דן בינשטוק (38) עובד בפעילים ניהול תיקי השקעות (השייכת לבנק הפועלים), כבר 13 שנים וכיום הוא מנהל דסק לקוחות חו"ל, אך שוק ההון זורם בדמו מאז שהוא זוכר את עצמו. "גדלתי בבית לאבא בנקאי", הוא מספר, "תמיד היו לנו מנויים לכל העיתונים הכלכליים. מסקרנות הייתי לוקח את העיתונים וקורא אותם מאז שהייתי ילד".
הסקרנות הזו שאבה אותו לעולם הפיננסי, שם מצא את ייעודו בניהול השקעות. "תמיד עניין אותי איך השוק דינמי ומשתנה", אומר בינשטוק. "אם אתה לא מעודכן שבוע, נוצר לך פער. אי אפשר לא להיות מעודכן כל הזמן". הדינמיות הזו היא לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות עבורו. לדבריו, "דברים שמשתנים מהר יכולים גם להניב כסף".
● איך כמה מניות חמות גורמות לקרנות "תאומות" להתנהג כמו הפכים
● האירועים שישפיעו על המסחר, ומה יעשו המניות הדואליות
למרות הריצה החזקה של הבורסה המקומית בשנים האחרונות ולמרות החולשה היחסית בחודשים האחרונים בינשטוק מציע לא להוריד חשיפה לשוק המקומי. לדבריו "זה סביר להיות כעת בישראל, לא בחשיפת חסר". לחיזוק הדברים הוא מציין כי הצמיחה של ישראל לפי בנק ישראל תעמוד השנה על 4% ותאיץ בשנה הבאה ל־5.5%. גם האינפלציה בישראל נמצאת בירידה ועומדת על 1.6% "וזה בשונה מהעולם. גם התחזקות השקל מול הדולר תומכת בכך ולכן הריבית תמשיך לרדת ל־3% וזה יתמוך במנועי הצמיחה של המשק".
גם לבחירות הקרובות לכנסת, שיתקיימו בעוד חודשיים וחצי בינשטוק מציע להתייחס כמו אל רעש רקע ומציין כי לא צריך להוריד חשיפה לשוק המניות המקומי בגלל הבחירות. "עד הבחירות צריך להתעלם מכל ההבטחות שיהיו". הוא אומר, אבל, "ברגע שתורכב הממשלה הבאה נרצה לראות את התוכניות הכלכליות שלה, כיצד ישראל תצליח להשתקם מהתהליכים הגיאופוליטיים שקרו פה בשנים האחרונות וכיצד חוזרים לתוואי גירעון סביר".
חושש מהחוב האמריקאי: עלול להשפיע לרעה
באשר לארה"ב, בינשטוק מעריך שהשוק עוד יכול להמשיך לעלות, גם אחרי קרוב ל־4 שנים חזקות בשוקים עם תשואה דו־ספרתית בכל אחת מהן. "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה. אני לא חושב שהשוק יקר. רואים עלייה של 25% ברווחי החברות. גם לשנה הבאה תחזיות האנליסטים מדברות על עלייה דו־ספרתית ברווחים. החברות הציגו צמיחה חזקה, לא רק חברות הטכנולוגיה אגב, ואפשר להתחיל לראות רמז להחזר על ההשקעה (ROI) בבינה המלאכותית".
הוא מעריך שלא נראה העלאות ריבית השנה בארה"ב, "מקסימום העלאה אחת במקרה הכי גרוע וגם זה כבר מתומחר בשווקים". זאת לדבריו, למרות הקו הניצי שמשדר יו"ר הפד החדש קווין וורש, ובראשם המדיניות החדשה של הפסקת המסרים לשוק על מהלכי הפד העתידיים, כמו גם הצהרותיו של וורש על כך שהמטרה היא יעד אינפלציה של 2%, "ואין בכוונתנו להתפשר" לשון וורש. על פי בינשטוק, "וורש יחכה עם העלאות הריבית כמה שיוכל. הוא לא ירצה להגיב לפני שיראה נתונים וכרגע הכלכלה האמריקאית במצב טוב. וגם האינפלציה תתמתן, כשנראה שמחירי הנפט מתייצבים לאורך זמן. כיום הכלכלה העולמית מפגינה עמידות טובה יותר לזעזועי אנרגיה בזכות מלאים חלופיים וירידה בתלות בתעשיות עתירות נפט".
עם זאת, חשש אחד בכל זאת קיים לדברי בינשטוק. החוב האמריקאי הגבוה שכבר נושק ל־40 טריליון דולר. "התשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 ול־30 שנה עלו לרמות של כ־4.62% וכ־5.17% בהתאמה, עלייה של חצי אחוז מאז פברואר 2026. עליית תשואות זו מייקרת את עלויות גיוס החוב של הממשל האמריקאי, ובמקביל מתגלגלת לעלייה בריבית המשכנתאות של משקי הבית. המשך עליית התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות של ארה"ב עלול להציף חששות ממשבר חוב ולהשפיע לרעה על כיוון השווקים".
ההמלצות: אנרגיות מתחדשות ושבבים
כאמור בינשטוק מציע חשיפה גבוהה לישראל ומחלק את החשיפה המנייתית בצורה שווה בין ישראל והעולם. עבור משקיע סולידי, הוא ממליץ על 15% למניות בישראל ו־15% למניות בעולם, 40% מהתיק יושקע באג"ח קונצרניות בישראל ו־30% באג"ח ממשלת ישראל, עם הטייה קלה לאפיק השקלי (55%) מול צמוד המדד (45%). מח"מ (משך חיים ממוצע) התיק עומד על 4־5 שנים.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע חשיפה של 35% למניות בישראל ו־35% למניות בחו"ל. בתיק הזה הוא מוותר על אג"ח ממשלתיות ומציע לשים 30% באג"ח קונצרניות בישראל בלבד. גם כאן המח"מ יעמוד על 4־5 שנים.
כשאנחנו מבקשים מבינשטוק המלצות על אלו סקטורים מומלצים לתקופה הקרובה הוא מציע להיחשף בישראל בעיקר לשני סקטורים: תחום האנרגיות המתחדשות, שכן "הסקטור נהנה כעת מרוח גבית כפולה: זינוק לביקושי שיא לחשמל על רקע מהפכת ה־AI וירידת מחירי הפאנלים ומערכות האגירה, שכבר ביססה את היתרון התחרותי של התחום מול תחנות כוח קונבנציונליות. להערכתי, בטווח הארוך המשך מגמת ירידת העלויות רק יעמיק יתרון זה ויאיץ את שילוב האנרגיה הירוקה בתמהיל הייצור העולמי".
הסקטור השני שעליו הוא ממליץ הוא תחום הטכנולוגיה ובפרט השבבים, למרות העליות החדות במניות הסקטור בשנים האחרונות. "הסקטור מעניק חשיפה מגוונת לשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית".
ואם כבר הזכרנו את השבבים אז בינשטוק מציע להמשיך ולהיחשף לסקטור גם בחו"ל ומציין כי "חברות השבבים והחומרה הן הנהנות הישירות והמיידיות ביותר מהביקושים הגדולים של השקעות העתק בתשתיות ובחומררה מצד ענקיות הטכנולוגיה. בנוסף, הזינוק בצריכת כוח המחשוב, לצד ההשקעות ההוניות הנרחבות, צפוי להוביל לצמיחה משמעותית בהכנסות של חטיבות הענן בקרב ענקיות הטכנולוגיה". תת ענף נוסף שאותו מזהה בינשטוק הוא תחום הסייבר. "התפתחות ה־AI מובילה לגל של פריצות, כאשר מודלים מתקדמים מזהים חולשות תוכנה ומייצרים קוד עוין תוך דקות, מגמה זו מחייבת השקעות עתק במוצרי אבטחה".
כשיוצאים מעולמות השבבים ומחפשים כיוונים נוספים בינשטוק מציע להיחשף בחו"ל גם לסקטור הפיננסים: "סביבת הריבית הגבוהה של הפד והאפשרות להעלאות ריבית נוספות, או להשארתה ברמה גבוהה לאורך זמן, שומרות על מרווח הריבית של הבנקים ברמה גבוהה, ומונעות שחיקה ברווחיות מפעילות האשראי הקמעונאי והעסקי. בנוסף, ממשל טראמפ מאופיין בגישה דה־רגולטורית מקלה מאוד במגזר הפיננסי, מגמה המהווה רוח גבית נוספת לסקטור".
לסיום הוא מציע להיחשף גם לסקטור התעשייה שכן "ממשל טראמפ מקדם את מדיניות המכסים כלפי מדינות זרות, ובפרט סין. המדיניות מתמרצת חברות להקים קווי ייצור מקומיים בארצות הברית ובכך מאיצה את הביקוש לציוד כבד, לחלקי חילוף תעשייתיים ולמערכות אוטומציה מתוצרת אמריקאית".
