גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  תרבות

"חברות התקליטים מעדיפות ללכת על בטוח - אז מקדמים אומנים שכבר יש להם כוח בסושיאל"

הרשתות החברתיות קיצרו את הדרך של אומן לפסגה, אבל השאלה על איכות התוכן הוחלפה במספרים - כמה עוקבים יש וכמה צפיות ● נראה שהיום חברות התקליטים פשוט מחכות שהאומן יהפוך לוויראלי בכוחות עצמו ● כך עבר הכוח הכלכלי מעורכי מוזיקה לאלגוריתמים

המוזיקאי נדב רביד, הזמר שחר טבוך והמפיק המוזיקלי בן שופן / צילומים: אור דנון, גבע טלמור ופיני סילוק
המוזיקאי נדב רביד, הזמר שחר טבוך והמפיק המוזיקלי בן שופן / צילומים: אור דנון, גבע טלמור ופיני סילוק

הכותב הוא די ג'יי, מפיק מוזיקלי בינלאומי (Vooz Brothers) ובעלים של חברת מוזיקה לאירועים בארץ ובחו"ל

"כשהתחלתי היו רק גלגלצ או רשת ג'. לא היו רשתות חברתיות או משהו כזה. זה או שאתה שם, או שאתה לא שם. לא היית יכול לפרוץ לא בטיקטוק ולא באינסטגרם. אתה מוציא שיר ואם הוא לא שם, אתה לא קיים". את הדברים האלה אמר השבוע עידן רייכל בתוכנית דה וייס, בעודו נזכר בתחילת הדרך.

איך עושים כסף ממוזיקה של הרחוב: הסיפור המרתק של ההיפ הופ הישראלי
מדונה התפוצצה ברשתות כי היה לה אומץ ללכת נגד טיקטוק

החיפוש של תעשיית המוזיקה העולמית והמקומית כאחד אחרי "הכוכב הבא" הוא בלתי פוסק. לא לפני הרבה שנים, המשתנים העיקריים במשוואה הזו היו פשוטים: מוזיקה טובה, קול ייחודי וכריזמה (האקס פקטור, אם תרצו).

איש ה-A&R, מנהל פיתוח אומנים של חברת התקליטים, היה משקיע זמן וזיעה כדי למצוא את הכישרונות הבאים. הוא היה רץ בין הופעות, עובר באולפנים מעופשים ומפעיל רשת קשרים מסועפת כדי לגלות את הדבר הגדול הבא. בדור שלא נולד לעולם הדיגיטלי היה מסלול המראה ברור לכוכבות: תוכנית האירוח של יום שישי בערוץ אחד, השמעות ברדיו, כתבת שער באחד העיתונים הגדולים, אלבום בחברת תקליטים מסודרת, ואז חלל ההופעות הנחשב של הרגע.

הדור הנוכחי, לעומת זאת, נמדד במספרי צפיות ברילס באינסטגרם, במספר ההאזנות לסינגל החדש בספוטיפיי, וגולת הכותרת: סאונד שהופך לטרנד ויראלי בטיקטוק (כי מספר צפיות ביוטיוב זה הכי 2017, מימי "טודו בום" של סטטיק ובן אל). גם תפקיד ה-A&R השתנה, והשאלה על איכות התוכן הוחלפה במספרים: כמה עוקבים יש? כמה צפיות?

הזמר והיוצר הבריטי ג'יימס בלייק העלה לאחרונה סדרת סטוריז שניסחו בחדות את התחושות של אומנים רבים בתעשייה, והפכו מיד לוויראליים. "The system is faked", קבע בלייק. לדבריו, אומנים נאלצים להשקיע כיום הרבה יותר זמן בשיווק עצמי מאשר ביצירה, בזמן שהרשתות החברתיות מוצפות בבוטים, בתוכן שיצרה AI ובתגובות מזויפות. במקום להשקיע, חברות התקליטים והפלטפורמות פשוט מחכות שהאומן יהפוך לוויראלי בעצמו, טען בלייק. המסר הסופי שלו לאומנים היה מעודד: "אתם כנראה מצליחים יותר ממה שנדמה לכם - פשוט אל תמדדו את עצמכם לפי המערכת המזויפת הזו".

אז מה עושות הרשתות החברתיות לשוק המוזיקה? איך נמדדת הצלחה היום והאם הדרישה של חברות תקליטים לראות קבלות בדמות מספר עוקבים או האזנות היא לגיטימית?

"טיקטוק רוצה שהמאזין יישאר אצלה"

נדב רביד, מנהל גלגלצ לשעבר וכיום מרצה, דיג'יי ומוזיקאי, מסביר שזו בעיה של ביצה ותרנגולת. מצד אחד, יש פחות דחיפה למציאת כוכבים חדשים, ומצד שני למכתיבי האיכות הקלאסיים, כמו שדרן או עורך רדיו, יש פחות השפעה."הקטלוגים המוזיקליים, שחלקם בבעלות חברות התקליטים, יוצרים צורך להחזיר השקעה ולמקסם תמלוגים", מסביר רביד. "לכן האינטרס הוא לקדם את מי שהוא חלק מהקטלוג, וברוב המקרים לא מדובר במוזיקה חדשה. בנוסף, חברות התקליטים מעדיפות ללכת על בטוח - מי יכול היום לנבא מה יהפוך ללהיט? אז מקדמים אומנים שכבר יש להם עוקבים, השמעות וכוח בסושיאל. זה גם חוסך עבודה וגם מצמצם סיכונים. היכולת של אומן שלא משחק את המשחק להצליח עדיין קיימת, אבל היא הרבה יותר קטנה. גם אומנים שמייצרים תכנים נלחמים מול יצרני תוכן של אוכל, אופנה, גיימינג. הרי זמן הגלילה של הצרכן מוגבל, שלא לדבר על הנדסת התודעה".

מנגד, שחר טבוך - זמר, יוצר ושחקן שנולד לתוך עידן האלגוריתם (והתחתן השבוע. מזל טוב!) - מרגיש שלפני 20 שנה היה לו פחות סיכוי להצליח. "היכולת של הקהל לצאת מהסכמות הקונבנציונליות למקומות פרועים ונועזים יותר עזרה לי להתקבל בצורה טבעית יותר", הוא משתף. "טיקטוק זו פלטפורמה מצוינת שמעבירה ערכים שמקלים על אנשים קצת יוצאי דופן, כמוני".

רביד מסכים שהפלטפורמה משנה את כללי המשחק, אך מזהיר מהשלכות השיטה: "טיקטוק רוצה שהמאזין יישאר אצלה. אם שמעת משהו שאהבת, הפלטפורמה תעשה הכול שלא תעבור לפלטפורמה אחרת לבדוק מי האומן ולשמוע עוד ממנו. במקביל, משתנה גם הדרך שבה ניגשים ליצור שירים. מתחשבים במה שהאלגוריתם ירצה - למשל, כבר כמעט לא תשמע שירים עם אינטרו ארוך כמו שהסמית'ס עשו בעבר".

"טוב לאומנים חרוצים, מורכב לוותיקים"

בן שופן, מפיק מוזיקלי עסוק שעבד עם אומנים כמו ריטה, נטע ברזילי והראל סקעת, מתאר את העבודה מבפנים: "מפיק פופ חייב להישמע רלוונטי. אם המטרה היא להיכנס לפלייליסט 'להיטים חדשים', צריך להישמע דומה ללהיטים האלה. עם זאת, כדי להתבלט אומן חייב להיות אחר. למשל הטרנד הוויראלי של מוצרט בבוסה נובה (של ניב קורץ ומוזיקאים מקומיים, ד"ת) - זה בלט כי זה לא נשמע כמו כלום, והוויז'ואל של אנשים מנגנים בחצר השלים את התמונה. אם זה היה עולה לספוטיפיי בלי הסרטון, לא בטוח שהיינו שומעים על זה".

אז מה עדיף לאומן בתחילת הדרך שמתכנן קריירה, מיליון צפיות בטיקטוק, ים השמעות בספוטיפיי, או פלייליסט בגלגלצ? טבוך משיב: "הכול. כל מוזיקה מביאה עולם אחר ולכל שיר חשוב משהו אחר, בהתאם לקהל היעד".

רביד מסכים ומבחין בין סוגי האומנים: "אומן כמו אופק אדנק שמתפוצץ עכשיו, הוא דמות חריפה שמוציאה דנסהול כבר 7-8 שנים וצוברת קהל בהופעות וברשתות, ופחות צריך את הרדיו. לעומת זאת, השיר החדש של מוניקה סקס חייב את ההשמעות. בניית נרטיב ועולם סביב המוזיקה זה לא חדש - דיוויד בואי, מדונה ומייקל ג'קסון הפכו למי שהם לא רק בגלל המוזיקה, אלא בזכות העולם שלהם".

שופן לוקח את זה צעד קדימה: "פעם אומן היה יכול להיות פסיבי. היום הוא הברנד. הוא צריך לזקק את עצמו בעבודה קשה כדי שבהאזנה ברמזור יזהו מיד שזו אודיה, עומר אדם או נס וסטילה. כדי לבלוט מול הנוסחתיות שאפשר לייצר ב-AI, צריך להיות גאון, יצירתי ועקבי".

אז מי קובע בסופו של דבר מי יהיה הכוכב הבא? טבוך חורץ: "הקהל הוא המלך". שופן מסכים: "זה הדבר הכי טוב שקרה לאומנים חרוצים, וזה קצת יותר מורכב לאומנים הוותיקים והמבוססים". רביד מסכם: "המשא ומתן בין טכנולוגיה לאנושיות הוא מרתק. הטכנולוגיה מאפשרת לאומנים להביע את עצמם בדרכים שבעבר לא היו קיימות, ויהיה מעניין לראות לאן השיח הזה יתפתח בשנים הקרובות".

עוד כתבות

שישברק מסאחן פורל / צילום: אסף קרלה

נוסעים לגולן? אל תפספסו את המסעדה הזו

מסעדת "רוז'" במלון פרא שברמת הגולן, שפתוחה לקהל הרחב, מציעה פרשנות מקורית לקלאסיקות מהגליל בלי לאבד את הנשמה

רנדל ליין, העורך הראשי לשעבר בפורבס / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בעולם העיתונות הכלכלית: עורך פורבס פוטר, לאחר שקיבל במתנה 6 מיליון דולר

לפי דיווח בניו יורק טיימס, רנדל ליין, העורך הראשי של מגזין פורבס, פוטר מתפקידו בחודש שעבר, אחרי שקיבל את הסכום ממייסד של חברה שעשתה עסקים עם המגזין ● מקורב לליין אמר שליין ראה בתשלום כמתנה בתמורה לייעוץ שסיפק למייסד לאורך השנים ● ליין עבד בפורבס במשך קרוב ל-16 שנים, וקרוב לעשור כעורך ראשי

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

המודלים השתוללו ואלופי הדיבייט מתל אביב תפסו כותרות ראשיות בעולם

תקלת אבטחה בבדיקות של OpenAI ואנתרופיק הציבה את הסטארט־אפ אירגיולר מתל אביב במרכז השיח העולמי על גבולות הבינה המלאכותית ● מאחורי הקלעים של הדרמה בחדרים הסגורים, הזיהוי של נקודת החולשה, ומה היה גורם לאירוע להסתיים אחרת לגמרי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הראלי בוול סטריט נמשך: S&P 500 וראסל 2000 ננעלו בשיאים

נטפליקס עלתה לאחר השקעה מחודשת של ביל אקמן בה ● אינטל עלתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה ● סיסקו וסרבארס נפלו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט נחלשו וקטעו את רצף העליות

ג’יין סטריט / צילום: Reuters, Anirban Sen

כך הפסידה אחת החברות הגדולות והסודיות בוול סטריט 15 מיליארד דולר

ג’יין סטריט, ענקית מסחר שפועלת מתחת לרדאר ובכלים מתוחכמים, הפסידה ביולי סכום עתק, חלקו הגדול מהשקעות בקרן ה-AI שקרסה ● למרות זאת רשמה הכנסות אדירות מתחילת השנה

עומסים בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

רשות שדות התעופה מעדכנת: "הקלה משמעותית בעומסים בנתב"ג"

העדכון של הרשות מגיע לאחר שבבוקר דווח על עומסים חריגים בנתב"ג, כאשר לדבריה בתוך שלוש שעות נרשם צבר חריג של כ-90 טיסות ● מהרשות נמסר כי "המזוודות מגיעות כעת למסועים בתוך דקות ספורות, לצד היקפי הפעילות הגבוהים והעומסים החריגים במרחב האווירי באירופה"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-1.5% - הנמוך ביותר זה חמש שנים; עלייה קלה במחירי הדירות

האינפלציה השנתית עומדת על 1.5% - גבוהה מהתחזית ● התחבורה והתרבות התייקרו, ההלבשה והירקות הוזלו ● תשומות הבנייה: נסיגה קלה החודש, אך עלייה שנתית של 3.5% בצל התייקרות שכר העבודה ● מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1% בלבד; ירושלים וחיפה טיפסו, המרכז ותל אביב ירדו

לירן רוטר / צילום: פרטי

הזוג שמכר את הבית ועבר לשכירות כדי לקנות 14 דירות

לירן וקרן רוטר הרגישו שהמסלול הישראלי הקלאסי - עבודה, משכנתא וילדים קטנים - לא מתאים להם, וחיפשו מסלול חדש ● קורס להשקעות בארה"ב פתח בפניהם דלת שעזרה להם לייצר את השינוי שחיפשו

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא תשלם כמעט מיליארד דולר לטיפול בנזקים שנגרמו לילדים מהרשתות החברתיות

שופט בניו מקסיקו הורה לענקית הרשתות החברתיות להקים קרן חדשה בסך 567 מיליון דולר, בנוסף לתשלום קנסות אזרחיים בסך 375 מיליון דולר שכבר נקבעו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית מוצקין שפוצלה לשתי יחידות דיור?

דירה להשקעה בקריית מוצקין נמכרה ב־1.15 מיליון שקל לאחר ארבעה חודשים על המדף עם מחיר התחלתי של 1.35 מיליון שקל ● הדירה מפוצלת לשתי יחידות המושכרות יחד ב־4,500 שקל בחודש, ובעלי הדירות חתמו עם יזם על קידום תוכנית פינוי־בינוי ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מלון עכותיקה / צילום: אנטולי מיכאלו

מנסף חגיגי עם בשר מתפרק של שוק טלה בסמטאות ליד הים

אחרי כמה שנים קשות עכו מתעוררת לחיים ● עם דג בטאבון במסעדה צבעונית, יינות גליליים על גג מלון ומוזיקה לטינית בשקיעה היפה בישראל

טסלה Y לונג / צילום: יחצ

החל מ-306 אלף שקל: שנים חיכינו לרכב הזה, האם הוא גם משתלם?

אחרי הרבה שנות המתנה, לטסלה יש סוף סוף קרוס־אובר חשמלי שימושי למשפחות מורחבות עם ממדים נכבדים, ביצועים נמרצים ותא נוסעים איכותי, למרות כמה פשרות ● הנדסת האנוש עדיין לא לכל אחד וגם לא המחיר

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

ננעלה בירידות: ת"א 35 ות"א 90 איבדו 0.3%; הדולר נחלש מעט

נעילה שלילית בבורסה: המדדים המובילים ירדו קלות ● בסיכום השבועי, מגמה מעורבת בתל אביב - ת"א 35 ננעל בטריטוריה הירוקה, ת"א 90 באדומה ● הביטחוניות צללו והשלימו ירידה שבועית של 6.2%, מניות הנפט והגז בלטו בעליות ● נייס זינקה, נאוי ואקסון ויז'ן עולות ברקע הדוחות; נופר נפלה למרות עסקת ההתרחבות ● מט"ח: הדולר נחלש והשלים ירידה של 3.3% מתחילת החודש

ראש הממשלה נתניהו מציג את תוכנית ה־AI, השבוע. מימין לו: ראש מטה ה־AI תא''ל (מיל') ארז אסקל / צילום: מעיין טואף / לע''מ

משימה לכריש: מי יחלץ את תוכנית ה-AI של ישראל

תוכנית לאומית רביעית לבינה מלאכותית הוצגה השבוע בליווי מינויים מתוקשרים ומטה נוצץ ● אלא שבניגוד לתוכניות העבר השאפתניות, הפעם מדובר בעיקר בצעדים מינוריים ללא פירוט תקציבי ● כך נדחקו הצידה סוגיות ליבה כמו מחשוב־על, פיתוח מודל שפה עצמאי ומצוקת החשמל

דורון קמפל / צילום: יונתן בלום

האיש שתכנן לחסל את סדאם חוסיין - והיום רוצה להגן עליכם ברחובות

היזם הסדרתי דורון קמפל רוצה לחדור לשוק הישראלי עם חברת בונד, שמשתמשת בסוכנים דיגיטליים כדי להילחם בפשע ● מי שהיה כסגן מפקד סיירת מטכ"ל מספר בראיון בלעדי לגלובס על אבטחת מיליוני עובדים באפל ובוולמארט, האקזיטים בכ־820 מיליון דולר והאחריות שהוא נושא מאז אסון צאלים ב'

מערכת הגנה אווירית של תע''א / צילום: תע''א

חוב העתק של משרד הביטחון שהעביר את התעשייה האווירית לבור תזרימי של כמעט 800 מיליון דולר

החברה הביטחונית הממשלתית פרסמה את הדוחות הכספיים שלה לרבעון ולמחצית ● הרווחים זינקו בעשרות אחוזים וכך גם המכירות, שהסתכמו ב־2.2 מיליארד דולר, אך החברה רשמה תזרים שלילי ברבעון שנובע מחוב של משרד הביטחון. עם זאת, נכתב כי "החברה אינה צופה סיכון בגביית החוב"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית לבג"ץ: תקצוב מוסדות לימוד חרדיים יותנה בלימודי ליבה

במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד העברת כספים לרשתות חינוך חרדי שאינן מלמדות לימודי ליבה מלאים, הודיעה גלי בהרב־מיארה כי כבר החל מהשנה, "המשך תקצובן יותנה בעמידה בחובות היסוד ובראשן לימודי ליבה"

טום הנקס וג'ארד ראשטון בסרט ''ביג'' (1988). מטאפורה מזוקקת / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מהקולנוע ועד לרשתות: "תן לאדם מסכה והוא יגיד לך את האמת"

מהצעירים האבודים של "הבוגר", דרך הציניות של דור ה־X ועד הווידויים האנונימיים בפייסבוק: במשך עשורים הקולנוע תיעד את החרדה מהמעבר לעולם המבוגרים ● אלא שבעידן הרשתות, שבו כולם אמורים להיראות מצליחים ומתפקדים, המסכה האנונימית מאפשרת סוף־סוף להודות במה שהסרטים רמזו מזמן: אף אחד לא באמת קיבל את ספר ההוראות

זום גלובלי / צילומים: AP - Christophe Simo, Shutterstock

הסדק הראשון? לבנון שינתה את החוק, בניגוד לעמדת חיזבאללה

לבנון הופכת למדינה הערבית הראשונה שמבטלת את עונש המוות ● סטודנטים פלסטינים בקולומביה תובעים את האוניברסיטה על אפליה ● ופרויקט התשתית הבריטי שנכנע למאבק של מעריצי הארי פוטר ● זום גלובלי

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל מהמר על 6 מניות חדשות

ארבע שנים אחרי שמחק השקעה של יותר מ־400 מיליון דולר, ביל אקמן חוזר לנטפליקס - הפעם כשהוא משוכנע שהחברה ניצחה במלחמת הסטרימינג ● "שווי החברה משקף הנחה משמעותית"