בשעות האחרונות רצות שמועות ברשתות, שאין להן כל אימות, בנוגע לפרשה הנוגעת לבנק ירושלים. בבנק עצמו הבהירו כי "בהמשך לבדיקה שבוצעה, לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק או בנכסיו", ובהודעה ללקוחות הוסיפו כי "מבקשים להבהיר באופן חד משמעי כי אין כל חשש למעילה בכספי לקוחות בנק ירושלים". מניית בנק ירושלים נפלה עם חרושת השמועות, ובהמשך, לאחר דיווח הבנק, המגמה השלילית התמתנה.
על הרקע הזה יצאנו לבדוק האם מעילה בהיקף נרחב בכלל אפשרית כיום בבנקים. יש לציין כי מנגנוני הבקרה והפיקוח בבנקים הודקו בצורה דרמטית לאורך השנים. יעילותם הוכחה אך לא מנעה באופן הרמטי מעילות, בעיקר בסכומים יחסית קטנים.
● "אין ממצאים למעילה": מניית בנק ירושלים יורדת על רקע שמועות ברשתות החברתיות
● עובדות הפועלים החביאו בבגדים 130 אלף שקל במזומן. כמה ישלם הבנק?
כשמדברים על פרשיות מעילה בבנקים, הסיפור המוכר והזכור ביותר הוא פרשת אתי אלון, מעילת הענק שנחשפה ב-2002, שבה גנבה כרבע מיליארד שקל מהבנק למסחר כדי לכסות את חובות ההימורים של אחיה, עופר מקסימוב, וגרמה לקריסתו המלאה של הבנק.
בעקבות אותה פרשה ואירועים נוספים, גיבשו בשנת 2003 בבנק ישראל שורת כללים שנועדו למנוע הישנות של מקרים דומים, ואלה הסעיפים העיקריים.
קודם כול, לבנקאי לא תהיה גישה לכלל לקוחות הבנק אלא רק ללקוחותיו של אותו בנקאי. בנק ישראל אף מגדיר במצבים מסוימים את "עיקרון הארבע העיניים", לפיו פעולה או החלטה רגישה בבנק תאושר על-ידי שני בעלי תפקידים נפרדים, כדי למנוע טעויות, מעילות או שימוש לרעה בסמכות.
רוטציה בתפקידים
נוסף על כך, הכללים מחייבים יישום רוטציה בתפקידים שונים והפרדת תפקידים נאותה. לפי הוראת בנק ישראל, תאגיד בנקאי "נדרש לקבוע מדיניות רוטציה בתפקידים של מנהלים ועובדים, שתתייחס, בין היתר, לזיהוי התפקידים הרגישים שראוי לבצע בהם רוטציה, משך הזמן המרבי שבו ימלא מנהל או עובד כל אחד מהתפקידים שזוהו, זיהוי תפקידים רגישים שלא ניתן לבצע בהם רוטציה וקביעת בקרות פנימיות מיוחדות למקרים אלה".
חופשה רציפה
לקח נוסף נוגע לדרישה ליציאה לחופשה לתקופה רציפה. המעילה של אלון התאפשרה בין היתר כיוון שהיא לא נעדרה מעבודה במשך שנים, קיצרה את חופשות הלידה והגיעה לבנק גם בחופשות, מה שהקשה לעלות על פעילותה ואיפשר לה לגנוב כספים על פני פרק זמן ארוך.
אחת המסקנות לאחר קריסת הבנק למסחר, במטרה להקשות על ביצוע מעילות, היה אילוץ העובדים - כל העובדים - לקחת חופשות רציפות של לפחות 6 ימים בשנה; ובעלי תפקידים רגישים - לפחות 10 ימים ברציפות. בתקופה זו נחסמות ההרשאות של העובד והיכולת שלו לבצע פעולות, או שהן מנוטרות באופן קפדני.
בנוסף, בתקופת חופשה זו ייאסר על העובד להימצא בין כותלי הבנק, ועובד אחר ימלא את מקומו. עוד נקבע כי ממלאי-המקום של בעלי תפקידים רגישים שייצאו לחופשה, לא יהיו עובדים הנמנים עם עובדי הסניף של בעל התפקיד.
מנגנוני דיווח אנונימיים
במקביל, הוקשחו הבקרות האוטומטיות על הנפקת צ'קים בנקאיים, שבירת פיקדונות ומתן הלוואות. בנוסף, הוטלה חובה על הפעלת מנגנוני דיווח אנונימיים (קו חם) המאפשרים לעובדים לדווח על פעילות חשודה בתוך הארגון.
דרכים נוספות להתמודדות על חשש למעילה הן שכבות בקרה חשבונאיות נוספות - עוד מבקרי פנים והליכי ביקורת של כספים. ככל שיש יותר עיניים שבודקות את הכספים בבנק, כך עדיף. כיום בעידן הבינה המלאכותית מתפתחים כלי ביקורת חדשניים שמאפשרים להדק את הפיקוח.
מעילות במערכת הבנקאית לרוב אינן מסוכנות כמו הנזק ההיקפי שהן גורמות שהוא חשש ליציבות המערכת הבנקאית, או במילים אחרות "ריצה לבנקים" (Bankrun). זהו מצב שבו הציבור רוצה בבת-אחת את הכסף, ולבנק אין יכולת לעמוד בהחזרים.
בנק ממנף את כספי הציבור שמופקדים אצלו. לרוב יש לו יתרות של כ-10% מהסכומים הנדרשים בכל רגע נתון. הוא יכול לשרת את הלקוחות כל עוד הם מגיעים בקצב נורמלי. אבל אם כולם נבהלים ונותנים לו הוראה להעברת כספים, הוא עלול שלא לעמוד בכך.
במצב כזה, בנק ישראל בדרך-כלל יתערב ויזרים נזילות ואף יבצע תרחישים דרמטיים יותר כמו השתלטות על הבנק, או במקרה של בנק קטן - אילוץ מכירתו לבנק אחר. במקרים הבודדים שהיו, בנק ישראל התערב ושמר על כספי הלקוחות.
בעבר היו קריסות של בנקים קטנים. בנק צפון אמריקה היה בנק ישראלי שהוקם ב-1978 וקרס ב-1985 בעקבות מעילת ענק. המדינה השתלטה עליו, והוא נוהל על לפירוקו המלא. בנק ארץ ישראל-בריטניה, חברת-בת של בנק בריטי, קרס בשנת 1974 בעקבות מעילת ענק בעשרות מיליוני דולרים של מנכ"ל הבנק.
