ג'ואי שוובל, זכיין זארה בישראל, ישלם מס בהיקף כ-70 מיליון שקל - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שדחה חלקית ערעורי מס שהגיש שוובל על שומות שהוציא לו פקיד שומה למפעלים גדולים ברשות המסים.
חלק מרכזי בחיוב, בסך מוערך של כ-38 מיליון שקל, נובע ממשיכות בסך כ-108 מיליון שקל שביצע שוובל מחברה בשליטתו. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי כספים אלה, שהועברו מחברה בשליטת שוובל אליו ולחברות קשורות, אינם הלוואות אלא משיכות של בעל שליטה, החייבות במס כהכנסה מדיבידנד.
● נתקעו 10 ימים בדובאי. איזה פיצוי יקבלו מאל על?
● כתבתם צוואה? שימו לב שהתייחסתם לסעיף הזה
ג'ואי (יוסף) שוובל הוא בעל השליטה בקבוצת גוטקס מותגים (גוטקס הולדיגס), המשמשת כזכיינית המרכזית בישראל של ענקית האופנה הבינלאומית אינדיטקס, הכוללת את המותגים זארה, פול אנד בר, מאסימו דוטי ועוד. בנוסף מחזיק שוובל בשרשור במחצית ממניותיה של החברה ההולנדית פיידיניגס, שהחזיקה בעבר בחברת סווימוור, אשר נמכרה לגוטקס הולדינס במסגרת סדרת מהלכים תאגידיים מורכבים בשנת 2013.
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ביולי אשתקד (אשר ערעור עליו תלוי ועומד בבית המשפט העליון)ף נקבע כי המכירה הייתה "עסקה מלאכותית" שנועדה לצורך הפחתת מס, וחלק מהמהלך חויב במס.
לאחר המכירה, ובמהלך השנים, הועברו כספים מחברת גוטקס הולדינגס לפיינדינגס לטובת פירעון חובות והלוואות שצברה סווימוור, ובמסגרת זו, בין היתר, עבר סך של כ-108 מיליון שקל כהלוואות, לכאורה, מחברת פיינדינגס לשוובל ולחברות שבשליטתו.
פסק הדין החדש ניתן בשישה ערעורים שהגישו שוובל וחברה משפחתית בבעלותו נגד חיובם במס לשנות המס 2015-2017 ודן בסוגיות מס שונות, ובהן מיסוי אותם 108 מיליון שקל. בעניין זה נסובה המחלוקת סביב אופן סיווגם של הכספים לצורכי מס - האם מדובר בהלוואות פטורות ממס או במשיכת דיבידנד חייב במס.
לא הוכח כי מדובר בהלוואות שאמורות להיפרע
באמצעות עורכי הדין דורון לוי ויאיר אברהם ממשרד עמית, פולק מטלון, טענו שוובל והחברה בבעלותו כי הכספים שהועברו מפיינדינגס מהווים הלוואות, הגם שלא הושבו במשך שנים.
מנגד טען פקיד השומה למפעלים גדולים, באמצעות עורכות הדין גלית פואה וסיון הוידה-אסייג מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי משיכות של בעל שליטה מחברה שבשליטתו, שלא הוחזרו לאחר פרק זמן ארוך, מהוות הכנסה חייבת במס; וכי טענות שוובל שמדובר בהלוואות לא הוכחו.
השופטת ירדנה סרוסי קיבלה בעניין זה את עמדת פקיד השומה וקבעה כי שוובל לא הוכיח כי מדובר בהלוואות שאמורות להיפרע, וכי לא הוצגו ראיות ואסמכתאות אובייקטיביות ומדויקות שיבהירו את נתיב הכספים, את ההיגיון שבהעברות ואת תנאי ההלוואות.
עוד נקבע כי הכספים אינם משתקפים כהלוואות בדוחות הכספיים של החברות. בנסיבות נקבע כי מדובר למעשה במשיכות כספים של בעל השליטה, וכי יש לחייב את שוובל במס בגין הכנסה מדיבידנד על סך של 108 מיליון שקל.
"נראה כי המערער (ג'ואי שוובל א' ל"ו) התייחס לחברות שבשליטתו כאל ארנקים שונים המשרתים את האינטרסים שלו בלבד. אם המערער אינו מפריד בין החברות ובין האינטרסים שלהן ושלו, אין סיבה שהמשיב (פקיד השומה, א' ל"ו) ינהג כך", ציינה השופטת, והוסיפה כי "הרושם העולה ממכלול הדברים הוא של בעל שליטה שעושה בחברות ככל העולה על רוחו, על-מנת לשרת את מטרותיו האישיות, מבלי להתחשב בהיות החברות יישויות משפטיות נפרדות".
בעלי שליטה או בעלי מניות מהותיים המחזיקים ב-10% או יותר מהזכויות בחברה משלמים מס דיבידנד בשיעור של 30%. בנוסף, חל גם מס יסף בשיעור של 3% על הכנסות גבוהות העוברות את התקרה הקבועה בחוק ( 721,560 שקל בשנה).
בנוסף, בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה בסוגיות מס נוספות אשר מולידות חיובי מס לשוובל. על-פי ההערכות, בעקבות פסק הדין שוובל יחויב במס בסך כ-70 מיליון שקל, שמורכב מכ-38 מיליון שקל מס בעקבות המשיכות שבוצעו (בערכים נומינליים) בתוספת מס יסף (כ-57 מיליון שקל ביחד), וכן בתוספת חיובי מס נוספים שנקבעו בפסק הדין עקב משיכות מחברה בבעלות שוובל והכנסות ריבית (בסך כ-12 מיליון שקל).
בסוגיות נוספות שנדונו בערעור התקבלו חלק מטענותיו של שוובל נגד חיובו במס.
"שיפור משמעותי ביחס לצווי השומה המקוריים"
מעורך דין דורון לוי, שייצג את שוובל, נמסר כי "לאחר בחינה כוללת ומעמיקה של קביעות בית המשפט בפסק הדין, פסק הדין מהווה שיפור משמעותי ביחס לצווי השומה המקוריים. מתוך דרישת מס כוללת של מאות מיליוני שקלים בצווים, בית המשפט ביטל חלק ניכר מהחיובים. יתרה מזו, בחלק מהסוגיות תוצאת פסק הדין טובה גם מהתוצאה שהייתה מתקבל מטיוטת הסכם הפשרה שלבסוף לא נחתמה בין הצדדים.
"בשורה של סוגיות מהותיות התקבלה עמדתנו, ובין השאר אישר בית המשפט כי יתרת הזכות שירש הנישום מהוריו בסך 50 מיליון דולר הוכרה כלגיטימית ופטורה ממס. הדרישה לתשלום מס על המרת יתרות לשטר הון בסכום של כ-216 מיליון שקל - בוטלה.
"בעניין יתרות חובה בין חברתיות בסך 104 מיליון שקל, שמס הכנסה טען כי יש לראותם כדיבידנד, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי יתרות החובה של חברות הקבוצה אינו מהווה הכנסת דיבידנד אישית של הנישום. בנוסף, בית המשפט ביטל חיוב במס ריבית רעיונית (כ-38 מיליון שקל) לפי סעיף 3(ט) שנדרשו על פני ארבע שנות מס.
"לגבי סוגיה מהותית אחרת שבה בית המשפט לא קיבל את עמדתנו, הייתה סוגיית קיזוז הפסד מעסקי נדל"ן בקנדה. נקבע אומנם שמדובר בהפסד עסקי, אך בית המשפט לא השתכנע שהשליטה על עסקי הנדל"ן בקנדה הופעלה מישראל ולא מקנדה, ולכן לא ניתן לקזזם כנגד הכנסות הנישום בישראל. התוצאה המיידית של סוגיה זו איננה גדולה בשנות המס שבערעור, אולם כמובן שלסוגיה קיימת השלכה עתידית רבת-שנים, ונצטרך לשקול איך להתמודד איתה בשנים הבאות".
