גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

רשות החברות החליטה להוציא את הזום מישיבות הדירקטוריון והרוחות סוערות

רשות החברות הממשלתיות החליטה לאסור השתתפות בזום בישיבות פרונטליות ● דירקטורים טוענים: המהלך גורף ואינו מתאים לעידן ההיברידי ● מנגד, ראש רשות החברות, רועי כחלון, מסביר כי הצעד נועד למנוע ניצול לרעה של ההקלות ולשפר את מקצועיות הדיונים

רועי כחלון, ראש רשות החברות הממשלתיות והדר צופיוף הכהן, מנכ''לית איגוד הדירקטורים / צילום: איל יצהר,  יח''צ
רועי כחלון, ראש רשות החברות הממשלתיות והדר צופיוף הכהן, מנכ''לית איגוד הדירקטורים / צילום: איל יצהר, יח''צ

ראש רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, הוציא לפני מספר חודשים חוזר, שבו הובהר שככלל, ישיבות דירקטוריון של חברה ממשלתית יתקיימו באופן פרונטלי, ולא יתקיימו יותר ישיבות פרונטליות שבהן חלק מהמשתתפים עולים בזום. לפי ההנחיה החדשה, יו"ר הדירקטוריון יכול לקבוע אם הישיבה תיערך באופן פרונטלי, או באמצעות הזום, אך לא ניתן לערב בין השניים. דירקטור שיעלה לישיבה שנקבעה כפרונטלית מרחוק, שלא ממשרדי החברה, גם לא יקבל שכר.

הלוחמת במונופולים ובקרטלים: "מה פתאום יו"ר בנק כותב בוואטסאפ ליו"ר אחר 'בוא ניפגש'? זה מטריד מאוד"
הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים שיעשו סדר בבית המשפט

ההנחיה עוררה סערה בקרב הדירקטורים בחברות הממשלתיות, ומאבק של איגוד הדירקטורים, שהגיש פנייה לשנות את ההנחיה, לפני פנייה לבג"ץ. בימים האחרונים דחה כחלון את הפנייה. באיגוד טרם החליטו אם יוגש בג"ץ.

לפי החוזר של ראש רשות החברות הממשלתיות, ישיבות דירקטוריון יתקיימו מרחוק רק אם קיימות "נסיבות רלוונטיות". אלו יכולות להיות משקיות, כמו מצב מלחמה, או פרטניות לחברה - כמו צורך בתיאום ישיבה דחופה ישיבה הנדרשת לצורכי עדכון בלבד. היו"ר נדרש לפרט בפרוטוקול הישיבה את הסיבות לכך שהישיבה מתכנסת מרחוק.

איגוד הדירקטורים נעמד על הרגליים האחוריות, ואיים כאמור בפנייה לבג"ץ. בעמדת האיגוד נטען כי החלטת כחלון ניתנה בחוסר סמכות, וכי היא תוביל לאי-ודאות בישיבות, למחלוקות לגבי המניין החוקי ולשאלות הנוגעות לאחריות הדירקטורים המשתתפים מרחוק. האיגוד ביקש מכחלון לשנות את הנחייתו, כך שיו"ר הדירקטוריון יוכל לאשר לדירקטורים להצטרף מרחוק ולהצביע במקרים המתאימים גם בישיבות שהוגדרו כפרונטליות, ולא לאסור זאת באופן גורף.

"הלכו רחוק מדי"

דירקטור בחברה ממשלתית אמר לגלובס: "אנחנו בעידן של דיגיטציה. הלכו רחוק מדי. זה לא מתאים לעידן שבו אנחנו חיים. השתתפות פרונטלית ודיגיטלית, חד הן. מובן שיש יתרונות בישיבה פרונטלית אם אפשר, אבל אין לזה אח ורע שבחברות גדולות, אם נבצר מדירקטור להשתתף באופן פרונטלי, נוכחותו לא תיחשב. ההחלטה גורפת מדי. צריך להעניק ליו"ר שיקול דעת אם לאפשר לדירקטורים להשתתף. יש מאות חברות ציבוריות, ואין כזאת החלטה גורפת בשום מקום".

"ברשות החברות מבינים עניין וקשובים, אבל אני חושב שהחוזר הלך רחוק מדי. משהו התפספס עם ההנחיה החדשה", אומר דירקטור נוסף בחברות ממשלתיות ביטחוניות. "רוב העולם עבר לעבודה היברידית. צריכה להיות מדיניות מעודכנת לעולם ההיברידי. בבנקים, למשל, חלה הגבלה על כמות הישיבות בזום. אפשר למצוא מדרג סביר".

לדבריו ההנחיה החדשה פוגעת באנשים כמוהו, הנמצאים לעיתים קרובות בחו"ל, וחשוב להם להיות בישיבות, יש להם מה לומר והם רוצים להצביע. "אין משמעות אם דירקטור איכותי נמצא בזום או בחדר. צריך לתת פתרון הולם לאנשים איכותיים שקשה להם להגיע. צריך גם לעודד אנשים מהפריפריה. בסוף אתה מרחיק אנשים, אני לא חושב שזה חכם. צריך לקבוע מינון למשך לא יותר משליש מהישיבות, או לא יותר משלוש ישיבות ברצף".

"הלך לך יום עבודה"

הדירקטור מתייחס גם לזמן שלוקח להגיע לחברות שהן רחוקות ביחס לתשלום שמקבלים הדירקטורים. "חלק מהחברות הן בדרום. אם אתה נוסע - הלך לך יום עבודה, אתה מוציא על דלק ל-200 ק"מ. ביחס לסכום שאתה מקבל - זה כמעט תרומה". יחד עם זאת, הוא מדגיש שהוא לא בתפקיד בגלל השכר. "עבורי זה סוג של שליחות. הכסף הוא הכרת טובה".

כ-300 דירקטורים מכהנים ב-68 חברות ממשלתיות, שבהן מועסקים 58 אלף עובדים, ושהיקף נכסיהן נאמד ב-300 מיליארד שקל. עד 2020 לא היו ישיבות בזום, וישיבות מרחוק אושרו ברשות החברות במקרים חריגים. בקורונה נעשו הקלות, ואף אושר לשלם לדירקטורים 100% על השתתפות מרחוק. הנוהג המשיך גם לאחר 7 באוקטובר ובמלחמות שלאחר מכן. כיום מי שמשתתף מרחוק בישיבה מקבל 60% מהשכר, שנמדד במספר הישיבות.

שכר הדירקטורים נקבע פר ישיבה בתעריפון לפי סיווג החברה. מי שמכהן כדירקטור בסיווג הגבוה ביותר יקבל 1,715 שקלים לישיבה, לעומת חברה בסיווג הנמוך ביותר, שם יקבל כ-870 שקלים לישיבה.

"מנצלים לרעה את הזום"

כחלון משוכנע כי עמדתו תוביל לישיבות איכותיות ומקצועיות יותר. לדבריו, ההנחיה עודכנה לאחר שזיהה לפני כשנה כי "דירקטורים רבים ניצלו את ההקלות שנתנה הרשות במהלך תקופת הקורונה, והשתתפו בישיבות פרונטליות בזום, במהלך ביצוע עיסוקים או חופשות". לדבריו, "דבר זה לא רק שפגע באיכות הישיבות, אלא גם בביצוע התפקיד של הדירקטור כגורם שמתווה מדיניות ומפקח על פעילות החברה. הפריע לנו בעיקר שאנשים מנצלים את העניין ועולים בזום".

הוא מוסיף כי יש יתרון לכך שדירקטור מגיע פיזית לישיבה בחברה.

"אתה מגיע למשל לנמל, רואה מה קורה, או מגיע לרכבת, ואז אחד הבכירים יכול לתפוס אותך קודם לפגישה. אני חושב שהדבר הכי גרוע זו ישיבה היברידית. אם רוצים ישיבה באמצעי תקשורת - אז שכולם יעלו באותו אופן. אפשר לקיים כשיש נחיצות. לא תחמתי את שיקול הדעת של הדירקטוריון בקשר לכך. היו"ר צריך לנמק למה הישיבה באמצעי התקשורת".

"אין גבולות גזרה ברורים"

לעומת זאת, מנכ"לית איגוד הדירקטורים, הדר צופיוף הכהן, מסבירה את ההתנגדות. "לעמדתנו, יש להשאיר לשיקול דעת יו"ר הדירקטוריון את ההחלטה אם לאפשר השתתפות בזום. עד היום לא ניתנו גבולות גזרה ברורים. גם אנחנו לא רוצים שדירקטורים יישבו בלי מצלמה ובלי מיקרופון, וגם לא רוצים להקשות על חברה שצריכה לכנס ישיבה מעכשיו לעכשיו, לכן לא נכון לבטל את הנוכחות בזום כשהישיבה פרונטלית. אנחנו מתנגדים לכך שליו"ר אין מקום לשיקול דעת.

בהיבט של השכר אומרת צופיוף הכהן, כי "אם מדובר בישיבה של שלוש-ארבע שעות בזום על דוחות כספיים, מקומם שדירקטור מקבל 60% בישיבה כזו. הוא מתבקש לתת את מלוא הרצינות ותשומת הלב, אבל השכר רק 60%".

"מרכז אוחיון למצוינות בדירקטוריון", הפועל בתחום הכשרת דירקטורים והוקם על ידי עו"ד מישל אוחיון, פנה לכחלון כדי להביע תמיכה במהלך. בעמדה יש התייחסות למחקרים המצביעים על כך שישיבות היברידיות, המערבות בין נוכחות פיזית להשתתפות מרחוק, אינן אפקטיביות, וכי הדרישה לנוכחות פיזית מקובלת גם בעולם.

"קיימת תשתית מקצועית בינלאומית התומכת בעמדה שלפיה הישיבה המשולבת (Hybrid) היא המתכונת הבעייתית ביותר מבחינת איכות הדיון. נוכחות פיזית מיתרגמת להשפעה, למינויים לוועדות ולתפקידי הנהגה בדירקטוריון. בעידן שלאחר הקורונה, ובהיעדר מצב חירום מלחמתי, קיום ישיבות דירקטוריון באמצעי תקשורת - ראוי שיישמר למקרים המצדיקים זאת - ולא ייהפך למתכונת השגרה".

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הרווח של הבנק הבינלאומי ירד, אבל הוא יחלק 96% ממנו כדיבידינד

הבנק הבינלאומי סיים את הרבעון עם רווח נקי של 583 מיליון שקל ותשואה על ההון של 16%, על רקע השפעת המס המיוחד ● במקביל, האשראי לציבור זינק ב-20% ל-164 מיליארד שקל, בעוד מדדי איכות תיק האשראי המשיכו להשתפר, ויחס החובות הבעייתיים ירד ל-0.40%

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות בכ-43 מיליון שקל

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א 35 ננעל יציב, ות"א 90 ירד; הביטחוניות צללו, הבנקים והאנרגיה עלו

המסחר בתל אביב ננעל במגמה מעורבת: ת"א-35 ננעל ביציבות, ת"א-90 ירד ב-1.1% ● סקטור הביטחוניות צלל ב-4% בהובלת אלביט שאכזבה בדוחות; נאייקס התרסקה ב-16% ● מנגד, דוחות בנק הפועלים הזניקו את מדד הבנקים ב-2.5% ● טבע בלטה בעקבות העלאת דירוג ממודי'ס ● הדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

ענק ההשקעות הבינלאומי שממליץ על בנק ישראלי

בנק ההשקעות סיטי מוציא סקירה ראשונה לדוחות הפועלים, מותיר את המלצת ה"קנייה" עם מחיר יעד של 88 שקל ומעריך: הבנק יעקוף את יעדיו לשנה הקרובה ● האנליסטים מציינים כי אלמלא המס המיוחד, התשואה להון הייתה מגיעה ל-16.4% - מעל יעדי הטווח הבינוני של הבנק

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס התרסקה ב-25% ביומיים - בית ההשקעות שמזהה הזדמנות

המשקיעים נבהלו מהצניחה החדה בתזרים המזומנים ומהורדת תחזית שיעור ההמרה ● אך בוויליאם בלייר טוענים כי מדובר בהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית ומאשררים את המלצת "תשואת יתר" למניה

תובלה ימית / צילום: Shutterstock, Alexey Lesik

"בדרך לאלביט": מלזיה החרימה מכולה לישראל

המכולה הוחרמה באחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם שמחברים את סין למערב ● "כל ניסיון לייצא סחורות לישראל – במישרין או בעקיפין – בניגוד לחוק ולתקנו תהממשלתיות, יטופל בחומרה", איימו במשמר הגבול המקומי

מערכת הביטחון נערכת לאיום הבא של הרחפנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: דובר צה''ל, shutterstock

טווח של אלפי ק"מ והשראה אוקראינית: הרחפן שיוצר איום חדש

מפא"ת פרסם קול קורא לקבלת מענים לגילוי רחפנים המופעלים ברשת הסלולר ● האיום החדש מנטרל יעילותם של אמצעי השיבוש המסורתיים, מספק טווח טיסה של אלפי קילומטרים ומאפשר שידור מהשטח ● דווקא הזיקה לתשתית אזרחית עשויה להיות נקודת התורפה שלו

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בפתיחה בתל אביב; מניות הבנקים מטפסות, בזן קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● המסחר בת"א מתנהל על רקע חוסר הוודאות סביב מצר הורמוז ● הבוקר מגמה חיובית באסיה ובניו יורק ● לאחר הדוח המצויין של בנק הפועלים אתמול, רווחי שיא לבנק לאומי, ירידה ברווח של הבינלאומי ● מיטב: שוק האג"ח הקונצרני מפגין שאננות ומתעלם מהסיכונים ● אחה"צ תפורסם האינפלציה בארה"ב ● בנקי ההשקעות אופטימיים: מעלים תחזיות בוול סטריט

סניף של רשת אייס / צילום: יח''צ

בעלי זול סטוק רוכש שליטה ברשתות אייס אוטו דיפו וביתילי

רונן גנון ישלם 173 מיליון שקל עבור מניות השליטה שמחזיקה כיום קרן קדמה – פרמיה של 60% על מחיר השוק

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap, Yuki Iwamura

חדשות רעות לממדאני: ביהמ"ש בולם את תוכנית המיסוי לדירה שנייה

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני רצה להשית מס חדש על תושבי העיר - מס דירה שנייה ● עם זאת, שופט בית המשפט בסטטן איילנד החליט לחסום זמנית את אכיפת המס

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

ניהל חברה רפואית שקרסה בוול סטריט וכעת ינסה לאושש את גלולת ההרזיה מת"א

דולב רפאלי, שהוביל בעבר את חברת האסתטיקה פוטומדקס, מונה למנכ"ל אפיטומי של שמעון אקהויז, לאחר קריסת המניה ויקבל כמיליון דולר בשנה ● אקהויז, שהנפיק גם את סופווייב המצליחה, "אני אוהב את האנרגיות שלו" ● רפאלי בשיחה לגלובס מסביר למה אפיטומי עוברת למכירה ישירה בארה"ב

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי / צילום: תמר מצפי

בעקבות התערבות הפיקוח: לאומי מוותר על תוכנית האופציות של חנן פרידמן

בנק לאומי החליט לסגת מהמהלך להקצאת אופציות למנכ"ל, הנגזרות משווי פעילות זרוע ההשקעות, בעקבות הבהרות שפרסם בחודש שעבר המפקח על הבנקים ● למרות הביטול, שכרו של פרידמן לא צפוי להיפגע

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מבנק לאומי וממכבי: המינויים החדשים בהנהלת כאל

לגלובס נודע כי שתי בכירות חדשות שבאות מעולמות שונים מתחום כרטיסי האשראי יתברגו בצמרת כאל - זוהרית יוגב, שהייתה סגנית ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, וטוני כהן, מנכ"לית רשת מרפאות השיניים מכבידנט

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל גייסה 20 מיליארד דולר

ענקית השבבים ניצלה את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● החברה תכננה לגייס 15 מיליארד דולר, אך לבסוף גייסה 20 מיליארד

חופשה / צילום: Shutterstock, Shutterstock

החופש הגדול בעיצומו, וההוצאות בענף התיירות והנסיעות מזנקות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מראים נסיקה חדה בכל מה שקשור להוצאות על פעילויות משפחתיות

עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף

לפני שנה עופר גלבוע לא ידע בדיוק מה רכש. היום הוא מורווח 160 מיליון שקל

גלבוע, בעלי חברת מטוסי המטען צ'אלנג' איירלינס, רכש אשתקד את השליטה בגאון אחזקות ובשיחה עם גלובס הודה בזמנו כי "עוד לא ברור לי אפילו מה קניתי" ● מאז הוא נהנה מזינוק של 220% במניית חברת התשתיות, ששילשה את רווחיה ב–2025 הודות לשיפור בפעילותה