עומסי התנועה רק הולכים וגוברים ונראה שבלי מעבר משמעותי ומסיבי לתחבורה הציבורית - השנים הקרובות רק יילכו ויהיו גרועות יותר. אלא שבשנים האחרונות, חברת נתיבי ישראל פרסה כ-170 רמזורים אדפטיביים, המבוססים על בינה מלאכותית, בניסיון לנתח את הביקוש ולהתאים בזמן אמת למצב בשטח. גלובס חושף את נתוני היעילות של אותם רמזורים.
● לאן הולך הכסף מהקנסות על מהירות?
● נהגים שימו לב: סף הדוחות במצלמות המהירות ישתנה בימים הקרובים
המדגם של נתיבי ישראל כלל 25 צמתים, שמייצגים תרחישים שונים, וממנו עולה כי החיסכון הממוצע בכל אחד מהצמתים במהלך היום עמד על כ-25 שניות לרכב. בצומת פוריידיס, שבו עוברים כ-80 אלף רכבים ביום, נאמד החיסכון הכולל בכ-771 שעות ביום. בצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות לכל רכב בממוצע - 679 שעות ביום. בנתיבי ישראל אף העריכו את התרומה הכלכלית למשק ומהניתוח עולה כי בחישוב שנתי, פריסה של 100 צמתים עשויה לייצר תועלת של יותר מחצי מיליארד שקל למשק.
אור ירוק בזמן אמת
למעשה, הרמזורים הרגילים שכולנו מכירים פועלים בדרך כלל לפי תוכניות זמנים שנקבעו מראש, על בסיס ספירות תנועה תקופתיות. אלא שהמציאות בכביש משתנה כל הזמן: הביקושים עולים ויורדים, כיווני העומס מתחלפים ולעיתים נוצר אירוע בלתי צפוי. הרמזור האדפטיבי פועל אחרת: מצלמות המותקנות בצומת מזהות את כלי הרכב ומנתחות את הביקושים ואת אורכי התורים עד למאות מטרים מהצומת. האלגוריתם מתאים בזמן אמת את זמני הרמזור למצב בשטח.
המערכת פותחה בשנים האחרונות בחברת ITC בשיתוף עם חטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף מו"פ הנדסי בחברת נתיבי ישראל. "השאיפה שלנו היא שבתוך חמש שנים, כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות נתיבי ישראל יהיו אדפטיביים", אומר איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בחברת נתיבי ישראל.
"אדם פוגש בממוצע כשלושה צירי תנועה בדרך לעבודה, כשבכל אחד מהם 5-10 צמתים", מוסיף זילברשטיין. "ההערכה היא שלחסוך בממוצע כ-10 דקות בכל נסיעה ולאורך שנה זה יצטבר לשבועיים של ימי עבודה. המטרה היא לא רק להפוך עוד רמזורים לחכמים. אם חסכתי 30 שניות בצומת, אבל עיכבתי נהג בצומת הבא - לא עשיתי כלום. הקפיצה האמיתית תהיה כשהציר כולו יהיה אדפטיבי".
