"התאומות הזהות" של שוק המניות מתחילות להיראות כמו הפכים גמורים.
אפשר היה לחשוב שקרנות העוקבות אחר אותו פלח בשוק יניבו תשואות זהות. הן לא.
די להסתכל על קרנות סל (ETF) המשקיעות בחברות אמריקאיות גדולות שצומחות במהירות. אמנם כולן מחזיקות במניות רבות מתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, כמו אלפאבית או אנבידיה, אך התשואות שהציגו לאחרונה שונות זו מזו באופן דרמטי.
● נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500
● מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"
מתחילת 2026, הפערים בביצועים בין קרנות סל העוקבות אחר מדדי צמיחה של חברות בעלות שווי שוק גבוה, שמנהלות אינווסקו, איישרס, סטייט סטריט וונגארד, עצומים. קרן iShares Russell 1000 Growth ETF עלתה ב־4.6%, בעוד ש- Invesco S&P 500 Pure Growth זינקה ב־24.3%. והפער הזה אינו ייחודי למניות צמיחה של חברות גדולות. בקרב קרנות סל מובילות המתמקדות במניות ערך, ועוקבות אחר מדדים של חברות אמריקאיות גדולות וזולות יותר, הפער בין הקרן בעלת הביצועים הטובים ביותר לזו בעלת הביצועים הגרועים ביותר עומד השנה על 11 נקודות אחוז.
עבור המשקיעים, זו תזכורת לשני עקרונות בסיסיים: אי אפשר לשפוט קרן לפי שמה בלבד, ואפילו סטייה קלה מהחשיפה הרחבה ביותר לשוק המניות יכולה להניב תוצאות שונות להדהים.
משקיעים מקצועיים נוהגים זה שנים לחלק את השוק לקטגוריות לפי גודל החברות וקצב הצמיחה שלהן, אף שההגדרות של "גדולות", "קטנות", "צמיחה" ו"ערך" משתנות מאוד ממדד למדד. מניה שמדד אחד מסווג כמניית ערך של חברה גדולה עשויה להיחשב במדד אחר למניית צמיחה של חברה בינונית. המדדים גם מעדכנים את רשימות המניות המרכיבות אותם במועדים שונים.
ההבדלים הגדולים ביותר נובעים ממניות מעטות מאוד
בשנים האחרונות דובר בלי סוף על כך ששוק המניות הפך לריכוזי מדי, כשקומץ חברות ענק תופס בו משקל גדול במיוחד. נקודה אחרת זוכה לפחות תשומת לב: ככל שמחלקים את שוק המניות לפלחים צרים יותר, כך כל אחד מהם נעשה ריכוזי יותר.
השקעה במדד של מניות צמיחה או מניות ערך של חברות גדולות, במקום בקרן המחזיקה במניות מכלל השוק, מצמצמת את הפיזור ומגדילה את הסיכון שקומץ מניות יוביל לתוצאות חריגות בטווח הקצר.
ההבדלים הגדולים ביותר השנה בין קרנות מדד בעלות שמות דומים אינם נובעים מהבדלים בחשיפה שלהן למגזרים או לענפים שונים בשוק, אומר מתיו ברטוליני, ראש מערך אסטרטגי המחקר העולמי בסטייט סטריט אינווסטמנט מנג'מנט. הם נובעים מכמה מניות בלבד. מעטות מאוד.
קחו לדוגמה את מיקרון טכנולוג'י וסנדיסק . שתי יצרניות שבבי הזיכרון האלה זינקו על רקע פריחת הבינה המלאכותית.
אלא שעד סוף יוני, שתיהן נכללו במדד Russell 1000 Value. בשלב זה הן עברו למדד הצמיחה.
מדוע הן סווגו כמניות ערך? למכפיל הון, מדד המשווה בין מחיר המניה לנכסים נטו, יש משקל רב בהגדרה של ראסל למניית ערך.
יצרניות שבבים מחזיקות לעיתים קרובות בציוד, מפעלים ונכסים אחרים שתורמים משמעותית להון העצמי שלהן. הדבר סייע למניות האלה לקבל ציון גבוה יחסית לפי מדד זה.
כך, הביצועים המסחררים של המניות השנה - נכון ל־31 ביולי מיקרון עלתה ב־188.6% וסנדיסק ב־411.8% - היו אחראים לחמישית מהתשואה הכוללת של מדד Russell 1000 Value בתקופה זו, לדברי קתרין יושימוטו, מנהלת ניהול המוצרים ב- FTSE Russell.
זה מסביר במידה רבה מדוע מדד Russell 1000 Value עלה ב־20.7% מתחילת השנה ועד סוף יולי, בעוד שהמדד המקביל שלו, המתמקד במניות צמיחה, הסתפק בעלייה זעומה של 0.3%.
כתוצאה מכך, קרנות סל העוקבות אחר מדד מניות הצמיחה של החברות הגדולות של ראסל, כמו iShares Russell 1000 Growth, פיגרו הרחק מאחורי קרנות העוקבות אחר מדדי צמיחה אחרים של חברות גדולות, שבהם ניתן משקל רב יותר למניות השבבים הלוהטות. מנגד, קרנות המתמקדות במניות ערך של חברות גדולות ועוקבות אחר מדדים אחרים, שבהם החשיפה למניות הזיכרון הלוהטות ביותר הייתה נמוכה יותר, פיגרו אחרי iShares Russell 1000 Value.
המלכודת הנפוצה ביותר
גם בקרנות מדד ששמותיהן נשמעים דומים, "אנשים צריכים לצפות לכך שהגדרות שונות יובילו לתוצאות שונות", אומר ג'יי ג'ייקובס, ראש תחום קרנות הסל המנייתיות בארה"ב בבלקרוק, המנהלת את קרנות iShares.
קרן Invesco S&P 500 Pure Growth מחזיקה רק בכמה עשרות מניות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר על צמיחה ארוכת טווח ועל עלייה במחיר המניה בטווח הבינוני.
בעדכון השנתי של המדד בדצמבר, אדוונס מיקרו דיוויס (AMD), מיקרון ויצרניות שבבים אחרות עמדו בתנאי הסף להיכלל בו. קרן הסל Pure Growth צירפה אותן, והן המשיכו לזנק. הקרן עלתה השנה ב־24.3%, הרבה יותר מקרנות מדד אחרות המתמקדות במניות צמיחה של חברות גדולות. בשנת 2025, לפני העדכון השנתי האחרון, היא פיגרה אחרי קרנות סל אחרות בקטגוריה זו ב־5 נקודות אחוז לפחות.
התשואה הגבוהה של הקרן השנה נובעת מ"שילוב מושלם בין הקריטריונים שקובעים אילו מניות יוגדרו כמניות צמיחה לבין העיתוי שבו בוצע העדכון בהרכב המדד", אומר רנה ריינה, ראש אסטרטגיית מוצרי קרנות הסל המנייתיות באינווסקו.
האם בכלל צריך לחלק את תיק ההשקעות שלכם למניות צמיחה ומניות ערך? חלוקת השוק לשניים והשקעה בשני החצאים דומה מאוד להשקעה בשוק כולו מלכתחילה.
לדוגמה, שילוב בחלקים שווים פחות או יותר של קרנות העוקבות אחר מדדי Russell 1000 Growth ו־ Russell 1000 Value אמור להניב לאורך זמן תשואה דומה לזו של מדד Russell 1000.
אבל כל זה כבר לא בהכרח נכון אם משתמשים בקרנות צמיחה וערך שעוקבות אחר מדדים של ספקים שונים. מניסיוני, יועצים פיננסיים רבים נוהגים ללקט קרנות באופן כזה, ובוחרים קרן צמיחה של מנהל אחד וקרן ערך של מנהל אחר.
זה רעיון גרוע. ההבדלים בקריטריונים ובלוחות הזמנים בין ספקי המדדים השונים עלולים להותיר אתכם עם תיק השקעות שמורכב מטלאים.
"אל תערבבו ביניהן", מזהירה קתי קלרט, העומדת בראש אסטרטגיית מדדי המניות בוונגארד. "לדעתי, זו המלכודת הנפוצה ביותר שאנחנו רואים. עלולות להיווצר חפיפות בחשיפה, או לחלופין פערים בחשיפה, בלי שתהיו מודעים לכך".
יועצים אוהבים גם את מה שהם מכנים "הטיה": מתן משקל רב יותר למניות צמיחה או למניות ערך, בהתאם להערכתם איזה סגנון השקעה נראה אטרקטיבי יותר באותו רגע.
זו דוגמה למה שכיניתי "פיזור הפוך" (deversification), התרחקות מפיזור רחב לטובת ריכוז ההשקעות בפלח צר יותר של השוק. התוצאה היא שביצועי ההשקעות שלכם נעשים פחות צפויים.
גם קטגוריות שנשמעות פשוטות וברורות בטווח הארוך, כמו "מניות צמיחה של חברות גדולות" או "מניות ערך של חברות גדולות", יכולות להפוך בטווח הקצר להימור לכל דבר.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
