צו החיסיון ההיסטורי על חברת האנרגיה הממשלתית קצא"א הוארך שוב עד סוף השנה בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לגלובס נודע שלמרות שברשות החברות מתכננים להפריט את קצא"א, נציגיה כלל לא הוזמנו לדיון. גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים שמדובר ב"חצר האחורית של משרד האוצר" ושעל החיסיון אבד הכלח.
ועדת החוץ והביטחון החליטה במאי האחרון להאריך את החיסיון על קצא"א בשימוע קצר בלבד - עד סוף יולי. אולם, מיד עם תום התקופה פורסם במפתיע צו חדש המאריך את החיסיון עד סוף השנה.
● משרד הביטחון יצא למסע רכישות, וסטארט־אפים בוגרים נהנו במיוחד
● רשות החשמל: הפניקס אינה בעיה תחרותית בתחנת הכוח דוראד
היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, פנה ליועצת המשפטית לממשלה וכתב כי "לפרסום התיקון בקובץ התקנות לא נלווה פרסום פומבי המסביר מתי התקבל האישור הנוסף של הוועדה, מה היו הנימוקים שהוצגו לפניה, מה השתנה מאז החלטתה הקודמת, מדוע אושרה לבסוף מלוא התקופה שהתבקשה מלכתחילה, והאם נבחנו חלופות מצומצמות יותר מבחינת היקף המידע או תקופת החיסיון", ודרש לקבל הסברים לכך.
כמו כן, לדיון כאמור לא הוזמנה רשות החברות הממשלתיות. מנהל הרשות, רועי כחלון, מקדם בימים אלה את הפרטת קצא"א - אך כל עוד מוטל חיסיון גורף על הנתונים הכספיים, הבונוסים, השכר ותוצאותיה העסקיות, ההפרטה לא יכולה לצאת לדרך. בעבר אף הצהירו נציגי הרשות בכנסת כי החיסיון מזיק לחברה ומייצר דיס־אינפורמציה.
"כשמדובר בצו רחב שיש לו השלכות ישירות על חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת ואף אחריות פלילית, אי אפשר להסתפק בפרסום טכני ברשומות", אומר לגלובס עו"ד מן, ומוסיף כי העמותה שוקלת צעדים משפטיים בנושא.
מבוררות מול איראן ועד סכנה סביבתית
קצא"א הוקמה בסוף שנות ה־60 כשותפות ישראלית־איראנית להובלת נפט. הנפט התחיל לזרום תחת הסכם חשאי, אך מאז המהפכה באיראן ב־1979 השותפות התפרקה, ומאז שנות ה־90 שתי המדינות מצויות בהליכי בוררות במיליארדי דולרים. במסגרת אחת מהתביעות, ישראל חויבה בשנת 2015 לשלם מיליארד דולר לאיראן - אך במשרד האוצר הודיעו שאין בכוונתם להעביר את הכסף. לפני שנתיים פירסם ארגון "שומרים" כי התיק עדיין קיים, וישראל הביעה נכונות למשא ומתן על הסדר הפיצויים. בשנת 2017 עם תום הזיכיון הממשלתי של החברה "קו צינור אילת־אשקלון" ההיסטורית הוקמה החברה הממשלתית קצא"א במתכונתה הנוכחית, והחיסיון נשאר בתוקף.
דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה שפך מעט אור על התנהלות החברה תוך מתיחת ביקורת על התנהלותה העסקית. בדוח נכתב ש־47% מהצנרת של החברה עוברים באזורים ברמת רגישות סביבתית גבוהה. כמו כן, תואר שהיועץ המשפטי החיצוני של החברה קיבל שכר של 7.6 מיליון שקל בשנתיים, ודובר החברה כיהן במשך שנים בלי שפורסם מכרז. עוד תואר שהחברה לא משקפת מילולית את מקורות הרווח או ההפסד שלה וכי היא לא מפרידה את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות מעלות ההכנסות - דבר שפוגע ביכולת להשוות אותה לחברות אנרגיה ממשלתיות אחרות. עוד נקבע שהעמידה ביעדים האישיים של הבכירים הייתה לפחות 95% - מה שמעיד על כך שהיו לא מספיק מאתגרים (ועל בסיסם נקבעים בונוסים).
ב־2020 חתמה קצא"א על הסכם עם החברה הישראלית־אמירתית "רד מד" להגדלת נפח הנפט והדלק המשונעים בצנרת. הדוח הציג את חילוקי הדעות בממשלה, כאשר המשרד להגנת הסביבה דרש להגביל את השינוע כדי להגן על מפרץ אילת, בניגוד לעמדת משרדים אחרים. המבקר ביקר בחריפות את החברה על הסיכון לדליפה מצנרת החברה לאחר דליפות שהתרחשו בשמורת עברונה, נחל צין והישוב משען והמלצותיו לא יושמו.
"כולם יודעים הכל, אין סיבה אמיתית לחסיון"
ליקויים אלה היוו חלק מהבסיס לכוונת רשות החברות להפריט את החברה, כפי שהצהיר לאחרונה מנהל הרשות, רועי כחלון. עמדת הרשות היא שיש להסיר את החיסיון, כפי שבא לידי ביטוי בדיון בכנסת ב־2021 שבו אמר נציגה: "החיסיון הזה לא טוב לחברה. אני חושב שחלק מהדיס־אינפורמציה שיש כאן נובע מחשש שיש דברים מוסתרים".
החיסיון כה גורף, עד שבקשת עמותת "הצלחה" לקבל פרטים על הבונוסים של עובדי ובכירי קצא"א נידונה בבית המשפט במשך שנתיים וחצי, עד שהומלץ לעמותה למחוק את העתירה. בדיון שנערך בסוף החודש שעבר ביקש השופט לשמוע את טיעוני ביטחון המדינה במעמד צד אחד. באופן חריג, הוצאו מהאולם בעלי התפקידים מקצא"א, עורכי דינם ונציגי הפרקליטות שייצגו את האוצר - ובאולם נותרו רק השופט, הקלדנית ושתי נציגות משרד האוצר.
החיסיון צומצם רק פעם אחת בהיבטים סביבתיים, אך הצו מותיר בידי החברה את ההחלטה איזה מידע לשתף.
גורם במשרד האוצר ששוחח עם גלובס אומר כי "ככל הידוע לי מדובר בחיסיון פיקטיבי, כולם יודעים הכל ואין שום סיבה אמיתית. בעבר החברה גם טענה שאם היא תהיה ממשלתית זה יגרור השלכות ביטחוניות ודיפלומטיות - והנה היא ממשלתית ולא נגרם כל נזק".
הסבר אפשרי אחד לחיסיון הוא ההליכים המשפטיים מול איראן, מחשש שפרסום תוצאות עסקיות או בונוסים יאפשר לכמת את הרווחים שאותם דורשים האיראנים. ואולם, גורם ממשלתי בכיר לשעבר המכיר את החברה מקרוב אומר: "חיסלנו את חמינאי והבוררות היא הבעיה שלנו מול האיראנים? סביר יותר שההסבר הוא שהחברה הפכה לחצר האחורית של האוצר, שבה אפשר למנות אנשים בלי פיקוח, והם שומרים על זה ככה".
מאות התנגדו להארכת החיסיון: "אין הצדקה"
כשהצו המקורי פורסם להערות הציבור בשנה שעברה ניתנו 11 יום בלבד להשמיע התנגדויות והוגשו למעלה מ־300 כאלו. בתנועה לחופש המידע טענו כי "המשך החיסיון פוגע אנושות בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל, ובהם שקיפות, מנהל תקין ואמון הציבור, וכן מתעלם מהאינטרס הציבורי להחלת כללי השקיפות על פעילות החברה הממשלתית". בארגון אדם טבע ודין הדגישו שאפילו חברות ביטחוניות לא פועלות תחת חיסיון כה גורף וכי "אין כל הצדקה" להמשך הטלתו. לדבריהם, "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מהיסוד. שהרי, הנסיבות שהתקיימו בעת הוצאת צו החיסיון, ובראשן היחסים הדיפלומטיים־כלכליים עם איראן, חדלו להתקיים מזמן".
ממשרד האוצר נמסר: "הצו אושר כדין בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. לאורך השנים ואף בשנתיים האחרונות צומצם המידע החסוי כך שהחיסיון אינו גורף, ובצו אף מפורטים נושאים שהמידע העוסק בהם אינו סודי".
מיו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט, נמסר: "לדיונים החסויים זומנו כלל הגורמים הרלוונטיים לנושא. בדיונים הפתוחים אפשרנו לכל גורם שביקש להשתתף לקחת חלק. רשות החברות מעולם לא פנתה לוועדה בבקשה להשתתף".
מקצא"א נמסר: "החיסיון מטופל על ידי הגורמים המשפטיים מטעם המדינה מטעמי ביטחון לאומי. קצא"א איננה גורם הקובע את הרכב הדיון בוועדת חוץ וביטחון".
