ג'ואי שוובל, מבעלי קבוצת זארה בישראל, ישלם מס בהיקף כ-35.6 מיליון שקל בגין משיכות בסך כ-108 מיליון שקל שביצע מחברה בשליטתו. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי כספים שהועברו מחברה בשליטת שוובל אליו ולחברות קשורות אינם הלוואות אלא משיכות של בעל שליטה, החייבות במס כהכנסה מדיבידנד.
● נתקעו 10 ימים בדובאי, איזה פיצוי יקבלו מאל על
● כתבתם צוואה? שימו לב שהתייחסתם לסעיף הזה
ג'ואי (יוסף) שוובל הוא בעל השליטה בקבוצת "גוטקס מותגים" (גוטקס הולדיגס), המשמשת כזכיינית המרכזית בישראל של ענקית האופנה הבינלאומית אינדיטקס, הכוללת את המותגים זארה, פול אנד בר, מאסימו דוטי ועוד. בנוסף מחזיק שוובל בשרשור במחצית ממניותיה של החברה ההולנדית פיידיניגס, שהחזיקה בעבר בחברת סווימוור, אשר נמכרה לגוטקס הולדינס במסגרת סדרת מהלכים תאגידיים מורכבים בשנת 2013.
בפסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי ביולי אשתקד (ערעור עליו תלוי ועומד בביהמ"ש העליון) נקבע כי המכירה הייתה "עסקה מלאכותית" שנועדה לצורך הפחתת מס, וחלק מהמהלך חויב במס.
לאחר המכירה, ובמהלך השנים, הועברו כספים מחברת גוטקס הולדינגס לפיינדינגס לטובת פירעון חובות והלוואות שצברה סווימוור, ובמסגרת זו, בין היתר, עבר סך של כ-108 מיליון שקל כהלוואות, לכאורה, מחברת פיינדינגס לשוובל ולחברות שבשליטתו.
פסק הדין החדש ניתן בשישה ערעורים שהגישו שוובל וחברה משפחתית בבעלותו נגד חיובם במס לשנות המס 2015-2017 ודן בסוגיות מס שונות, ובהן מיסוי אותם 108 מיליון שקל. בעניין זה נסובה המחלוקת סביב אופן סיווגם של הכספים לצורכי מס - האם מדובר בהלוואות פטורות ממס או במשיכת דיבידנד חייב במס.
לא הוכח כי מדובר בהלוואות שאמורות להיפרע
באמצעות עוה"ד דורון לוי ויאיר אברהם ממשרד עמית, פולק מטלון, טענו שוובל והחברה בבעלותו כי הכספים שהועברו מפיידינגס מהווים הלוואות, הגם שלא הושבו במשך שנים. מנגד טען פקיד השומה למפעלים גדולים, באמצעות עוה"ד גלית פואה וסיון הוידה אסייג מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי משיכות של בעל שליטה מחברה שבשליטתו, שלא הוחזרו לאחר פרק זמן ארוך, מהוות הכנסה חייבת במס וכי טענות שוובל שמדובר בהלוואות לא הוכחו.
השופטת ירדנה סרוסי קיבלה בעניין זה את עמדת פקיד השומה, וקבעה כי שוובל לא הוכיח כי מדובר בהלוואות שאמורות להיפרע, וכי לא הוצגו ראיות ואסמכתאות אובייקטיביות ומדויקות שיבהירו את נתיב הכספים, את ההיגיון שבהעברות ואת תנאי ההלוואות. עוד נקבע, כי הכספים אינם משתקפים כהלוואות בדוחות הכספיים של החברות. בנסיבות נקבע, כי מדובר למעשה במשיכות כספים של בעל השליטה, וכי יש לחייב את שוובל במס בגין הכנסה מדיבידנד על הסך של 108 מיליון השקלים.
"נראה כי המערער (ג'ואי שוובל א' ל"ו) התייחס לחברות שבשליטתו כאל ארנקים שונים המשרתים את האינטרסים שלו בלבד. אם המערער אינו מפריד בין החברות ובין האינטרסים שלהן ושלו, אין סיבה שהמשיב (פקיד השומה, א' ל"ו) ינהג כך", ציינה השופטת והוסיפה, כי "הרושם העולה ממכלול הדברים הוא של בעל שליטה שעושה בחברות ככל העולה על רוחו, על מנת לשרת את מטרותיו האישיות, מבלי להתחשב בהיות החברות יישויות משפטיות נפרדות".
בעלי שליטה או בעלי מניות מהותיים המחזיקים ב-10% או יותר מהזכויות בחברה משלמים מס דיבידנד בשיעור של 30%. בנוסף, חל גם מס יסף בשיעור של 3% על הכנסות גבוהות העוברות את התקרה הקבועה בחוק ( 721,560 שקל בשנה). בהתאם, סכום המס הכולל המוערך שישלמו שוובל והחברה בבעלותו בגין 108 מיליון השקלים עומד על כ-35.6 מיליון שקל (שיעור מס אפקטיבי של כ-33%).
בסוגיות נוספות שנדונו בערעור התקבלו חלק מטענותיו של שוובל נגד חיובו במס.
