מאיה ואיתן עמדו לקנות דירה, בעסקה קצת גדולה, והתלבטו אם להשתמש בקרן ההשתלמות הנזילה שלהם. בקרן היו 200 אלף שקל, והם חשבו למשוך 150 אלף מתוכה. הם יכלו למשוך את הסכום כי הקרן נזילה, וכך להקטין את המשכנתא, הם יכלו להשאיר את הקרן ולקחת משכנתא גדולה יותר, או לקחת הלוואה על חשבון הקרן.
● לא הכול או כלום: כך תמחזרו רק את הרכיב היקר במשכנתא שלכם
● קרן כספית או פיקדון בבנק: מה יותר משתלם כשהריבית יורדת
שלוש האפשרויות מביאות לעסקה את אותם 150 אלף שקל, אבל בונות למשפחה מאזן שונה. כדי לעשות סדר, צריך לפרק את ההתלבטות לשתי החלטות גדולות, שיתקבלו על בסיס נזילות, גמישות, תזרים וריביות. כן חשוב להגיד שעל אף הפופלריות של קרן השתלמות, אין פה שחור ולבן ואין החלטה אחת שנכונה תמיד.
ההחלטה הראשונה: למשוך את הקרן
עוד לפני שבודקים איזו ריבית מציעים על הלוואה, כדאי לשאול בכלל מה תפקיד קרן ההשתלמות בתיק ההשקעות שלנו, ואז לבדוק מה יהיה גובה המשכנתא וההחזר החודשי, אם מושכים ואם משאירים. ולא פחות חשוב - כמה כסף נזיל יישאר ביום שאחרי הרכישה? האם נוכל להמשיך לחסוך חודשית, או שכל הוצאה לא צפויה או טיול שנרצה לעשות יגרמו לנו לכאבי ראש?
אם למשל התשובה היא שבלי משיכת הקרן אין מספיק הון עצמי, או שבלעדיה ההחזר יוצא כבד מדי, יש סיכוי טוב שהשאלה הנכונה היא לא מה לעשות עם הקרן, אלא האם מחיר הדירה מתאים לנו בכלל.
לכן, במצב כזה, לפני שמתפלפלים על התשואה הפטורה ממס, כדאי לבדוק מה דירה זולה ב-100-150 אלף שקל תעשה להחזר, לנזילות וליכולת להמשיך להשקיע. נכון, לפעמים זה אומר עסקה אחרת, אבל ההבדל הוא לא רק במחיר הדירה, אלא בחיים הכלכליים שיהיו לאחר המשכנתא, וזו בעצם השאלה החשובה ביותר כאן.
חשוב להגיד: אין כאן טענה שאסור להשתמש בקרן השתלמות לרכישת דירה. בסוף, עם פטור ממס לא הולכים למכולת, ואנשים חוסכים כדי להשתמש בכסף בדיוק ברגעים הגדולים של החיים, אבל יש הבדל גדול בין קרן שמשמשת כחלק מתכנון סביר לבין קרן שבלעדיה העסקה לא עומדת על הרגליים (ועוד לא דיברנו על כך שמשיכה משמעותה פתיחת קרן חדשה, שלרוב לא תהיה נזילה לשש שנים).
אם העסקה עומדת גם בלי משיכת הקרן ואנחנו מתלבטים, יש עוד פרמטר שצריך להביא בחשבון - עקרון ההפיכות. הרי אם לא משכנו את הכסף, הקרן ממשיכה לעבוד במכשיר פטור ממס רווחי הון (עד התקרה), ואנחנו נהנים מיותר גמישות. העובדה שלא משכנו היום, לא אומרת כלום על עוד חצי שנה או שנה, אם נחליט שאנחנו רוצים או צריכים להקטין את החוב ולהוריד את ההחזר החודשי - זה יהיה אפשרי. נכון, ייתכן שיהיו עמלות פירעון מוקדם, אבל גם את זה אפשר לתכנן.
הנקודה היא שבכיוון ההפוך זה לא ממש עובד. אם משכנו את הקרן והתחרטנו, יותר קשה ויותר יקר להוציא מהבנק ומהקירות את הסכום שמשכנו, ובטח שאי אפשר להחזיר את זה לאותה קרן שנהנית מהטבות מס. זאת מידת ההפיכות של ההחלטה, ויש לה ערך גדול בעיניי, אבל תנאי הבסיס הוא שהתזרים מאפשר את זה, ושוב חוזרים לתקציב של העסקה.
החלטה שנייה: להשאיר. מאיפה יבוא הכסף?
מאיה ואיתן יכולים להשאיר את הכסף ולקחת הלוואה על חשבון הקרן. ההסבר היה מוכר: חבל למשוך קרן פטורה ממס, במיוחד אם התשואה שלה תהיה גבוהה מהריבית על ההלוואה. עכשיו, עם ירידת הריבית, האפשרות הזאת הופכת להגיונית יותר, והינה על פניו האופציה המנצחת. אלא שהשוואת הריביות לבדה מפספסת את התזרים ואת מבנה החוב.
נניח שלצורך ההשוואה הריבית בכל האפשרויות היא 4.5% (פריים מינוס חצי אחוז נכון לכתיבת שורות אלו). הלוואה רגילה בקרן ההשתלמות של 150 אלף שקל לשבע שנים תייצר החזר של כ־2,085 שקל בחודש. אם התקופה היא חמש שנים, ההחזר כבר מתקרב ל־2,800 שקל. אולי הריבית טובה, אבל ההלוואה קצרה, ולכן היא יושבת חזק על התזרים. האם זה מתאים לנו בכלל? (ואם כן, אולי אפשר לבנות משכנתא אחרת לגמרי ולקצר אותה).
כאן נכנסת לרוב אופציית הבלון החלקי. לוקחים הלוואה, אבל במקום להחזיר אותה רגיל, משלמים בכל חודש רק את הריבית, ובסוף תקופה צריכים להחזיר את כל הקרן בבת אחת. בלון מייצר החזר חודשי של כ-560 שקל בדוגמה שלנו. זה אפילו פחות מהגדלת המשכנתא ב־150 אלף שקל, שתוסיף כ־835 שקל בחודש (25 שנה). על הנייר, הבלון נראה כמו האפשרות הנוחה ביותר.
ויש מקרים שזה אכן כך, אבל בשביל להכריע צריכים להסתכל על התמונה המלאה, כי ההחזר החודשי מספר רק חלק מהסיפור. כמו למשל ההבדל שבמשכנתא החוב יורד בכל חודש, גם אם לאט. אחרי שבע שנים יישארו מתוך אותם 150 אלף שקל כ־123 אלף, ובבלון החלקי יישאר הסכום המקורי. או כמו למשל, שהלוואה על קרן ההשתלמות לא תאפשר לנו לנייד את הקרן לגוף אחר אם נרצה, ולפעמים מגבילה גם מסלולי השקעה.
"מקסימום נמשוך את קרן ההשתלמות?"
השאלה היא לא רק ה-560 שקל בחודש, אלא גם מאיפה יגיעו 150 אלף שקל בסיום ההלוואה. אם צפויה מכירת דירה או יתקבל סכום ודאי יחסית, הבלון יכול להיות גישור אמיתי. אם התוכנית היא "מקסימום נמשוך אז את קרן ההשתלמות", אז אולי לא באמת נמנענו מהמשיכה, דחינו אותה, ולקחנו את הסיכון שהשוק יהיה בנקודה לא נוחה במועד הפירעון.
הגדלת המשכנתא, מנגד, לא שמה שעון חול על עוד חמש או שבע שנים אבל גם גם היא לא פתרון קסם. ההחזר יחסית נמוך, בעיקר מפני שהחוב נפרס ל־25 שנה ולאורך זמן נשלם עליו לא מעט כסף. יש תקופות שגם לשאלת יחס המימון שלנו יש השפעה, ועדיין, בהרבה מקרים הגדלת המשכנתא תהיה עדיפה על הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות מבחינה תזרימית והגמישות הכוללת.
השורה התחתונה
סדר ההחלטה כאן הוא החשוב ביותר. לא פעם אנחנו נוטים להתמקד במיקרו על חשבון המאקרו, והמאקרו של החיים הוא לבדוק קודם כל אם מחיר הדירה מתאים בכלל - מבחינת סך החוב, ההחזר והנזילות שתישאר. אחר כך אפשר להשוות את ריבית החוב לתשואה ולעשות הנחות תוך ניהול סיכונים שיתאים להעדפות של המשפחה.
קרן השתלמות אינה קדושה. יש משפחות שעבורן הרצון העיקרי הוא להקטין את החוב, וזה בסדר. אבל אם רוצים לשמור על נזילות גם אחרי הרכישה ולהשאיר הון מושקע, קרן ההשתלמות תהיה לרוב הכסף האחרון במדרג המשיכות.
במקרים כאלה היא יכולה להישאר לצד רכישת הדירה, כל עוד תקציב העסקה באמת מאפשר זאת.
