מערכת הביטחון נתפסה לא מוכנה להתמודדות עם רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה, אך זו אינה הטכנולוגיה המאתגרת ביותר שניתן להעתיק ממלחמת רוסיה־אוקראינה. בזירת הלחימה הזו צובר תאוצה השימוש ברחפנים מונחי רשת סלולרית. על רקע זה, המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון פרסם השבוע קול קורא לקבלת מענים בתחום.
● אונדס זכתה במכרז משרד הביטחון לפיתוח דור חדש של רחפני תקיפה
● משרד הביטחון יצא למסע רכישות, והסטארט־אפים הבוגרים נהנו במיוחד
● ברית הגנה מוסלמית חדשה משנה את כללי המשחק במזרח התיכון
"מפא"ת במשרד הביטחון מזמין אתכם להגיש בקשות לקבלת מידע (RFI) ובקשה להדגמה (RFD) לתחומי הגילוי והאיכון של רחפנים המבוססים על רשת סלולרית", נכתב במסר שהועבר לחברות. "הפתרונות נדרשים לתת מענה מבצעי, נייד ומותאם למאפייני הדינמיקה של הכוח המתמרן בשטח עוין". החשש הכבד מפני רחפנים אלה נובע מיתרונותיהם, הן על פני כלי טיס המופעלים בתדר רדיו (RF) והן על פני רחפנים מונחי סיב.
אתגר השיבוש והיירוט
מול רחפנים המופעלים בתדר רדיו, למשל, ניתן להפעיל אמצעים ללוחמה אלקטרונית ולשבש אותם בשתי דרכים מרכזיות: חסימת תקשורת המפעיל עם הכלי (ג'אמינג), או שיבוש אותות הניווט הלווייני (ספופינג). לרחפני סיב אומנם יש חסינות מפני שיבושים אלה, אך ככל שהם כבדים יותר, כך הטווח וזמן השהייה שלהם באוויר מתקצרים, והמרחק שהם מסוגלים לעבור מוגבל.
מול רחפני הסיב האופטי קיימים כבר כלים ייחודיים להפלה, וחלק נכבד מהם נמצא בשימוש, לכל הפחות חלקי, בדרום לבנון. בשל התלות בסיב, ניתן להשתמש למשל בגדרות תיל המיועדות לחתוך אותו ולגרום לנפילת רחפן ה־FPV. רובד נוסף כולל אמצעי הגנה אישית כמו כוונות ייחודיות ורובי שוטגאן היורים קליעים מתפצלים, היעילים מול הרחפנים הקטנים. אומנם היירוט תלוי בראש ובראשונה בגילוי ובזיהוי, אך גיוון היכולות מגביר את שרידות הכוחות.
"רחפנים הם אחד מאמצעי הלחימה המודולריים ביותר בשדה הקרב המודרני", מסביר עידו ניר, מהנדס אלקטרו־אופטיקה וחוקר דיפנס־טק עצמאי. "ארגוני טרור מייצרים רחפנים בסדנאות ולא מסתמכים רק על רכישת כלים מוכנים, בין היתר כדי לבצע התאמות ולשפר את אמצעי הלחימה שוב ושוב. במקרה של חיזבאללה כבר נמצאו לכך עדויות בשטח. ביוני חשף צה"ל בדרום לבנון מתקן תת־קרקעי שבו נמצאו רכיבים וכלים בשלבי הרכבה שונים".
דוגמה בולטת למודולריות הזו מגיעה, לדבריו, מאוקראינה. "חברת 3DTech מייצרת באותו מפעל רחפני FPV המופעלים בתדר רדיו לצד רחפנים המונחים בסיב אופטי", הוא מציין. "ב־2025 תכננה החברה לייצר כ־1,200 רחפנים, מחציתם מכל סוג. פירוש הדבר הוא שברגע שמבצעים פעם אחת את ההתאמה ההנדסית של מערכת התקשורת, אין צורך להקים קו ייצור נפרד לכל דגם".
מהפכת הרשת הסלולרית
בניגוד לרחפני תדר רדיו ולרחפני סיב, ברחפנים מונחי סלולר אמצעי הלוחמה האלקטרונית המוכרים אינם רלוונטיים. הרחפנים מונחים באמצעות כרטיס SIM ומחוברים לרשת סלולרית אזרחית, המאפשרת תקשורת עם המפעיל. כתוצאה מכך, עושים הצדדים באוקראינה וברוסיה שימוש בטכנולוגיה זו לתקיפות במרחקים של אלפי קילומטרים.
לא מדובר ברחפנים זעירים בלבד, אלא גם במל"טים מסיביים בעלי ראשי נפץ כבדים, הגובים מחירים קשים ברוסיה ובאוקראינה. באמצעות רשתות דור 4 ודור 5 ניתן להעביר להם הוראות הפעלה, תשדורות וידאו ונתונים בזמן אמת. רוסיה, למשל, משתמשת בכטב"מי "גראן", שמהווים את הגרסה המקומית ל"שאהד" האיראני. בניגוד לאיראן, רוסיה הטמיעה את הנחיית הסלולר כגיבוי.
"בגרסאות שונות של גראן 2, הגרסה הרוסית לשאהד 136 האיראני, נמצאו מודמים סלולריים וכרטיסי SIM אוקראיניים שאפשרו להעביר מידע דרך הרשתות המקומיות", מציין עידו ניר. "בכלים אחרים מהמשפחה נמצאו מערכות שונות, כולל תקשורת באמצעות מסופי סטארלינק. כלומר, אותו כלי טיס הופיע כבר במספר תצורות תקשורת ובקרה".
טכנולוגיה זו מאפשרת לא רק תקיפות קינטיות, אלא גם איסוף מודיעין. אחת הדרכים שבהן ניסה חיזבאללה להשפיע על התודעה בישראל הייתה באמצעות צילומים ששידרו כלי טיס בלתי מאוישים מעומק הארץ. השימוש ברשתות סלולריות אזרחיות, המתאפיינות ברוחב פס גבוה, מאפשר להעביר אפילו שידורים חיים ברציפות. בנוסף, כטב"ם מונחה סלולר יכול לשמש כתחנת ממסר בין מספר כלים במקביל.
יתרון מרכזי נוסף, שאינו קיים ברחפני סיב, טמון בדחיפה המשמעותית שמקבל התחום מהשוק האזרחי־מסחרי, המזהה את הפוטנציאל הכלכלי בזכות זמן הפעילות הממושך. ניתוח שפרסמה חברת Spherical Insights אשתקד מצא כי שוק רחפני הסלולר הסתכם ב־1.16 מיליארד דולר ב־2023. לפי ההערכות, קצב הצמיחה השנתי הממוצע של השוק יעמוד על 22.46% עד ל־2033, אז הוא צפוי להגיע להיקף של 8.8 מיליארד דולר.
מיתרון לנקודת תורפה
בחברה צופים כי המנוע המרכזי מאחורי הצמיחה הזו יהיה זירת אסיה־פסיפיק. הדבר אינו מפתיע, שכן ענקית הרחפנים הסינית DJI חולשת על כ־80% מהשוק האזרחי הבינלאומי. בניתוח של Spherical Insights מצוינת גם "צ'יינה מובייל" כחברה בולטת, אך לצד החברות הסיניות מופיעות ברשימה גם ענקיות טכנולוגיה מערביות כדוגמת אינטל, וודאפון, AT&T, אריקסון ונוקיה.
עידו ניר מסביר כי חלק מהפיתוח ההנדסי מתבצע בקהילות קוד פתוח. למשל ArduPilot, מערכת תוכנה פתוחה לשליטה ובקרה על כלי טיס בלתי מאוישים, מאפשרת לחבר את מחשב הטיסה למגוון רכיבי תקשורת. "המערכת כבר תומכת בחיבור לרשתות 3G ו־4G, ובפלטפורמת GitHub קיימים פרויקטים פתוחים שמממשים שליטה, טלמטריה והעברת וידאו של רחפן דרך רשת 4G", מציין ניר. "המשמעות היא שסדנה המכירה מערכות פתוחות אינה מתחילה מאפס, אלא יכולה להסתמך על תוכנה, תיעוד ויישומים שכבר נוסו בידי אחרים".
עם זאת, לדבריו, החיבור לרשת הסלולרית עשוי להפוך גם לנקודת התורפה של הרחפן. "מערכות מסוג 'סטינגריי', המדמות אנטנה סלולרית, יכולות לסייע בזיהוי ואיכון של מכשירים סלולריים. במקביל, ניתן להשתמש באלגוריתמים כדי להבדיל בין טלפון רגיל לבין מודם המורם באוויר, בין היתר לפי אופן התקשורת עם אנטנות שונות. מחקר של מעבדות בל מבית נוקיה מצא כי בתרחישים מסוימים ניתן להבחין בין רחפן למשתמש קרקעי בדיוק של 95% עד 99%".
