ראש רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, הוציא לפני מספר חודשים חוזר, שבו הובהר שככלל, ישיבות דירקטוריון של חברה ממשלתית יתקיימו באופן פרונטלי, ולא יתקיימו יותר ישיבות פרונטליות שבהן חלק מהמשתתפים עולים בזום. לפי ההנחיה החדשה, יו"ר הדירקטוריון יכול לקבוע אם הישיבה תיערך באופן פרונטלי, או באמצעות הזום, אך לא ניתן לערב בין השניים. דירקטור שיעלה לישיבה שנקבעה כפרונטלית מרחוק, שלא ממשרדי החברה, גם לא יקבל שכר.
●הלוחמת במונופולים ובקרטלים: "מה פתאום יו"ר בנק כותב בוואטסאפ ליו"ר אחר 'בוא ניפגש'? זה מטריד מאוד"
● הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים שיעשו סדר בבית המשפט
ההנחיה עוררה סערה בקרב הדירקטורים בחברות הממשלתיות, ומאבק של איגוד הדירקטורים, שהגיש פנייה לשנות את ההנחיה, לפני פנייה לבג"ץ. בימים האחרונים דחה כחלון את הפנייה. באיגוד טרם החליטו אם יוגש בג"ץ.
לפי החוזר של ראש רשות החברות הממשלתיות, ישיבות דירקטוריון יתקיימו מרחוק רק אם קיימות "נסיבות רלוונטיות". אלו יכולות להיות משקיות, כמו מצב מלחמה, או פרטניות לחברה - כמו צורך בתיאום ישיבה דחופה ישיבה הנדרשת לצורכי עדכון בלבד. היו"ר נדרש לפרט בפרוטוקול הישיבה את הסיבות לכך שהישיבה מתכנסת מרחוק.
איגוד הדירקטורים נעמד על הרגליים האחוריות, ואיים כאמור בפנייה לבג"ץ. בעמדת האיגוד נטען כי החלטת כחלון ניתנה בחוסר סמכות, וכי היא תוביל לאי-ודאות בישיבות, למחלוקות לגבי המניין החוקי ולשאלות הנוגעות לאחריות הדירקטורים המשתתפים מרחוק. האיגוד ביקש מכחלון לשנות את הנחייתו, כך שיו"ר הדירקטוריון יוכל לאשר לדירקטורים להצטרף מרחוק ולהצביע במקרים המתאימים גם בישיבות שהוגדרו כפרונטליות, ולא לאסור זאת באופן גורף.
"הלכו רחוק מדי"
דירקטור בחברה ממשלתית אמר לגלובס: "אנחנו בעידן של דיגיטציה. הלכו רחוק מדי. זה לא מתאים לעידן שבו אנחנו חיים. השתתפות פרונטלית ודיגיטלית, חד הן. מובן שיש יתרונות בישיבה פרונטלית אם אפשר, אבל אין לזה אח ורע שבחברות גדולות, אם נבצר מדירקטור להשתתף באופן פרונטלי, נוכחותו לא תיחשב. ההחלטה גורפת מדי. צריך להעניק ליו"ר שיקול דעת אם לאפשר לדירקטורים להשתתף. יש מאות חברות ציבוריות, ואין כזאת החלטה גורפת בשום מקום".
"ברשות החברות מבינים עניין וקשובים, אבל אני חושב שהחוזר הלך רחוק מדי. משהו התפספס עם ההנחיה החדשה", אומר דירקטור נוסף בחברות ממשלתיות ביטחוניות. "רוב העולם עבר לעבודה היברידית. צריכה להיות מדיניות מעודכנת לעולם ההיברידי. בבנקים, למשל, חלה הגבלה על כמות הישיבות בזום. אפשר למצוא מדרג סביר".
לדבריו ההנחיה החדשה פוגעת באנשים כמוהו, הנמצאים לעיתים קרובות בחו"ל, וחשוב להם להיות בישיבות, יש להם מה לומר והם רוצים להצביע. "אין משמעות אם דירקטור איכותי נמצא בזום או בחדר. צריך לתת פתרון הולם לאנשים איכותיים שקשה להם להגיע. צריך גם לעודד אנשים מהפריפריה. בסוף אתה מרחיק אנשים, אני לא חושב שזה חכם. צריך לקבוע מינון למשך לא יותר משליש מהישיבות, או לא יותר משלוש ישיבות ברצף".
"הלך לך יום עבודה"
הדירקטור מתייחס גם לזמן שלוקח להגיע לחברות שהן רחוקות ביחס לתשלום שמקבלים הדירקטורים. "חלק מהחברות הן בדרום. אם אתה נוסע - הלך לך יום עבודה, אתה מוציא על דלק ל-200 ק"מ. ביחס לסכום שאתה מקבל - זה כמעט תרומה". יחד עם זאת, הוא מדגיש שהוא לא בתפקיד בגלל השכר. "עבורי זה סוג של שליחות. הכסף הוא הכרת טובה".
כ-300 דירקטורים מכהנים ב-68 חברות ממשלתיות, שבהן מועסקים 58 אלף עובדים, ושהיקף נכסיהן נאמד ב-300 מיליארד שקל. עד 2020 לא היו ישיבות בזום, וישיבות מרחוק אושרו ברשות החברות במקרים חריגים. בקורונה נעשו הקלות, ואף אושר לשלם לדירקטורים 100% על השתתפות מרחוק. הנוהג המשיך גם לאחר 7 באוקטובר ובמלחמות שלאחר מכן. כיום מי שמשתתף מרחוק בישיבה מקבל 60% מהשכר, שנמדד במספר הישיבות.
שכר הדירקטורים נקבע פר ישיבה בתעריפון לפי סיווג החברה. מי שמכהן כדירקטור בסיווג הגבוה ביותר יקבל 1,715 שקלים לישיבה, לעומת חברה בסיווג הנמוך ביותר, שם יקבל כ-870 שקלים לישיבה.
"מנצלים לרעה את הזום"
כחלון משוכנע כי עמדתו תוביל לישיבות איכותיות ומקצועיות יותר. לדבריו, ההנחיה עודכנה לאחר שזיהה לפני כשנה כי "דירקטורים רבים ניצלו את ההקלות שנתנה הרשות במהלך תקופת הקורונה, והשתתפו בישיבות פרונטליות בזום, במהלך ביצוע עיסוקים או חופשות". לדבריו, "דבר זה לא רק שפגע באיכות הישיבות, אלא גם בביצוע התפקיד של הדירקטור כגורם שמתווה מדיניות ומפקח על פעילות החברה. הפריע לנו בעיקר שאנשים מנצלים את העניין ועולים בזום".
הוא מוסיף כי יש יתרון לכך שדירקטור מגיע פיזית לישיבה בחברה.
"אתה מגיע למשל לנמל, רואה מה קורה, או מגיע לרכבת, ואז אחד הבכירים יכול לתפוס אותך קודם לפגישה. אני חושב שהדבר הכי גרוע זו ישיבה היברידית. אם רוצים ישיבה באמצעי תקשורת - אז שכולם יעלו באותו אופן. אפשר לקיים כשיש נחיצות. לא תחמתי את שיקול הדעת של הדירקטוריון בקשר לכך. היו"ר צריך לנמק למה הישיבה באמצעי התקשורת".
"אין גבולות גזרה ברורים"
לעומת זאת, מנכ"לית איגוד הדירקטורים, הדר צופיוף הכהן, מסבירה את ההתנגדות. "לעמדתנו, יש להשאיר לשיקול דעת יו"ר הדירקטוריון את ההחלטה אם לאפשר השתתפות בזום. עד היום לא ניתנו גבולות גזרה ברורים. גם אנחנו לא רוצים שדירקטורים יישבו בלי מצלמה ובלי מיקרופון, וגם לא רוצים להקשות על חברה שצריכה לכנס ישיבה מעכשיו לעכשיו, לכן לא נכון לבטל את הנוכחות בזום כשהישיבה פרונטלית. אנחנו מתנגדים לכך שליו"ר אין מקום לשיקול דעת.
בהיבט של השכר אומרת צופיוף הכהן, כי "אם מדובר בישיבה של שלוש-ארבע שעות בזום על דוחות כספיים, מקומם שדירקטור מקבל 60% בישיבה כזו. הוא מתבקש לתת את מלוא הרצינות ותשומת הלב, אבל השכר רק 60%".
"מרכז אוחיון למצוינות בדירקטוריון", הפועל בתחום הכשרת דירקטורים והוקם על ידי עו"ד מישל אוחיון, פנה לכחלון כדי להביע תמיכה במהלך. בעמדה יש התייחסות למחקרים המצביעים על כך שישיבות היברידיות, המערבות בין נוכחות פיזית להשתתפות מרחוק, אינן אפקטיביות, וכי הדרישה לנוכחות פיזית מקובלת גם בעולם.
"קיימת תשתית מקצועית בינלאומית התומכת בעמדה שלפיה הישיבה המשולבת (Hybrid) היא המתכונת הבעייתית ביותר מבחינת איכות הדיון. נוכחות פיזית מיתרגמת להשפעה, למינויים לוועדות ולתפקידי הנהגה בדירקטוריון. בעידן שלאחר הקורונה, ובהיעדר מצב חירום מלחמתי, קיום ישיבות דירקטוריון באמצעי תקשורת - ראוי שיישמר למקרים המצדיקים זאת - ולא ייהפך למתכונת השגרה".
