ד"ר יעל הדס, ספרי איך הגעת לעסוק בכלכלה וחינוך פיננסי?
"כבר כילדה עניין אותי נושא הכסף, במיוחד כי בבית שלי נחשב לא מנומס לדבר עליו. אהבתי מאוד ספרים, והחלטתי ללמוד כלכלה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. אחרי התואר השני המשכתי לדוקטורט בכלכלה פוליטית וממשל בהרווארד. חזרתי לעבוד בעסק המשפחתי (הוצאת הספרים שוקן - ה"ו) ואז קלטתי: הכשירו אותי לייעץ לממשלות ולבנקים מרכזיים, אבל כשאני מסתכלת על תלוש השכר שלי אני לא מבינה מה קורה שם".
אז מה עשית?
"התחלתי לשאול שאלות. שאלתי קולגות, אנשים שלמדו איתי דוקטורט בכלכלה, ואף אחד לא ידע לענות לי. חיפשתי ברשת, בספרים, בקורסים. גיליתי שאין מידע נגיש. הלכתי לקורסים שהציעו חברות ביטוח. מהר מאוד גיליתי שהם מוכרים בעיקר שירות, ופחות ידע. ואז גיליתי שיש קבוצה קטנה של יועצים פנסיוניים עצמאיים שלא מקבלים כסף מאף חברה, אבל המחירים שהם גובים גבוהים מאוד: 3,000 עד 5,000 שקל לייעוץ אחד. אין גורם שמעניק את הייעוץ הזה בחינם, כמו שיש למשל רופא או עורך דין מטעם המדינה".
● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק ראשון בסדרה | המומחית שמסבירה: האם 2 מיליון שקל זה מספיק לפנסיה
אז בואי ננסה להפיץ מידע חשוב לציבור. נתמקד בארבע מיסקונספציות נפוצות ביחס לפנסיה. הראשונה: "התחלתי לעבוד בגיל צעיר, שוק ההון עושה את העבודה - אז יהיה לי מספיק לפנסיה".
"ממחקר שנעשה לפני כמה שנים במרכז הפנסיה של אוניברסיטת בן-גוריון (בידי שרית מנחם כרמי ואביה ספיבק - ה"ו) עלה שבממוצע, הישראלים יקבלו בפנסיה כ-30% משכרם האחרון. מי שהתחיל לחסוך בגיל צעיר יקבל כנראה יותר מ-30%. ועדיין, אין לדעת עד איזה גיל נעבוד ובאיזה שכר. זה אומר שכולנו צריכים לחשוב על אפיקי חיסכון שנלווים לפנסיה ובכלל על תכנון פיננסי לאורך החיים".
זו נקודה חשובה. נדמה לנו שהשכר עולה לינארית עם הגיל, אך זה לא נכון.
"בדיוק. בפרסומי הלמ"ס רואים שהשכר מגיע לשיא בגיל 45-55 ואז יורד. בגיל 55 אנשים נעשים יקרים למעסיקים, ובנוסף אפשר להחליף אותם בצעירים שמוכנים לעבוד בשכר יותר נמוך. עוד לפני מהפכת ה-AI, הייתה תופעה די רווחת של מבוגרים שפוטרו ונאלצו להתפשר על שכר נמוך יותר במשרה הבאה".
וכמו שציינת, התופעה עלולה להתעצם לאור מהפכת ה-AI.
"נכון, מקצועות שלמים נעשים לא רלוונטיים. צעירים צריכים להביא בחשבון שייתכן ובעתיד יהיו תקופות שבמהלכן לא יעבדו ויידרשו להתאים את עצמם מחדש לשוק העבודה. הם צריכים לבנות לעצמם 'קרן חירום', חיסכון שמאפשר לחיות בתקופה בה אין הכנסה. מומלץ לייצר חיסכון בגובה שש משכורות חודשיות לפחות".
"אל תסמכו על העסק"
נמשיך לקונספציה השנייה: "כעצמאי.ת, העסק שלי הוא הפנסיה שלי".
"העולם כאוטי ומשתנה. אתה יכול להרוויח נהדר מעסק היום, ומחר הוא כבר לא יהיה רלוונטי. לכן אני חושבת שאנשים צריכים להיות כל הזמן במיינד־סט של השקעה וחיסכון, ובכלל זה גם חיסכון בקרן פנסיה. לקרן פנסיה יש יתרונות ייחודיים שכדאי להכיר: עד 2022 נהנו החוסכים מאג"ח מיועדות, שהבטיחו תשואה של 4.86% על כ־30% מהחיסכון הפנסיוני שנצבר. מאז 2022 המנגנון השתנה - על הפקדות חדשות המדינה מעניקה הבטחת תשואה של 5.15% ריאלית בשנה על כ־30% מהחיסכון, אם התשואה שמתקבלת בשוק ההון נמוכה מכך. בקיצור, חיסכון פנסיוני הוא לא חיסכון רגיל בהרבה מאוד מובנים, ולכן מומלץ להתייעץ לגביו עם יועץ פנסיוני".
עוד יתרון קשור לכלכלה התנהגותית: מנגנון כמו פנסיה חובה מכריח אותנו לחסוך כברירת מחדל, בניגוד לנטייה האנושית לתעדף את ההווה על פני העתיד.
"בדיוק, יש גם תמריץ שלילי לגעת בכספים הללו - בישראל יש מס של לפחות 35% על כל סכום מהחלק של התגמולים שנרצה למשוך מקרן הפנסיה, לפני גיל פרישה".
נעבור לקונספציה השלישית: "למה לי להתעסק בכמה יהיה לי בפנסיה? תהיה לי ירושה מההורים, וזה מספיק".
"אני לא הייתי בונה על ירושה באופן כללי. זה דבר נפלא ומבורך אם הוא יקרה, אבל אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת. יש קורונה, מלחמות. זה סקיל נהדר לדעת להתפרנס, לחסוך ולהשקיע, ואני ממליצה להשקיע בסקיל הזה".
קונספציה רביעית ואחרונה: "המעסיק מפריש לפנסיה על כל השכר שלי".
"לפי חוק, המעסיק חייב להפריש עד גובה השכר הממוצע במשק 18.5% מהשכר - 6% מהעובד ו-12.5% מהמעסיק. מעל לשכר הממוצע המעסיק אינו מחויב להפעיל את ה-12.5% על מלוא השכר. לכן גם שעות נוספות, בונוסים, או הטבות כמו רכב אינם תמיד נכללים בהפרשות לפנסיה. שווה לבדוק מה קורה אצלכם בתלוש".
"לקחת הלוואה? זו הטעיה"
ציינת שבזמנו התקשית למצוא מידע נגיש על פנסיה והשקעות. היום יש שלל משפיענים בתחום. איך את מתייחסת לתופעה?
"מצד אחד זה מבורך - אנשים מתחילים ללמוד ולהבין. החיסרון הוא שבגלל שאין גוף מסודר שמלמד את הדברים האלה, אנשים מקבלים לפעמים מידע חלקי ולא מהימן, שעל בסיסו הם מקבלים החלטות שגויות".
"אני נתקלת, למשל, בקבוצות פיננסיות בפייסבוק בצעירות ששוקלות למכור דירה שההורים קנו להן כדי להשקיע ב-S&P 500, בלי להבין באמת מה הן עושות. גיליתי שהמקום היחיד שמדבר על השקעה במניות הוא בתי ההשקעות עצמם, שמלמדים אותך מסחר יומי כדי שתשקיע אצלם. המידע במקרה זה הוא מידע מטעם, שאינו מבוסס אקדמית, ולכן זה בעיניי פסול, וצריך שיהיה אסור רגולטורית".
בעינייך חשובה גם הטרמינולוגיה. למשל: אנחנו קונים הלוואה, ולא "לוקחים" הלוואה.
"כן, בעיני האמירה הזו 'לקחת הלוואה' זו הטעיית הציבור. בדיוק כמו שאנחנו לא 'לוקחים' חולצה מחנות ולא 'לוקחים' עוגה מבית קפה, כך אנחנו לא 'לוקחים' הלוואה אלא משלמים עבורה. המחיר הוא הריבית, שהיא אחוז מסכום ההלוואה שנטלנו, כלומר, המחיר אינו סכום קבוע. כשהאחוז הזה מופעל על סכום שהולך וגדל מדי שנה, כי בנוסף להלוואה מצטברים לחובתנו תשלומי ריבית - הרי שמחיר ההלוואה תופח גם הוא. אותו דבר קורה גם בכיוון ההפוך, לטובתנו. כשאנחנו חוסכים קרן וכן ריבית, סך החיסכון גדל לאורך זמן באופן אקספוננציאלי. זה המנגנון שמכונה 'ריבית דריבית'".
מסר לסיום?
"תלמדו, ככל שאתם יכולים, את כל האפשרויות שלכם - גם לחיסכון וגם להשקעה. אני מנסה להסביר כמה חשוב שקורסים כאלה יינתנו על-ידי אנשים מהתחום האקדמי - המידע מבוסס על מחקרים הכוללים אלפי ועשרות אלפי משתתפים, והכי חשוב, אין למרצים שום תועלת כספית משום פעולה אקטיבית של התלמידים ברכישת מוצרים פיננסים".
*** אין לראות בכתוב במדור ייעוץ פנסיוני מכל סוג שהוא
השיחה המתפרסמת כאן מבוססת על ראיון שנתנה ד"ר יעל הדס לפודקאסט "הצוללת של גלובס". מדי שבוע נפרסם כאן ב-G כתבות מתוך הפודקאסט. אתם מוזמנים להאזין לפרק הזה ולפרקים נוספים בכל אפליקציות הפודקאסטים
