יותר מ־16 מיליון דולר הושקעו בחידוש בריכת ההשתקפות שליד אנדרטת לינקולן המפורסמת בוושינגטון. אלא שזמן קצר לאחר השלמת העבודות, המים שוב נצבעו בירוק בגלל אצות, הציפוי החדש החל להתקלף, ומה שהיה אמור להיות עוד פרויקט ראווה במסגרת הניסיון של הנשיא דונלד טראמפ לחדש את הבירה - הסתבך עד כדי הגשת כתבי אישום. התביעה טענה שסרטוני אבטחה הראו ארבעה אנשים מתנהגים באופן מחשיד ליד הבריכה, מה שהעלה חשד לוונדליזם.
● דוחות חברות הנפט חושפות את הרווח העצום שלהן מהמלחמה
● על חודו של קול: עורך דינו לשעבר של טראמפ מונה לתובע הכללי של ארה"ב
ואז הגיעה תפנית מביכה במיוחד. התביעה הודיעה שהנזק שיוחס לוונדליזם נבע דווקא מהתקנה לקויה ומהעבודה המואצת שנועדה להביא את הבריכה לקו הסיום בזמן לחגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב. כתבי האישום בוטלו, עורכי הדין של חלק מהנאשמים החלו לבחון צעדים משפטיים נגד הרשויות, וטראמפ, שלא מוכן להודות בכך שהשיפוץ שהוא יזם לא צלח, הפנה את הכעס דווקא אל ג'נין פירו, התובעת הפדרלית של וושינגטון ואחת מבעלות בריתו הוותיקות. "היא התקפלה כמו מטרייה", אמר עליה טראמפ. לפי אסטרטג רפובליקני ששוחח עם אתר החדשות The Hill, הנשיא אף נזף בה.
הציפוי התקלף במהרה, האצות כיסו את הבריכה
החוזה עבור החידוש והציפוי של בריכת ההשתקפות הגיע לכ־14.7 מיליון דולר, ובמקביל שילם שירות הפארקים הלאומיים כ־1.74 מיליון דולר לחברה נוספת עבור מערכת "ננו־בועות" שנועדה לטפל בבעיית האצות. לפי דיווחים שהתבססו על נתוני החוזים הפדרליים, עלות העבודות גדלה ביותר מ־4 מיליון דולר לעומת ההערכה המקורית.
לוח הזמנים היה צפוף. הרשויות רצו שהבריכה תהיה מוכנה לקראת אירועי 250 שנה לעצמאות ארה"ב, ועבודות הציפוי בוצעו במסגרת התקשרות ללא מכרז תחרותי רגיל. טראמפ עצמו הודה מאוחר יותר שהקבלן עבד תחת לחץ כדי שהאתר ייפתח בזמן לחגיגות.
אלא שזמן קצר לאחר השלמת השיפוץ חזרה אחת הבעיות המוכרות ביותר של הבריכה - האצות. במקום המראה הכחול והנקי שהפרויקט נועד ליצור, המים קיבלו שוב גוון ירוק. מדובר בגוף מים רדוד החשוף לחום וסובל כבר שנים מצמיחת אצות, אבל לאחר השקעה של יותר מ־16 מיליון דולר - חזרת המים הירוקים זמן קצר כל כך לאחר השיפוץ הפכה את הבעיה למביכה במיוחד.
ואז גם הציפוי החדש שהותקן בקרקעית החל להתקלף. בשלב הראשון הרשויות ייחסו כאמור חלק מהנזק לוונדליזם, וארבעה אנשים הואשמו בגרימת הנזק - כולם כפרו באישומים. בסוף יולי השתנתה התמונה: במסמך שהוגש לבית המשפט וביקש לבטל את התיק נגד הנאשם העיקרי, הודיע משרדה של פירו שלאחר הגשת כתב האישום הגיעו אליו מסמכים נוספים ממשרד הפנים, שמצביעים על כך שהנזק לבריכה נבע מ"התקנה לקויה" של הקבלן ומהמאמץ להשלים את העבודות במהירות. פירו ניסתה להטיל חלק מהאחריות למצב על משרד הפנים, בטענה שמידע חשוב לא הועבר למשרדה מוקדם מספיק.
כעת עולה השאלה מה בדיוק ידעו התובעים בזמן שהחליטו להגיש כתבי אישום. צוותי ההגנה כבר הודיעו שהם בוחנים את האפשרויות העומדות לרשותם, ובהן תביעות בתחום זכויות האזרח. כך, לאחר שביטלה את התיקים הפליליים, הממשלה עלולה למצוא את עצמה בצד השני של הליך משפטי.
פירו היא לא רק התובעת שמשרדה טיפל בתיקים, אלא גם אחת מבעלות בריתו הוותיקות של טראמפ, ואחת המגינות הבולטות שלו בתקשורת - אך הקשר ארוך השנים לא הגן עליה מפני הביקורת הפומבית של הנשיא - שהמשיך לטעון שלצד הליקויים בעבודות התרחש גם ונדליזם. המפלגה הרפובליקנית ברובה שתקה ולא התייחסה לסוגיה, אך הסנאטור הרפובליקני ג'ון קנדי הגן על החלטתה ואמר שאם היא לא יכולה להוכיח את האישומים, היא צדקה כשנסוגה מהתיק.
החזון העירוני של טראמפ מגיע עד לבית המשפט
הסיפור יכול היה להסתיים כאפיזודה משונה במיוחד של שיפוץ ממשלתי שהשתבש. אלא שהמחלוקת סביב הבריכה כבר חרגה מזמן מהשאלה מי קילף את הציפוי. בריכת ההשתקפות היא רק פרויקט אחד בתוך מהלך גדול ושאפתני שטראמפ מוביל בוושינגטון, במטרה להשאיר חותם פיזי על הבירה - לעתים במהירות לא הגיונית.
טראמפ התלונן על לכלוך, הזנחה ותשתיות מתפוררות וטען שוושינגטון לא נראית כפי שבירת ארה"ב צריכה להיראות. הצעד הרחב ביותר של הממשל היא תוכנית לייפוי פני העיר בהיקף של עד 10 מיליארד דולר - שאמורה לממן בנייה, שיקום, תשתיות וייפוי של אתרים ומרחבים ציבוריים. בקנה המידה הזה, 16 מיליון הדולרים שהושקעו בבריכת ההשתקפות הם רק טעימה מהשינויים שטראמפ מבקש לבצע בעיר.
אבל גם הפרויקט המזוהה ביותר עם החזון הזה, אולם הנשפים החדש בבית הלבן, הסתבך. כשטראמפ הציג את הרעיון דובר על עלות של כ־200 מיליון דולר, בעוד שמסמכים פנימיים שעליהם דיווח ה"וושינגטון פוסט" הצביעו על הערכת עלות שהגיעה לכ־600 מיליון דולר.
לטענת טראמפ, הצורך באולם קיים כבר שנים, כי כעת כאשר הבית הלבן מארח אירועים ממלכתיים גדולים, הוא בלית ברירה נאלץ להקים מבנים זמניים ואוהלים. הנשיא הבטיח שאולם הנשפים עצמו ימומן מכספו ומתרומות פרטיות, ולא מכספי משלם המסים. מבקרי המהלך העלו חשש לפחות למראית עין של ניגוד עניינים, שכן חברות ואנשים עשירים בעלי אינטרסים מול הממשלה יכולים לממן את פרויקט הדגל של הנשיא.
גם שאלת הסמכות הגיעה לבית המשפט. ב־7 באוגוסט הורה בית משפט פדרלי לערעורים לעצור את העבודות כל עוד אין לפרויקט אישור של הקונגרס. רוב השופטים קבעו כי שינוי בהיקף כזה במתחם הבית הלבן הוא לא בהכרח צעד שהנשיא רשאי לבצע לבדו. טראמפ הודיע שבכוונתו לערער לבית המשפט העליון. הממשל טוען גם כי חלקים מהפרויקט קשורים לביטחון הלאומי, ובהם מתקנים ממוגנים ואמצעי הגנה מפני רחפנים.
במקביל מתנהל עימות נוסף סביב מרכז קנדי לאמנויות הבמה. לאחר שטראמפ שינה את הנהלת המוסד, הועלתה תוכנית לסגור את המתחם לשנתיים לצורך שיפוץ שמוערך בכ־200 מיליון דולר. גם שם השיפוץ הפך למאבק פוליטי. בעלי בריתו של טראמפ במועצת המנהלים הוסיפו את שמו לשם המוסד, ואילו בית משפט פדרלי קבע שהמהלך נעשה שלא כדין, הורה להסיר את שמו וגם חסם את תוכנית הסגירה בת השנתיים.
התמונה הרחבה שמאחורי ההסברים הענייניים
לכל אחד מהפרויקטים יש הסבר ענייני. בריכת ההשתקפות סבלה מאצות ובעיות תחזוקה הרבה לפני טראמפ. מרכז קנדי הוא מבנה ותיק הזקוק לעבודות. לבית הלבן אכן אין אולם קבוע המסוגל לארח חלק מהאירועים הממלכתיים הגדולים.
אבל כשמניחים את הפרויקטים זה לצד זה, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה יותר. מעט נשיאים התערבו באופן אישי כל כך באדריכלות, בעיצוב ובניהול הפיזי של וושינגטון.
