גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות? יותר משחשבתם

קרנות הגידור בנאמנות, שהוסדרו רשמית לאחרונה, מציעות מכשירי השקעה מורכבים להמונים, בתמורה לגביית 20% מהרווחים ● אלא שמקרה אחד ממחיש שלא צריך להיות גאון כדי להקפיץ את הרווחים לזמן קצר, וכשמנהלי ההשקעות שותפים רק ברווחים נוצר עיוות בשוק

כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock
כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

עד לפני כשבועיים לאופולד אשנברנר נחשב לגאון השקעות. החוקר לשעבר בחברת OpenAI הקים ב־2024 את קרן הגידור Situational Awareness, שהתמקדה בהשקעות בינה מלאכותית. שווי נכסי הקרן צמח במהירות מסחררת ל־45 מיליארד דולר והניב מתחילת השנה עד יוני תשואה אסטרונומית של 439%.

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?
איך מניות לוהטות יכולות לגרום לקרנות "תאומות" להתנהג כאילו אין ביניהן שום קשר

אולם ביולי צנחה הקרן בחדות ב־67%. התברר שהתשואות הגבוהות נבעו מהימורים מרוכזים וממינוף עצום של עד פי 4. בעקבותיו, ירידות חדות בשווקים הביאו לצניחה בשווי התיק ומכירה כפויה.

לא צריך להיות גאון

מי שהשקיע בקרן 100 דולר בתחילת השנה הגיע בסוף יוני לכ־539 דולר. לאחר נפילה של 67% נותרו לו כ־178 דולר. כלומר, הקרן עדיין הניבה כ־80% מתחילת השנה. אולם, מי שנכנס בסוף יוני בעקבות התשואות הגבוהות, איבד שני שלישים מכספו בחודש.

מקרים דומים אירעו גם לאורך ההיסטוריה. הבולט שבהם הוא זה של קרן LTCM, שהניבה תשואות גבוהות בסוף המאה הקודמת באמצעות מינוף עצום. אך כאשר רוסיה הכריזה על חדלות פירעון מפתיעה ב־1998 והשוק צנח, LTCM איבדה 44% בחודש ולא הצליחה לסגור את הפוזיציות הענקיות שהחזיקה. לבסוף, הפדרל ריזרב נאלץ להקים קונסורציום של בנקים מסחריים שהזרימו הון, השתלטו על הקרן ומנעו קריסה בשוק.

הלקח הינו שתשואות גבוהות במיוחד אינן נובעות בהכרח מגאונות השקעתית, אלא לעיתים נובעות ממינוף וסיכונים עודפים. מינוף הוא חרב פיפיות, שאינו רק מגדיל את התשואות כאשר השוק עולה או הימורים מצליחים, אלא מעצים הפסדים במהירות כאשר הכיוון מתהפך, ומקצר את הזמן שבו מותר למשקיע לטעות עד שיימחק.

הסיבה לכך היא שכאשר תיק ממונף יורד, המלווים דורשים ביטחונות נוספים ומחייבים למכור נכסים דווקא כאשר המחירים נמוכים והנזילות נעלמת. כך מחירי הנכסים צונחים עוד, הלחץ גובר ונוצר מעגל הרסני של הפסדים.

המנהל שותף רק בעליות

קרנות הגידור בנאמנות הושקו בישראל באפריל 2023 כהוראה זמנית, כדי לאפשר גם למשקיעים מהציבור גישה לאסטרטגיות שהיו שמורות בעבר רק לגופים מוסדיים ומשקיעים כשירים, בתוך מעטפת מפוקחת של קרן נאמנות. מאז, צמח השוק ומנהל כיום כ־5.7 מיליארד שקל.

כעת, אישרה הכנסת חקיקה שהופכת את המסגרת הזמנית של קרנות הגידור בנאמנות להסדר קבוע, וצפויה להאיץ את השקעות הציבור בהן. אלא שהחקיקה החדשה אינה מנגישה לציבור רק אסטרטגיות השקעה חדשות, אלא גם מבנה תגמול שונה מזה הנהוג בקרנות נאמנות רגילות. בעוד בקרן נאמנות רגילה המנהל גובה דמי ניהול קבועים בלבד מהנכסים, בקרן גידור בנאמנות המנהל גובה בנוסף גם דמי הצלחה הנגזרים מהתשואה.

אמנם, הוראות רשות ניירות ערך כוללות הגנות חשובות למשקיעים. דמי ההצלחה מחושבים פרטנית בהתאם למחיר שבו נכנס כל משקיע, ניתן לקבוע שיעור תשואה שנתי שרק מעליו נגבים דמי הצלחה, ומנגנון שלפיו במקרה של הפסדים, המנהל לא יהיה זכאי לדמי הצלחה עד שהקרן תחזור לשיא הקודם.

אולם, המנהל עדיין יכול לגבות דמי הצלחה גבוהים כשהקרן עולה, מבלי להשיבם למשקיעים בירידות. זה יוצר תמריץ לא סימטרי למנהלים להקים קרנות, ליטול סיכונים באמצעות מינופים גבוהים כדי להגדיל תנודתיות ותשואות בעליות שייצרו דמי הצלחה, מבלי לשאת בסיכון אובדן דמי ההצלחה כאשר הסיכונים יתממשו.

להמחשה, נניח שקרן מתחילה בשווי של 100 שקל ועולה ל־150. מנהל הקרן גובה 20% מהרווח, 10 שקלים, ולמשקיע נשארים 140 שקל. אם הקרן יורדת לאחר מכן ב־50%, נותרים למשקיע 70 שקל, הפסד של 30% מהשקעתו המקורית, אך 10 השקלים שהמנהל קיבל יישארו אצלו.

זו אינה תיאוריה. מחקר של יצחק בן־דוד, ג'סטין בירו ואנדראה רוסי, שפורסם ביוני השנה, ב־The Review of Corporate Finance Studies מצא ש־60% מהרווחים שבגינם נגבו דמי הצלחה בקרב קרנות גידור, נעלמו בהמשך בשל הפסדים. כתוצאה מכך, שיעור דמי ההצלחה האפקטיבי שגבו המנהלים הגיע לכ־50% מהרווח של המשקיעים, ולא 20% כפי שקבוע בתנאי מרבית הקרנות.

הפיקוח אינו ביטוח

החוק החדש מעניק לרשות ני"ע סמכות לקבוע את הכללים המשלימים בהיבטי מינוף והגנות למשקיעים. לטעמנו יש חשיבות קריטית בקביעת כללים שיצרו שקיפות וזהות אינטרסים בין המשקיעים למנהלים.

מנגד, מצד המשקיעים, חיוני להפנים שהפיקוח הרגולטורי אינו תעודת אחריות. הסיכון הינו שהמעטפת הרגולטורית תהפוך לכלי השיווק החזק ביותר של הקרנות לציבור ותקהה את הסיכון.

ראשית, נדרש לבחון לעומק את רמת המינוף הגלומה בקרן. מינוף אינו בהכרח הלוואה שהקרן לוקחת, אלא יכול להיווצר באמצעות נגזרים ומכירות בחסר, שיוצרים מינוף מורכב ומשתנה.

בנוסף, ראוי לבחון את הביצועים ההיסטוריים והירידה המקסימלית של קרנות בעבר, להמחשת הסיכון. בעתיד הקרוב, מכיוון שמדובר עדיין בתחילת דרכן של קרנות רבות ולאחר שנים של שוק עולה, רצוי להעריך את ההפסד הפוטנציאלי של הרכב התיק בתרחישי קיצון של ירידה חדה בשווקים.

לבסוף, יש לבחון את תדירות תשלום דמי ההצלחה למנהל וזהות האינטרסים הנובעת מכך. כיום עלול המנהל לקבל תשלום בתקופות עליות בקרן, גם אם הרווחים נמחקים לאחר מכן.

לדעתנו, רצוי להשקיע בקרנות שבהן דמי ההצלחה ישולמו לאחר תקופה ארוכה ככל הניתן. גביית דמי הצלחה בתדירות גבוהה, תהפוך את הקרנות למדפסת כסף למנהלים בעליות ותותיר את החשבון לציבור לבדו בירידו. לטעמנו, מכיוון שמדובר במשקיעים מהציבור ולא בגופים מוסדיים ובעלי כוח מיקוח, זהו נושא מרכזי בו נדרשת הסדרה מצד רשות ני"ע. הרחבת אפשרויות ההשקעה לציבור היא מטרה ראויה, אבל אינה יכולה להסתכם בהנגשת קרנות הגידור, בלי ההגנות וכוח המיקוח של המשקיעים הגדולים והמתוחכמים.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

אודליה משה אוסטרובסקי / צילום: רמי זרנגר

המשנה למנכ"ל כאל תיפרד מהחברה רגע לפני ההכרעה על עתידה

המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הלקוחות העסקיים והשותפים, אודליה משה אוסטרובסקי, תסיים את תפקידה לאחר שנתיים שבהן כיהנה גם כמנכ"לית דיינרס ● זאת לאחר פרישת סמנכ"לית משאבי האנוש, על רקע מתיחות בצמרת כאל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה במגמה שלילית מתונה, השבבים לחצו; זינוק חד במחירי הנפט

יום המסחר בוול סטריט ננעל במגמה שלילית מתונה, כאשר הלחץ במגזר הטכנולוגיה והשבבים לצד זינוק חריג במחירי האנרגיה הכבידו על המדדים המובילים ● ברודקום מסומנת כהזדמנות נדל"ן ו-AI, מאנדיי ואינטל צונחות, בעוד מניית SpaceX מתאוששת אל מחיר ההנפקה ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות בחדות בשל אי-הוודאות סביב מצר הורמוז

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

"לא סוף העבודה, אלא תחילתו של עידן": צוקרברג מסמן את עתיד ה-AI

בעודו דוחה את תרחישי האבטלה ההמונית שמלווים את מהפכת ה-AI, מייסד מטא, מארק צוקרברג, טוען כי בינה מלאכותית תרחיב דווקא את היכולות האנושיות ותייצר צמיחה כלכלית ● החברה עצמה פיטרה עשרות אלפי עובדים בשנים האחרונות כדי להפנות משאבים והשקעות למרוץ ה-AI

צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר

היוזמה המשותפת של חברות הנדל"ן המניב להקלה בתשלומים למדינה

לגלובס נודע כי שורת חברות גיבשו פנייה משותפת לממשלה, במטרה לשנות נהלים ולהפחית תשלומים על קרקעות למשרדים • המטרה: לתמרץ בנייה, בשל המשבר בהייטק והריבית הגבוהה

נתב''ג. חברות תעופה זרות חוזרות שבות לפעילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

ענקיות התעופה חוזרות לישראל: כך זה ישפיע על מחירי הטיסות ליעדים פופולריים

חברות תעופה זרות החלו לשוב בזו אחר זו לפעילות בישראל - מסוויס השוויצרית, דרך ענקית התעופה KLM שתחזור בסוף החודש ויונייטד ודלתא האמריקאיות בספטמבר ● כמה טיסות שבועיות יפעלו ומדוע מומחים חושבים שהמחירים יחלו לרדת רק בטווח הארוך?

הליגה הערבית, ארכיון / צילום: ap

פרטים חדשים על תוכנית ההונאה של שתי מדינות ערב נגד ישראל

בין היתר, נחשף כי ישראל הכירה במשך חודשים ארוכים את התוכנית נגדה ●  דיווח: ישראל וארה"ב מנהלות בשנתיים האחרונות קמפיין אגרסיבי במיוחד נגד רשת המימון של חיזבאללה ● על רקע דרישת איראן לפיצויים על הנזק שנגרם לה במהלך העימות הצבאי עם ארה"ב, הנשיא טראמפ פרסם תגובה לפיה גם הוא כעת דורש פיצויים מאיראן עבור כל האנשים והמפגינים שהרגה ב-50 השנים האחרונות ● איראן מקשיחה עמדות ודורשת ויתורים נוספים מארה"ב, אך במקביל סובלת ממשבר כלכלי חמור ● עדכונים שוטפים

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

עברו את משוכת ההסתדרות: אוניות הענק בדרך לנמל אשדוד

ההסתדרות, הנהלת תעבורה ימית אשדוד ונציגות העובדים חתמו על הסכם קיבוצי שיסדיר את עבודת הנתבים עם אוניות באורך של עד 400 מטר ● המהלך יאפשר לנמל אשדוד לקלוט אוניות ענק, ובהמשך עשוי לסלול את דרכן גם לנמל חיפה ● המהלך צפוי לתרום לייעול שרשרת האספקה, לחיזוק התחרותיות של נמלי ישראל ולחיזוק הרציפות התפקודית של המשק הישראלי

ניתוח חברה: הולמס פלייס / צילום: באדיבות הקבוצה

הבעת האמון של המנכ"לית בהפיכת הולמס פלייס לחברת וולנס צומחת

מי שהתחילה כרשת חדרי כושר, פועלת להפוך לקבוצת בריאות וספורט מגוונת המפעילה עשרות מועדונים בסגנונות שונים ● המינוף התפעולי עשוי לאפשר להולמס פלייס לממש את יעדיה השאפתניים ל־2030, ובלבד שלא תתחדש המלחמה ● המנכ"לית כבר הצביעה בכספה הפרטי ● ניתוח חברה

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

טבריה / צילום: Shutterstock

פחות בת"א וחיפה: אלו שתי הערים שמשקיעי הנדל"ן הכבדים מתרכזים בהן

ירידה חדה במעורבות המשקיעים המחזיקים בשלוש דירות ומעלה, משנה את מפת ההשקעות ● תל אביב, חיפה ובאר שבע מאבדות מכוחן, בעוד טבריה, צפת וירושלים הופכות למוקדי הפעילות המרכזיים, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי בולט

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

משרד הביטחון יצא למסע רכישות, והסטארט־‏אפים הבוגרים נהנו במיוחד

דוח חדש של משרד הביטחון שהגיע לידי גלובס חושף כי היקף ההזמנות מחברות סטארט־אפ הוכפל במחצית הראשונה של 2026, לצד שיאים היסטוריים בגיוסי הון וביצוא הביטחוני ● פלטפורמות אוטונומיות ופתרונות בינה מלאכותית מובילים את היקף ההתקשרויות

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת ביומד חדשה בדרך לת"א. בנאסד"ק היא עלתה מעל 550% בשנתיים

חברת הטיפול לסרטן אלפא תאו נסחרת כיום בוול סטריט בשווי של 1.2 מיליארד דולר ● המנכ"ל, עוזי סופר: "גברה משמעותית ההתעניינות של המשקיעים הישראלים בחברה"

הבינה המלאכותית כבר מצמצמת גיוסים / צילום: Shutterstock

למרות גל הפיטורים: מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה

סקר רשות החדשנות וצבירן מגלה כי מאחורי היציבות במספר המועסקים בהייטק מתרחשת תחלופה משמעותית: במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי 6 מבחומרה ● חברות אלה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות ● בנוסף עולה מהסקר כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה על הגיוסים, אך עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים בענף

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל מגייסת 15 מיליארד דולר

ענקית השבבים מנצלת את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● המנייה יורדת במסחר בוול סטריט

מוחסן רזאאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

"כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן

כותרות העיתונים בעולם: חמינאי מחזק את האגף הציני בהנהגה - דבר שעשוי לגרור עימות מול יו"ר הפרלמנט, איחוד האמירויות בוחנת הקמת מתקן ליצוא גז טבעי שיעקוף את הורמוז, והאם הגיע הזמן שישראל תפסיק להסתיר את הנשק הגרעיני שלה? ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

המדינה שרוצה לרכוש טנקים מצה״ל וההתלבטות בישראל

הטנקים הישראלים מיועדים להחליף את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80 - לאור המתיחות הגוברת מול אנקרה ● לא בטוח שישראל תספק את הטנקים לקפריסין לאור הצורך המבצעי שלהם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מאנדיי סיפקה תחזית מאכזבת. וכמה יעלו פיטורי הענק?

חברת התוכנה הישראלית רשמה הכנסות של 364.6 מיליון דולר ורווח של 1.48 דולר למניה, שניהם מעל הצפי ● עם זאת, התחזית לרבעון השלישי נמוכה מציפיות האנליסטים ומצביעה על האטה נוספת בצמיחה ● התוצאות מתפרסמות לאחר שרק לאחרונה החברה הודיעה על פיטורי כ-620 עובדים ● המניה נופלת במעל 10% בפתיחת המסחר בוול סטריט

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר

שדה סולארי. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: Shutterstock, AP-Mark Schiefelbein

טראמפ הטיל מחיר מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. החברות בתחום ישלמו

נוסף על מכס של 15% על רכיבי פוליסיליקון, הצו קובע מחיר מינימום שייקר את הרכיבים בכ–40%, כדי לחזק את התעשייה האמריקאית מול סין ● הצעד צפוי להעלות את עלויות ההקמה בארה"ב, אך היזמיות הישראליות מדווחות שצבר הפרויקטים שלהן כבר מכוסה בציוד שהוזמן מראש