שאול מרידור הוא הדמות הכלכלית הבכירה ברשימת ישר בראשות גדי איזנקוט. מי שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכמנכ"ל משרד האנרגיה ומילא תפקידים בכירים במגזר הפרטי - מסתמן כמועמד מרכזי לשמש אחד מאנשי המפתח בכלכלת ישראל.
● עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?
● כמה התקדם משרד האנרגיה תחת אלי כהן?
ובהתאם, מרידור מראה פעלתנות רבה בנושאים הכלכליים שעל הפרק. בימים האחרונים הוא פרסם שני סרטונים שסחטו לא מעט תגובות ברשת - אחד על ליצ'י ושני על משחת שיניים. זה אולי עלול להישמע אנקדוטלי, אבל יש להניח שמרידור, כאיש מקצוע מנוסה, מכוון לכשלים עמוקים יותר בכלכלת ישראל. הסרטונים אומנם מושכים את העין, אבל עד כמה הם מדויקים?
מי מרוויח מהחקלאות?
בסרטון אחד שהעלה מרידור, הוא שואל חקלאי ממושב עבדון שבגליל בכמה הוא מוכר ליצ'י. "בסביבות 10 שקלים, 12 שקלים לקילו", עונה החקלאי. "אתה יודע בכמה הוא נמכר בשוק?", העלה מרידור שאלה רטורית - ומיד נתן את התשובה: "35, 34". "אתה מבין שהפער הזה מופרע?", קורא מרידור לסיכום.
אבל בידי מי נמצא ה"פער" הזה? מי גוזר את הרווח ה"מופרע"? זה לא נאמר בסרטון, ולנו הצופים נותר רק לנחש. אבל מרידור כן נתן רמז: "פער תיווך". מה זה?
לרוב, כשמדברים על "פערי התיווך" - כלומר, הפער בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר שמשלם הצרכן בסופר - האצבע המאשימה מופנה לקמעונאיות, כלומר לרשתות השיווק ולסופרים. אבל האם הן אלה שלוקחות לכיסן את הנתח הכי גדול מהפירות והירקות?
בדיקה שערכה רשות התחרות העלתה שבניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב הכסף הולך דווקא למקטע החקלאי (שכולל לא רק את המגדל בשטח, אלא גם את בית האריזה). בין השנים 2018 ל־2020, חלקו של המקטע החקלאי מהמחיר הממוצע לצרכן של פירות וירקות עמד על 67%־68%, כאשר הנתח של המקטע הקמעונאי (של הרשתות הגדולות שמחזיקות מרכזים לוגיסטיים) עמד על 32%־33%. המשמעות: מתוך 10 שקלים ששילם הצרכן הישראלי על פרי או ירק ברשתות השיווק הגדולות, בממוצע כ־6.7 שקלים שולמו למקטע החקלאי, והיתר (כ־3.3 שקלים) נותר אצל הרשתות.
רווחיות שדומה לעולם
אבל זה עדיין לא אומר שהרשתות לא "גוזרות קופון" על הפירות והירקות. כדי לדעת האם אותם 3.3 שקלים שהן משלשלות לכיסן הם לא 3 שקלים יותר מדי, צריך לבדוק את הרווחיות של החברות מפעולת שיווק הפירות והירקות.
גם זה כבר נעשה. לפי נתוני הוועדה הבין־משרדית לבחינת פערי תיווך בפירות ובירקות, הרווח התפעולי של קמעונאי מזון בפעילות בפירות וירקות אכן גדול מהרווח התפעולי שלהם בכלל הפעילות: אם בכלל הפעילות הוא עמד בשנים 2018־2020 על 3%־5%, הרי שבפירות ובירקות הוא כבר הגיע ל־6־7%.
אבל האם זה חריג? בדיקה שנעשתה על ידי חברת KPMG (שמוצגת אף היא בדוח הוועדה) בחנה את הרווחיות במקטע הקמעונאי של חברות ציבוריות הפועלות בתחום הפירות והירקות הטריים בישראל, בהשוואה לחברות במדינות אחרות. יש לציין שמאחר שלא ניתן לבודד את הפעילות בתחום הפירות והירקות הטריים, ההשוואה בוצעה על כלל הפעילות העסקית של החברות בישראל. "זאת, במטרה לבדוק האם שיעורי הרווחיות בישראל ביחס לכלל הפעילות שונים מהותית מהנהוג בעולם, באופן שיש בו כדי לאותת על אודות רווחיות חריגה גם במגזר הפירות והירקות הטריים".
והמסקנה: "מדדי הרווחיות בישראל דומים לאלה שבמדינות ההשוואה ולא אותרה חריגה ברווחיות בחברות הקמעונאות בישראל", לשון הוועדה. אומנם הרווחיות הגולמית בישראל גבוהה במקצת (24.2% בישראל לעומת 23.4% במדינות ההשוואה), אך הרווחיות התפעולית הממוצעת נמוכה במקצת (3% בישראל לעומת 3.2% במדינות ההשוואה).
24 שקל למשחת שיניים?
בסרטון השני של מרידור, הוא נצפה נכנס לסופר, מרים משחת שיניים של קולגייט מסוג Max Fresh - ומבצע השוואת מחירים. "בארץ הוא עולה כמעט 7 יורו - 23.90 שקל", ציין מרידור, כש"במדינות כמו ספרד, יוון ואיטליה הוא נע בין 2.5 יורו ל־5 יורו - 8.70־17.30 שקלים".
עוד "פער" שנשמע "מופרע". אבל האם הוא נכון? באתר השוואת המחירים פרייסז מופיעה התשובה. באתר אכן נקוב שם מחיר של 23.90 שקל עבור המוצר. אלא שמדובר בגבול העליון של מחירי המוצר. טווח המחירים שמופיע באתר נע בין 9.90 שקלים ל־23.90 שקלים. ולא מדובר רק בחנות בודדת. למעשה, באתר מופיעה רשימה של עשרות חנויות רק באזור תל אביב וגוש דן שבהן משחת השיניים שנטל מרידור נמצא בתוך הטווח שציין. אם כן, יש אופציות נוספות עבור מי שרוצה משחת שיניים במחירים של אירופה.
מטעם שאול מרידור לא נמסרה תגובה.
