, על פי חוק, כל בעל עסק נדרש לדווח ולשלם את המע"מ שלו לרשות המסים אחת לחודש או אחת לחודשיים (בהתאם לגודל מחזור המכירות של העסק). אולם, החובה לשלם את המס למדינה נקבעת לפי מועד ביצוע העסקה (מועד מסירת המוצר או מתן השירות), ולא לפי המועד שבו העסק קיבל את התשלום בפועל מהלקוח. המשמעות המעשית היא שברגע שבית עסק מספק מוצר או שירות ומפיק חשבונית, הוא כבר נחשב כחייב במס. הוא נדרש להעביר את כספי המע"מ מכיסו לרשות המסים בדוח התקופתי הקרוב, גם אם הלקוח טרם שילם לו שקל אחד בפועל ויעשה זאת רק בעוד חודשים ארוכים תחת תנאי אשראי של "שוטף פלוס".
כדי לעמוד בדיווח תקופתי (החודשי או הדו-חודשי) בעלי העסקים נאלצים לנהל שגרה מיושנת ומסורבלת שחלקה כוללת התעסקות בניירת. לדברי גורם ברשות המסים, "השיטה הנוכחית לא באמת מתאימה לעולם הדיגיטלי של היום. זה יוצר עומס בירוקרטי רציני בכל הקשור לדיווח על החשבוניות. התהליך מאוד מסורבל, כי הוא נבנה במקור לעבודה ידנית עם תפיסות של אמצע שנות ה-50, אז גובש חוק המע"מ בצרפת. היום, אחרי שיש לנו את חשבונית ישראל, אנחנו במצב טכנולוגי שאנחנו יודעים לתקשר עם העוסקים ומערכת הנהלת חשבונות שלהם בצורה מיידית. זה פותח לנו את האפשרות להוריד את המערך הביורוקרטי המסורבל".
אובדן גבייה של 15 מיליארד שקל
דרך הדיווח כיום אף פותחת פתח להנפקת חשבוניות פיקטיביות. מאחר והשיטה הנוכחית בישראל מבוססת על דיווח ותשלום תקופתיים רטרואקטיביים (אחת לחודש או חודשיים), היא יוצרת ניתוק מבני מוחלט בין מועד הדיווח על העסקה והפקת החשבונית לבין מועד העברת המזומן בפועל למדינה. "פער עיתוי זה מאפשר לקונה לנכות את מס התשומות ולקבל החזר כספי מיידי מהמדינה על סמך 'הבטחה על הנייר' בלבד, בעוד שמפיץ החשבונית הפיקטיבית נעלם עם כספי המע"מ מבלי להעבירם לקופה הציבורית", מסביר הגורם ברשות המסים. "כתוצאה מכך, המשק סופג נזק כספי כבד - פער המע"מ הלאומי (VAT GAP) נאמד בכ-10.5%, המשקף אובדן גבייה שנתי של כ-15 מיליארד שקלים".
לדברי אותו גורם, "האכיפה בדיעבד כמעט ואינה אפקטיבית, והמדינה מצליחה לגבות בפועל רק אחוזים בודדים מהסכומים הללו, מאחר והעבריינים משתמשים ב'קופים' ובחברות קש ריקות מנכסים".
למרות המהפך שחוללה תכנית "חשבונית ישראל", שמחייבת קבלת מספר אישור אונליין בעת ביצוע עסקה מעל רף של 5,000 שקלים, העבריינים ביצעו הסתגלות מהירה ומצאו שיטות לעקוף את החיוב. בין היתר, עבריינים פיצלו את העסקאות באופן מלאכותי לסדרות של סכומים נמוכים כדי לעקוף את המערכת. מחקר רשות המסים גילה, כי בשנת 2025 לבדה חלה הסטת עסקאות דמיונית של 12.2 מיליארד שקל עד 16.4 מיליארד שקל אל מתחת לסף הדיווח, מה שייצר אובדן הכנסות ישיר נוסף של 2.2 מיליארד שקל עד 3 מיליארד שקל בשנה ממע"מ לבדו.
"זה קצה הקרחון של התופעה", אומר הגורם ברשות המסים. "בנוסף, הגענו לדד-אנד, כי כיום מבחינה חוקית אין דיווח של חשבוניות מתחת לרף של 5,000 שקלים, לא במסגרת חשבונית ישראל ולא במסגרת הדיווח המפורט, מה שיוצר 'חור שחור' שלגביו אין לרשות המסים נתונים וישנו קושי משמעותי לאמוד את היקף התופעה ולהתמודד איתה בכלים הקיימים. רשות המסים עיוורת בנקודה הזאת. בתוכנית 'מע"מ אונליין' אנחנו בונים שיטה שהיא כמעט חסינה לחשבוניות פיקטיביות, שתאפשר לנו גם להקל על הביורוקרטיה לעסקים. זה Win-Win - גם לעוסקים וגם למדינה".
הרפורמה המתגבשת אמורה להיכלל במסגרת תוכניות המיסוי בחוק ההסדרים הבא לשנת 2027, במקביל לאישור תקציב המדינה לשנת הכספים 2027 שיתבצע לקראת סוף דצמבר 2026 או תחילת שנת 2027, בהתאם ללוח הזמנים שייקבע בקואליציה. את התקציב הבא תאשר כבר הממשלה הבאה, ובשלב זה לא ידוע מה יאומץ ויעבור את שלבי החקיקה.
מנגנון שמתאים ל"רשימה שחורה" של חברות
לדברי עו"ד ורו"ח אילת יצחקי, שותפת מיסים עקיפים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO , "המנגנון המוצע חריג בדיני המע"מ המקובלים במדינות המערב. במדינות כמו איטליה, רומניה, אוקראינה, הונגריה, סרביה יש מנגנונים דומים. מדינות החברות באיחוד האירופי נדרשו לאישור מיוחד של ה- European commission לשם כך. באיטליה למשל מנגנון זה מוגבל ל'רשימה שחורה' של חברות, בפולין הוגבל לסקטור הבנייה ומוצרי אלקטרוניקה". יצחקי מציינת עוד, כי "בעסקת תשלומים החבות במע"מ על מלוא התמורה חלה בסמוך למסירתם ללא קשר לגביית התמורה. במקרה של כשלון תמורה יאלץ העוסק להוכיח מיצוי הליכי גבייה בטרם יוכל להזדכות על המע"מ שהעביר לשלטונות המס".
עוד לדבריה, הרפורמה המתוכננת עלולה ליצור נטל ביורוקרטי נוסף ולא להקל עליו. "כבר היום, דוחות הכוללים החזרי מע"מ נתקלים בעיכובים בירורים והערמת קשיים בטרם החזר המע"מ. זאת, לטובת בדיקה מהותית למה שימשו ההוצאות והאם מתקיימים כל התנאים. לפיכך אני צופה הכבדה משמעותית על הנישומים. גם במעבר למספרי הקצאה במסגרת "חשבוניות ישראל", רשות המסים ייעלה את הבקרה והפיקוח מבחינתה על הנפקת חשבוניות, אולם לא הפחיתה כהוא זה את הנטל על הנישום מקבל החשבונית להוכיח שהחשבונית כדין. רשות המסים המשיכה לשלול את קיזוז המע"מ בחשבוניות גם עבור כאלה שקיבלו מספרי הקצאה בטענה שאינן תקינות או אפילו פיקטיביות למשל מהטעם שהונפקו ע"י מי שלא נתן בעצמו את השירות. בפועל אנו עדים למדיניות של הכבדה על הנישומים בניהול העסק, הנדרשים להעסיק כוח אדם ושעות עבודה סביב בירוקרטיות חדשות".
