מחקר חדש של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, בשיתוף עם רשות ההסתדרות לצרכנות - מציג את הורדת המכס על הטונה ככישלון. אבל בחינה מעמיקה יותר של נתוני המחקר עצמו מגלה תמונה הפוכה לגמרי: ביחס לרמת המחירים הגבוהה ששוררת בשוק הישראלי, הורדת המכס הייתה למעשה הצלחה משמעותית.
● אחרי ההתנגדות לעסקת הענק: זאת שומרת הסף שמתריעה על הריכוזיות
● ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%
אבל סיפור הטונה הוא רק קצה הקרחון. הפער בין הנתונים בשטח לבין המסקנות של ההסתדרות אינו מקרי. מדובר בשיטה שחוזרת על עצמה: בפעמים רבות, כאשר על הפרק עומדת הורדת מכסים ופתיחה לתחרות, גופי המחקר של ההסתדרות מייצרים מסגרת נרטיבית של "כישלון הרפורמה". במקום לשרת את הציבור שנחנק מיוקר המחיה, נראה שהמנגנון הזה פועל לייצג אינטרסים אחרים.
כשהיתרון הכלכלי נעלם
הסיפור החל לפני יותר מעשור, בשנת 2013, אז צומצם בהדרגה המכס על יבוא קופסאות שימורי טונה, במטרה להוזיל את מחירן ולהקל על יוקר המחיה הגואה. חשוב להבין מה הורדת המכס שינתה: בישראל אין ולא הייתה מעולם דיג טונה - כל הטונה הנאכלת בארץ תמיד יובאה מחו"ל. לפני הרפורמה, המפעל הישראלי של סטארקיסט ודיפלומט (שנסגר מאז) ייבא את הדגים באריזות מסחריות גדולות, ותפקידו היחיד היה לארוז אותם מחדש בקופסאות שימורים מיועדות לצרכן הישראלי.
ברגע שהמכס על הקופסאות המוגמרות עצמן ירד, נעלם היתרון הכלכלי הזה: כבר לא היה משתלם לייבא בתפזורת ולתחזק קו אריזה מקומי, כי אפשר היה לייבא ישירות את הקופסאות המוגמרות מהעולם, בדיוק כפי שנעשה בכל מקום אחר, ובמחיר דומה או זול יותר. כך התייתר שלב האריזה המקומי, והשוק הישראלי נחשף למגוון רחב יותר של מוצרים - וזולים יותר.
"ירידה זניחה". האמנם?
לפי המחקר, בין 2013 ל־2023 ירד מחיר הטונה בפועל ב־1.1% בלבד - סכום שהחוקרים מתארים כ"זניח". אבל המספר הזה משקף תמונה חלקית: מחיר הטונה העולמי דווקא עלה בתקופה הזו ולחץ את המחיר כלפי מעלה, בין היתר בעקבות עליית מחירי חומרי הגלם, כאשר השפעת המכס עצמו - כלומר האפקט המבודד של הורדת המכס, נטול עליית המחיר העולמי - מוערכת בכ־6% הוזלה. במילים אחרות, בלי הורדת המכס, מחיר הטונה בישראל היה עולה במקום לרדת.
כדי להבין את המשמעות ביחס לשוק הרחב, צריך להשוות את זה למגמת מחירי המזון הכללית: באותה תקופה, מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה ב־13.4%. כלומר, בעוד שכל שאר סל המזון התייקר באופן ניכר, מחיר הטונה נותר כמעט ללא שינוי - בזכות הורדת המכס שקיזזה את עליית המחיר העולמי.
המחקר מוכיח ההפך
המחקר עצמו מגלה נתון מעניין נוסף: בין 2013 ל־2020 מחיר הטונה אכן ירד, אבל בין 2020 ל־2023 הוא דווקא עלה - עד שהתייצב על רמה נמוכה במעט ממה שהיה בתחילת התקופה. לכאורה, אפשר היה לפרש את המפנה הזה כתוצאה מסגירת מפעל סטארקיסט בישראל, אבל ההסבר האמיתי הרבה יותר פשוט: המחיר העולמי של הטונה עלה. הנתונים שמציגים פורום ארלוזורוב עצמם מראים זינוק של עשרות אחוזים במחיר הטונה הגולמית בפרק הזמן הזה.
אין שום סיבה להניח שאריזה מקומית בישראל הייתה מונעת את העלייה הזו, שהרי חומר הגלם - הטונה המשומרת עצמה - זהה לחלוטין בין שני התרחישים. במילים אחרות, מה שכונה "התעשייה הישראלית" לא הייתה תעשייה עצמאית כלל, אלא שם קוד למפעל מקומי של יצרן עולמי גדול (סטארקיסט) - מפעל שתפקידו היחיד היה עיבוד ואריזה מחדש, ושהרוויח על חשבון הצרכן הישראלי כל עוד המכס הגן עליו מתחרות זרה.
השפעה דרמטית
מעיון בניתוח המקורי של פורום ארלוזורוב־יסודות, מבית ההסתדרות, מתגלה דווקא הוכחה ברורה להצלחת הורדת המכסים. המחקר מצא השפעה מובהקת סטטיסטית: כל שקל שירד מהמכס תורגם להוזלה של 74 אגורות במחיר לצרכן. יתרה מכך, כשהמחקר השווה את המחיר לצרכן בישראל למחיר שעלה בצרפת (כמייצג של המחיר העולמי), ההשפעה התבררה כדרמטית עוד יותר - כל הורדה של שקל במכס הורידה את המחיר לצרכן בישראל ב־86 אגורות. במחקר של פורום ארלוזורוב עצמם, הם מציינים שהמחיר בצרפת בתקופה הרלוונטית עלה - בזמן שבישראל הוא ירד.
זו תוצאה חד־משמעית, שמובילה למסקנה הפוכה בדיוק הן מרוח המחקר והן מהכותרת שפורסמה עליו: הורדת המכס הורידה את המחיר. את התוצאה הזו אפשר לראות גם בשטח, במגוון שנוצר בשוק ושורת המותגים הפרטיים שנוספו להיצע על המדפים.
אישוש לכך גם ניתן לראות מבדיקת רשות התחרות מ־2022: "השפעה משמעותית של הפחתת המכס על מוצרי הטונה הארוזה המיובאים, שמחירם לצרכן ירד בעקבות הפחתת המכס, ירידה גדולה יותר מירידת המכס עצמה [...] שניכר כי הפחתת המכסים הובילה לחסכון מצרפי של כ־38 מיליון שקל לשנה בהוצאות משקי הבית על מוצרי טונה, אל מול אובדן הכנסות ממשלתיות ממכס המוערך, באומדן שמרני (רף עליון), בהיקף של כ־11 מיליון שקל לשנה [...] ולאחר ההפחתה גדלו מגוון המוצרים והמותגים המשווקים לצרכן ברשתות שיווק המזון, וכן נרשמו כניסות של ספקים חדשים לענף וירידה ברמת הריכוזיות במקטע הספקים".
כל זה לא הפריע למחקר לפרסם כי "הגברת התחרות, ככל שהתרחשה, הייתה מוגבלת ולא הביאה לירידה אפקטיבית במחיר לצרכן [...] והרפורמה הובילה לצמצום דרמטי בייצור המקומי, דבר שהשפיע על אפשרויות התעסוקה בפריפריה".
המחקר עצמו לא עסק כלל בתעסוקה בפריפריה, ומי שדווקא כן עסקה בכך בזמנו היא גלית בן נאים, אז מנהלת בכירה באגף הכלכלן הראשי באוצר והיום סגנית הכלכלן הראשי. בנייר עמדה שפרסמה בזמן אמת, היא כתבה: "תרומתה של תעשיית הטונה לתעסוקה בפריפריה הינה שולית. סך המועסקים במפעלים אלו עומד על כ־400 בלבד, כאשר עובדים אלו מאופיינים בניידות תעסוקתית גבוהה ותקופות אבטלה נמוכות יחסית". רוב העובדים הללו, על פי הבדיקה שערכה בן נאים, מצאו עבודה חלופית תוך פחות משנה.
לא הפעם הראשונה
המחקר הנוכחי מצטרף לשורה של מחקרים שפרסמו פורום ארלוזורוב־יסודות במטרה להתנגד לפתיחת המשק לתחרות מחו"ל. בחודש מאי האחרון, ההסתדרות פנו לשר החקלאות דיכטר במטרה לעצור את יבוא העוף מברזיל. זאת בזמן שההסתדרות מאגדים עובדים במפעלים שיתחרו בכך: מילועוף ועוף הגליל.
מחקרים של פורום ארלוזורוב ואחרים, כמו פרסום של משרד החקלאות נגד הסרת הפיקוח על המחירים, התפרסמו בעיתון המתחרה כלכליסט, מלווים בביקורתיות מועטה מאוד כלפי האינטרסים של מכוני המחקר עצמם. עם זאת, את העובדות אי־אפשר לשנות - והבדיקה שנעשתה במחקר הובילה בפועל לתוצאה הפוכה מזו שמופיעה בסיכומו ובכותרת שפורסמה עליו. בפועל, המקרה הזה מצטרף לרשימה של הצלחות דומות בהורדות מכסים ופתיחת יבוא.
כפי שדווח בגלובס בעבר, הורדת המכסים על דגים הביאה לצניחה במחיר הדגים הקפואים ביחס לשאר מחירי המזון, פתיחה ליבוא מקוסטה ריקה חתכה את מחיר האננס בחצי, ובדיקת המשרוקית גילתה ששר החקלאות אבי דיכטר לא דייק כשטען שמחיר השום לא ירד בשל הורדת המכס - בפועל, המחיר ירד ב־26%.
זו גם לא הפעם הראשונה שבעיתון המתחרה כלכליסט מפרסמים כתבות בדפוס דומה: כתבה נוספת על מחקר של פורום ארלוזורוב הציגה כביכול השפעה חיובית לפיקוח מחירים, סקירה של משרד החקלאות הוצגה ככישלון לכאורה של פתיחת יבוא החמאה והסרת הפיקוח עליה, ופורסמו גם מספר כתבות עם כותרות שליליות על יבוא גבינה צהובה בפטור ממכס.
מכל זה עולות שתי מסקנות. הראשונה: פתיחה ליבוא, כשהיא נעשית באופן מלא ומסירה את כלל החסמים, מצליחה בפועל להוריד את המחירים לצרכן ולהקל על יוקר המחיה הגואה. השנייה: יש לא מעט גורמים המעוניינים להוכיח באותות ובמופתים שהחשיפה לתחרות אינה מורידה את המחיר לצרכן - גם כשבפועל היא כן. לחלק מהם יש בכך אינטרס מובהק.
תגובות
מפורום ארלוזורוב נמסר בתגובה: "הטענה שהמחקר מציג את הפחתת המכס ככזו שלא הוזילה את מחיר הטונה לצרכן אינה נכונה. השאלה שהמחקר מבקש לבחון היא רחבה יותר - מה היו תוצאות הרפורמה לאורך זמן, והאם היא השיגה את יעדיה מעבר להשפעה הראשונית על המחיר.
בעשור שנבחן במחקר, מחיר הטונה לצרכן נותר ברמה דומה ואף ירד, בהתאם לאופן המדידה. במקביל, הייצור המקומי הצטמצם והשוק נותר ריכוזי. לכן, הצגה של הרפורמה כהצלחה צרכנית ברורה על סמך עצם העובדה שחלק מהפחתת המכס התגלגל למחיר אינה משקפת את מכלול הממצאים. המחיר שהיה מתקבל בתרחיש ללא רפורמה אינו ידוע, ואין דרך מקצועית לקבוע בדיעבד שהוא היה עולה בשיעור מסוים. השוואה כזו היא תרחיש היפותטי, ולא ממצא אמפירי.
הניתוח במחקר מביא בחשבון גם את מחיר חומר הגלם בשוק העולמי. רמת המחירים שלו רשמה ירידות משמעותיות במרבית התקופה - משמעותית יותר מאשר ירידת מחירי הטונה בישראל. באשר לתעסוקה, חשוב לדייק: המחקר אינו בוחן את השתלבות עובדי המפעלים שנסגרו או צומצמו בתעסוקה חלופית, ולכן הוא גם אינו טוען שהם לא מצאו עבודה.
לבסוף, פורום ארלוזורוב פועל בשקיפות מלאה וגאה בזיקתו להסתדרות. דווקא משום כך, נכון לבחון את המחקר על בסיס הנתונים, המתודולוגיה והממצאים שלו - ולא להחליף את הדיון בהם בייחוס אינטרסים. המסקנה המרכזית של המחקר אינה שהפחתת המכס "לא עזרה לצרכנים", אלא שהשאלה אם הרפורמה הצליחה מחייבת לבחון את התוצאה הכוללת שלה לאורך זמן: את המחיר לצרכן, את התחרות בשוק ואת השפעתה על הייצור המקומי. זה בדיוק הניתוח שהמחקר מבקש לספק. אנחנו שמחים על הדיון שהתפתח סביב המחקר ומזמינים את המבקרים לקרוא אותו ולהמשיך את הוויכוח המקצועי".
מההסתדרות נמסר בתגובה: "הניסיון ברפורמות היבוא בשנים האחרונות מוכיח כי הורדת המכסים ללא מנגנוני פיקוח לא הוזילה את סל הצריכה לאזרח. מדיניות אחראית צריכה להסתכל על המשק בצורה הוליסטית - להוריד את מחירי המוצרים, אך בו־זמנית להבטיח את ביטחון המזון, הייצור כחול־לבן והתעסוקה, בדיוק כפי שמקובל בעולם. המאבק ביוקר המחיה ובקרטלים של היבואנים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלנו, ונמשיך לקדם צעדים מבוססים שבאמת מגיעים לכיס של הציבור".
מכלכליסט לא נמסרה תגובה.
*** גילוי מלא: כלכליסט מבית ידיעות אחרונות וגלובס הם עיתונים מתחרים
