המדינה מנסה להאיץ את קביעת העמדה הרשמית בנוגע לעסקת צים . רשות החברות הממשלתיות הפיצה מכתב לגורמי המשמשלה השונים שאמורים לקבוע עמדה בנושא האפשרות של מכירת חברת הספנות לידי ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד וקרן ההשקעות הישראלית פימי, עד ל-20 באוגוסט. לאחר מועד זה יתקיים מרתון דיונים בין גורמי הממשלה במטרה לקיים דיון מרכזי של זרועות המדינה השונות ב-9 בספטמבר בסוגייה, בסיומו, תוכל רשות החברות הממשלתיות לגבש הכרעה לגבי עמדת המדינה הרשמית.
● מאבקי שליטה ללא הפסקה: מה עובר על חיים כצמן
● היורש של באפט מספק את הסחורה: כל הנתונים מדוחות הרבעון השני
רשות החברות שיגרה מכתב שמאיץ את הזרועות השונות של המדינה לקבל את עמדתן. במקביל ניתנה לצדדים שמעוניינים לרכוש את צים, אורכה להשלמת המסמכים שהתבקשו מהם שכללו שאלות רלוונטיות שגובשו על ידי זרועות המדינה השונות. לאחר הדיון בספטמבר צפוי להיערך שימוע לפימי ולרוכשות, שבו יציגו את עמדתן הסופית. המטרה כך אומרים גורמים בירושלים, משום ש"כולם רוצים לסיים את הסיפור הזה ולקבל החלטה".
רשות החברות תכריע? "אם אין קונצנזוס, נביע עמדה עצמאית"
רשות החברות הממשלתיות, בניהולו של רועי כחלון, היא הגורם המתכלל של ההליך הפנים ממשלתי. תפקידה הוא לכאורה טכני, והוא לרכז את עמדות משרדי הממשלה הרשויות השונות ולגבש מהן עמדה אחת בהיבט של צו האינטרסים החיוניים - אישור המדינה הנדרש לביצוע העסקה מכוח מניית הזהב, שמטיל מגבלות על העברת בעלות בחברות שהופרטו. גורמים בירושלים מסבירים כי "כל עוד קיים קונצנזוס בין גופי הממשלה, אנשי רשות החברות מגיעים למעשה בכובע מתכלל בלבד. במצב של בהיעדר קונצנזוס, הרשות מביעה עמדה עצמאית משלה". לפי אותם גורמים, מרבית גופי הממשלה כבר העבירו את עמדותיהם, אך רבים מהם מצאו חוסרים בחומרים וביקשו השלמות ספציפיות מפימי ומהפג-לויד. קבלת התשובות נמשכה זמן רב, ובינתיים ניתנו עמדות ביניים המותנות בהשלמת החומר. כאשר חלק מהגופים טרם הגישו עמדה סופית.
התמונה המסתמנת בשלב זה היא של רוב להתנגדות לעסקה. ראש רשות הספנות והנמלים (רספ"ן), רב-חובל בכיר צדוק רדקר, העביר לאחרונה חוות-דעת שנייה ובה שב וקבע כי אין לאשר את העסקה, ועמדת משרד התחבורה נשענת עליה. גם משרדי הכלכלה והחקלאות פרסמו התנגדויות - במשרד הכלכלה נכתב כי מדובר ב"תרגיל תאגידי" המסכן אינטרסים לאומיים. שר הביטחון ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הביעו התנגדות מעל בימת הכנסת גם הם לעסקה.
לצד ההליך הכתוב, התקיימו פגישות של הצדדים לעסקה עם רספ"ן, משרד הביטחון, אגף התקציבים באוצר ורשות החברות הממשלתיות. בירושלים מדגישים כי הממשלה אינה מחויבת בדין להיפגש עם המבקשים, וכי נעשה כאן מעבר לנדרש, מתוך רצון לאפשר להם להשמיע את טיעוניהם. לדבריהם, הצדדים לעסקה ביקשו כמה שיותר פגישות במטרה לשכנע.
בפימי חולקים על התיאור הזה. בתגובה מטעם הקרן נטען כי עמדת רשות הספנות "נשענת על הנחות עובדתיות שגויות מהיסוד", וכי עד היום התקיימה עם מנהל הרשות פגישה כללית אחת בלבד. עוד נמסר כי הרשות הודיעה שבכוונתה להעביר שאלות נוספות, אך אלה לא נשאלו; כי לאורך התהליך בוצעו שיפורים והתאמות במתווה כדי לתת מענה לחששות; וכי הועברו למדינה חוות-דעת חיצוניות מגופים מובילים וכ-600 עמודי תשובות. "קשה להשתחרר מהרושם שאין ברשות רצון אמיתי להחזיר שליטה ישראלית לחברת ספנות ישראלית", נמסר.
4.2 מיליארד דולר ופיצול פעילות: לב המחלוקת על מניית הזהב
העסקה, שנחתמה בפברואר, משקפת לצים שווי של כ-4.2 מיליארד דולר לפי 35 דולר למניה במזומן. במסגרתה תירכש החברה במלואה על ידי הפג-לויד ותימחק ממסחר בבורסת ניו יורק, והפעילות תפוצל: הזרוע הבינלאומית תשולב במערך הגרמני, ואילו הפעילות הישראלית תעבור לידי פימי, שתחזיק ב"צים החדשה" - חברה בבעלות ישראלית מלאה שתפעיל מספר גדול של אוניות. לב המחלוקת הוא בשאלה אם המבנה החדש מאפשר למדינה לרתק אוניות בשעת חירום, כנדרש במניית הזהב.
בפימי מציינים כי צים החדשה תהיה חברה עצמאית ללא חוב, שקוויה יכללו את הפעילות לישראל, הים התיכון, נמלי שטעון מרכזיים וארה"ב, וכי השליטה בעסקי הליבה ובאסטרטגיה תהיה בידיה בלבד. הקרן מפנה גם לעיתוי חוות-הדעת הראשונה של רדקר, מה-15 בפברואר - יום לפני חתימת העסקה - ומעמידה מולה את עמדתו התומכת של מנהל רשות הספנות הקודם, ד"ר (רב-חובל בכיר) יגאל מאור.
מוועד העובדים של צים נמסר כי "הוועד מביע תמיכה חד-משמעית בהחלטה המסתמנת לאסור את מכירת החברה לגורמים זרים, ומיישר קו באופן מלא עם עמדת רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) המתנגדת לעסקה. לא יעלה על הדעת להעביר את השליטה העצמאית בנתיבי ההובלה של מדינת ישראל לידי גורמים זרים, שעשויים להתגלות כעויינים לאינטרסים הלאומיים. למודל של 'צים קטנה' אין זכות קיום. חברה מצומצמת לא תסוגל לספק את המענה הלוגיסטי והביטחוני הקריטי שמדינת ישראל זקוקה לו בשעות חירום.
בנוסף, אנו דוחים בתוקף את הניסיונות להציג את צים כחברה בעלת חובות. מדובר בטעות מוחלטת ומטעה: לחברה אין חובות מעיקים, אלא התחייבויות עסקיות רגילות המשמשות לצמיחה ופיתוח, כפי שקיים בכל חברה בריאה ומצליחה. אנו קוראים לממשלת ישראל להכיר בסכנה הביטחונית הטמונה בעסקה זו, ולפעול לקידום אלטרנטיבה מול גורם ישראלי שיבטיח את האינטרסים האסטרטגיים ואת ביטחונה של המדינה".
