עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
מקום פרסום: ועידת הביטחון הלאומי של ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי
ציטוט: "אם לא יהיה חוק גיוס לכולם ויאריכו את שירות הסדיר לחיילי צה"ל, בסוף... כל אזרחי ישראל יצטרכו לשלם מס הכנסה לפחות 16% יותר״
תאריך: 27.07.26
ציון: לא מדויק

יו"ר ישראל ביתנו חה"כ אביגדור ליברמן התארח בוועידת הביטחון הלאומי של ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), והתייחס לסוגיית גיוס החרדים. שם הוא אמר: "אם לא יהיה חוק גיוס לכולם ויאריכו את שירות הסדיר לחיילי צה"ל, בסוף... כל אזרחי ישראל יצטרכו לשלם מס הכנסה לפחות 16% יותר". בדקנו אם אכן יש הערכה כזו.

ליברמן לא אמר על מה הוא מסתמך, אבל ניתן להניח שהוא התייחס לפרסומים שבהם הופיע הנתון הזה. כפי שפרסם (למשל) עמיתנו בגלובס אסף זגריזק ב-5 ביולי 2026, מדובר בחוות דעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר בנוגע לחוק יסוד: לימוד תורה, ובה אזהרה מפני "פגיעה כלכלית בעקבות שירות המילואים הנרחב של יתר האוכלוסייה ומעידוד ותמרוץ שלא להשתלב בשוק התעסוקה, עד כדי כך שבעוד 30 שנה הממשלה תצטרך לעלות את המסים ב-16% כדי לשמור על אותה רמת שירותים שהיא נותנת לציבור".

בעמודים 5-6 של חוות הדעת נכתב: "לצד הצורך הדחוף והמיידי בהגדלת מספרם של חיילי החובה, אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי עוד טרם המלחמה נבע מהפגיעה הכלכלית הצפויה עקב הגידול בחלקן באוכלוסייה של קבוצות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, ובראשן הגברים החרדים, אשר שיעור התעסוקה שלהם עומד על כ-50%, ללא שיפור בעשור האחרון. לצד זאת, שכרם עומד על מתחת ל-50% ביחס ליהודים שאינם חרדים, כאשר גם במקרה זה נצפית מגמה שלילית, העשויה לנבוע גם ממגמות שליליות מקבילות בחלקם של בעלי השכלה מתוך קבוצה זו. כל זאת, תוך השקעת מיליארדי שקלים לאורך העשור האחרון בצעדים שונים שקודמו על ידי הממשלה לטובת שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה. מלבד ההשלכות המקרו כלכליות שיפורטו בהמשך, למאפיינים אלה קשר ישיר לתחולת העוני בקרב האוכלוסייה החרדית, כאשר הנתונים מלמדים כי במשקי בית בהם ישנם שני מועסקים, שיעורי העוני יורדים באופן משמעותי.

"מאפיינים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח המגמות הדמוגרפיות, המצביעות על כך שבשנת 2065 החברה החרדית צפויה להוות כשליש מהאוכלוסייה. לכן, לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות. ראשית, בשל הירידה הכללית בשיעור המועסקים ובשכרם, אשר בעשורים האחרונים היווה קטר הצמיחה של המשק הישראלי, צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-10%-15%, המשקפת ירידה מקבילה ברמת החיים של כלל הציבור. זאת ועוד, הסבסוד הצולב בין אזרחי המדינה המשתתפים בשוק העבודה ואלה שאינם משתתפים אינו בר-קיימא לאורך זמן. כפועל יוצא מכך בהעדר הגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדיים, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים על אזרחי המדינה ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת כיום ללא הגדלת שיעור הגירעון המותר בתקציב המדינה".

אם כן, דבריו של ליברמן אכן מבוססים על חוות דעת מקצועית. עם זאת, יש לשים מעט סייגים. ראשית, חוות הדעת מזהירה שיהיה צורך בהעלאות מסים בשל אי-השתלבות של החרדים בשוק העבודה, ולא בגלל סוגיית הגיוס. ובכל זאת, חוות הדעת כן מתייחסת להשפעות הכלכליות של אי-גיוס חרדים.

לזכותו של ליברמן, ניתן לטעון שהדברים קשורים. כך אומר לנו ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה: "בנק ישראל העריך כבר בשנת 2023 כי המשך מגמת אי-השתלבות החרדים בתעסוקה יחייב העלאת מיסים של כ-16% עד שנת 2065, רק כדי לשמור על רמת השירותים הציבוריים הקיימת כיום, נתון שצוין גם בחוות דעת עדכניות של משרד האוצר. אומנם, שורש הבור התקציבי טמון בשיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים של הגברים החרדים ולא בעצם היעדר השירות הצבאי, ומכאן היו שהציעו בעבר להשיג את שילובם בשוק העבודה באמצעות הורדת גיל הפטור או מתן פטור גורף משירות, עמדה שגורמי המקצוע באוצר אף תמכו בה בעבר. ואולם, הצעה זו הפכה לבלתי אפשרית מבחינה חברתית, מוסרית ומשפטית בעקבות המלחמה.
יתרה מכך, הניסיון המצטבר מראה כי גם בעשור האחרון, כאשר גיל הפטור הועמד על 24, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לא עלה באופן דרמטי, ואיכות התעסוקה נותרה נמוכה. לפיכך, מתווה של גיוס משמעותי הכולל רכישת מיומנויות, כישורים וסוציאליזציה למערכות מורכבות, עשוי להוות תנאי הכרחי לשילוב תעסוקתי איכותי ומניב מסים.
זאת ועוד, התחזיות לגבי העלאת המיסים נכתבו עוד לפני פרוץ המלחמה והתרחבות הבור התקציבי, הכולל כעת נטל מילואים חסר תקדים המכביד ישירות על התוצר המשקי. בנסיבות אלו, גיוס חרדים אינו רק מענה לצורכי הביטחון ולשוויון בנטל, אלא הופך לרכיב מפתח בצמצום הנטל על האוכלוסייה העובדת ובפתרון הגירעון המבני של מדינת ישראל".

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, התייחס בפנינו גם הוא לקשר הזה: "כל עוד אין הסדרה של מעמד כל הגברים החרדים, הן אלו שמתגייסים והן אלו שהולכים להיות לומדי תורה, אנחנו במצב של תקיעות בכל הנוגע לכניסת צעירים חרדים לשוק העבודה. יש מחקרים שמראים שאם תהיה הסדרה פרמננטית שתכלול גם את הורדת גיל הפטור מהישיבות, כל התכנון של מסלול החיים יהיה עם אוריינטציה יותר השכלתית ותעסוקתית. זה משפיע גם על ההורים שישלחו את הילדים שלהם למסגרות עם ליבה, וגם על הצעירים החרדים שילכו לרכוש השכלה גבוהה. הגיל הממוצע של בוגר התואר החרדי הוא מאוד מבוגר, 35-40, מה שהופך את התשואה של ההשכלה ליותר נמוכה ופחות כדאית. לפני 7 באוקטובר כלכלנים רבים, ואני ביניהם, חשבנו שצריך לשאוף להורדת גיל הפטור, כי אם חרדים ישתחררו לשוק העבודה בגיל 20-21 במקום 26, זה גיים צ'יינג'ר. מאז המציאות הביטחונית השתנתה, ולכן למרות שהרציונל לא השתנה, הפתרון הרצוי כנראה כן - ויש צורך בפתרון שיסדיר את המעמד של כולם - מתגייסים ולומדי תורה כאחד. הסדרה כזו צריכה מחד לתת מענה לאתגרי הביטחון ולעמוד במבחן בג"ץ, ומאידך לאפשר לכל גבר חרדי שמעוניין לעבוד, לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר".

שנית, ההערכה המדוברת היא על "מסים ישירים". לפי מאגר המונחים של רשות המסים, יש שבעה סוגי מסים ישירים בישראל: מס הכנסה, מס חברות, מס רווח הון ומס שבח מקרקעין, מס רכישה, מס רכוש, מס שכר ומס על זכייה בהימורים והגרלות. אמנם, כפי שמראה ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מס הכנסה מהווה את מקור ההכנסות העיקרי בכל הנוגע למסים ישירים, אבל עדיין לא ברור שכל העלאות המס יצטרכו להיות מושתות דווקא על מס זה.

שלישית, תחזית האוכלוסייה שעליה נשענת חוות הדעת היא התחזית הבינונית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). כפי שהסברנו בעבר, כיום יש מי שחולקים על התחזית הזו, בדגש על המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית. ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון, הסביר לנו בעבר מה הבעיה באותה תחזית: "הפער בתחזיות נגרם משלושה גורמים. ראשית, הגודל של האוכלוסייה החרדית קטן בכ-10% לעומת האומדנים הקודמים. שנית, הילודה ירדה משמעותית מאז התחזית שפורסמה ב-2019 והתבססה על נתוני 2015, מ-6.7 ל-6.2. שלישית, שיעורי העזיבה את המגזר, שהם לא זניחים ולפי כל המחקרים נעים בין 13 ל-14%, לעומת הצטרפות למגזר החרדי שהיא בין 1% ל-1.5% מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית. בתחזיות עדכניות של הלמ"ס הם מציינים שלא משוקלל בהן הפקטור של העזיבה וההצטרפות. עקב כך, קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה החרדית על-פי תחזיות הלמ"ס הוא כ-4%, ועל-פי התחזיות שלי כ-3.4%, וככל שמתקדמים בשנים נוצר אפקט 'ריבית דריבית' והפערים גדלים".

לפי תחזית מבוססת נתונים מנהליים של המכון, בהנחה ששיעורי הילודה הקיימים כיום בכל החברות (חרדית, ערבית ויהודית לא-חרדית) יישארו כפי שהן כיום, הרי שב-2065 החרדים יהוו רק 22.6% מהאוכלוסייה. לפי רגב ישנה היתכנות רבה ששיעור הילודה בחברה החרדית יירד, ובהתאם גם שיעור החרדים ב-2065 ישתנה. עוד חשוב לציין שיש שלוש תחזיות: גבוהה, בינונית ונמוכה. לפי רגב, נהוג להתבסס על התחזית הבינונית (וכך גם עשה משרד האוצר), אך בפועל התחזית הנמוכה קרובה יותר למתרחש בשטח.

כמו כן, החישוב עצמו אינו נעשה במשרד האוצר אלא בבנק ישראל ב-2019. במצגת שהועברה בכנס דה מרקר על-ידי הנגיד פרופ' אמיר ירון, ב-31 בדצמבר אותה שנה (שקף 7), נראים שלושה נתונים לגבי החברה החרדית, הערבית והיהודית שאינה-חרדית. ראשית, תשלום המיסים (שקלים לחודש) של כל אחת ב-2018 (1,517, 1,587 ו-4,371 בהתאמה). שנית, שיעורן באוכלוסייה מתוך סך משקי הבית ב-2018 (7%, 15% ו-78% בהתאמה). שלישית, התחזית לשיעורן באוכלוסייה מתוך סך משקי הבית ב-2065 (23%, 17% ו-60% בהתאמה). יצוין שמשקי הבית חושבו על-בסיס התחזיות של הלמ"ס לבני 20 ומעלה.

לאחר הצגת נתונים אלו, מוסבר: "אם המבנה הדמוגרפי של שלוש הקבוצות ב-2018 היה בהתאם לזה הצפוי ב-2065, סך תשלומי המסים הישירים ב-2018 היו נמוכים ב-14%, כ-1.2 אחוזי תוצר. במקרה זה, על מנת לחזור לאיזון בגביית מסים ישירים, נדרשת העלאה של המסים ישירים של 16%" (ההדגשה במקור). במשרד האוצר אישרו בפנינו שהכוונה היא להעלאה של המסים לאדם ב-16%, ומהמצגת ניתן להבין (אם כי לא הצלחנו לקבל אישור לכך) שהכוונה היא לא לנקודות אחוז אלא לאחוזים מתוך המס הקיים. כלומר, אם לדוגמה אדם משלם כעת 20% מס, הכוונה היא לא שישלם 36% עד 2065, אלא 23.2%.

אלא שכפי שרגב מסביר לנו, ניתן לתהות לא רק על התחזיות הדמוגרפיות, אלא גם על המתודולוגיה של חישובי המס למשק בית. נתוני תשלומי המס החודשיים במצגת מבוססים על סקר הוצאות המשפחה ל-2018 של הלמ"ס. גם פה, המכון מעדיף להשתמש במתודולוגיה המתבססת על נתונים מנהליים. לפי דוח מצב החברה החרדית 2025 של המכון, ב-2023 משק הבית החרדי שילם בחודש 1,342 שקל מסים (עמ' 158), כלומר פחות מהסקר עליו נשען בנק ישראל.

אין לנו את הכלים לחשב מחדש, עם הנתונים של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, בכמה יהיה צורך להעלות את המסים הישירים במקרה שהחרדים ימשיכו לא להשתלב, ולכן הדבר לא מובא בציון, אבל כן מצאנו לנכון להציג את הביקורת על חישובים מסוג זה.

מטעם חה"כ ליברמן נמסר בתגובה: "מי שלא מתגייס, הוא לא מצטרף לשוק העבודה, לא משלים בגרויות ולא רוכש מקצוע, וממשיך כל החיים להיות נטל על שאר החברה הישראלית".

לסיכום, חוות הדעת של משרד האוצר מזהירה שיהיה צורך להעלות את המסים הישירים ב-16% אם לא תהיה השתלבות של החברה החרדית בשוק התעסוקה, ולא במקרה של אי-גיוס. עם זאת, כן ניתן להצביע על קשר בין הדברים. לכן דברי ליברמן לא מדויקים.