נתוני הצמיחה לרבעון השני הפתיעו לטובה ובגדול. על סמך נתוני בנק ישראל ואינדיקציות נוספות, בשוק ההון צפו צמיחה מרשימה של כ־10% ברבעון השני של השנה, שבמהלכו התאושש המשק ממבצע "שאגת הארי" מהרבעון הראשון. ואולם, האומדן שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היכה את התחזיות: המשק צמח ברבעון השני ב־15.4% בחישוב שנתי, שמהווים עלייה של 3.6% בחישוב רבעוני.
● זכיין זארה ישראל הפסיד לרשות המסים. כמה מס ישלם על כספים שמשך?
● הגוף שהפתיע לטובה אחרי שנתיים קשות: מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם ביולי?
גם כשצוללים לנתונים מגלים תמונה חיובית: עוצמת ההתאוששות רוחבית ובולטת לטובה, אפילו בהשוואה לתקופה שלאחר מבצע "עם כלביא" בשנה שעברה. סיבה נוספת לאופטימיות מהנתונים היא שהבור של הרבעון הראשון לא היה עמוק במיוחד והתוצר התכווץ בו רק ב־2.2%. זאת, בשונה מהתקופה שלאחר 7 באוקטובר או "עם כלביא". נוסף על כך, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אף עדכנו כלפי מעלה את נתוני הרבעונים הקודמים. כעת, לפי בנק הפועלים, הצפי לצמיחה שנתית גבוה משמעותית מ־4%.
אלא שלצד הבשורה החיובית, שעליה מצביעים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחבאת עובדה קצת יותר מדאיגה: התלות הכה גדולה של כלכלת ישראל בחברה בינלאומית אחת - אנבידיה.
היבואנים הרוויחו מהתחזקות השקל
כשבוחנים מה דחף את הצמיחה, ניתן לראות שהיצוא והיבוא הובילו את הכלכלה הישראלית ברבעון השני. היצוא, ללא חברות הזנק ויהלומים, זינק ב־25.2%. היבוא, שנהנה מהתחזקות השקל בשיעור של כ־2.8 שקלים לדולר, קפץ ב־22.7%. עוד תרמו לעלייה ההוצאות הממשלתיות בשיעור של 19.5%, התמ"ג העסקי שעלה ב-16.6% והצריכה הפרטית שעלתה ב-14.7%.
מדובר בצמיחה מרשימה, אך חשוב לזכור שהשוואה רבעונית מתבצעת מול הרבעון הראשון שבו התחוללה מלחמת "שאגת הארי", והתוצר התכווץ בו ב-2.2%. תופעת הריבאונד בתוצר לאחר סבבי לחימה כבר מוכרת היטב בישראל.
לכן, בלמ"ס מציעים להשוות את החציון הראשון של השנה לחציון השני של שנת 2025. השוואה זו מאפשרת לבחון את השפעותיהם של מבצעי שאגת הארי שקרה בחודשים מרס-אפריל השנה, ו"עם כלביא" שהתחולל ביוני 2025, על המשק.
במחצית התמונה מאוזנת יותר
מהשוואה כזו של שתי תקופות המבצע באיראן והריבאונד שאחריהן, עולה תמונה חיובית אך מסויגת הרבה יותר. בבחינה זו, העלייה בתמ"ג היא של 3.2%, בתמ"ג העסקי, העלייה היא של 4.7%, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-0.5%, ובכלל חלה ירידה בהוצאה לצריכה פרטית של 0.4% בין שתי התקופות.
עיקר הקפיצה שמשכה ככל הנראה את האומדן כלפי מעלה הייתה ביצוא סחורות ושירותים, למעט חברות הזנק ויהלומים, בשיעור של 14.8%, ועלייה של 22.1% ביבוא סחורות ושירותים, למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים. כך ניתן ללמוד ששער הדולר הנמוך שיחק תפקיד משמעותי בהשוואה בין שתי התקופות הללו.
אבל הנתונים הללו שופכים אור על התלות המוחלטת באנבידיה, שעלתה לאחרונה לכותרת. התוצר הרשמי כולל בתוכו גם יצוא שלא עבר את גבולות המדינה - כלומר חברות שהמרכז שלהן נמצא בישראל, אבל הן מייצרות ומייצאות שירותים ומוצרים בחו"ל. מאחר שחלק מפעילותן נזקפת לישראל הן מטות את הנתונים. ההערכה בשוק ההון שמדובר בעיקר על חברת אנבידיה, ובפרט על פעילות מלאנוקס, שקצב צמיחתה הוא הגבוה ביותר בתוך ענקית השבבים הבינלאומית.
מנתוני יצוא הסחורות של ישראל עולה כי "היצוא שלא עבר בגבולות המדינה" עמד לאורך שנים על כ־2 מיליארד דולר מדי רבעון. בשנה שעברה לבדה התרחש זינוק של 74% ביחס לשנת 2024, אז נראה גידול של 7 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית הוא זינק ל־8 מיליארד דולר.
בפעם הראשונה, גם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנו ביטוח להשפעתה הגדולה ובחנו מה היה קורה לתוצר הישראלי ללא סוג היצוא הזה. שם התמונה כבר נראית אחרת לגמרי. ברבעון האחרון, הצמיחה בלי אנבידיה וחברות דומות לה, הייתה עומדת על 14.4% לעומת 15.4% - לא הבדל דרמטי שיכול להעיד על התאוששות ריאלית של המשק הישראלי.
לשם המחשה, ללא פעילותן של אנבידיה וחברות דומות, הכלכלה הייתה מתכווצת ברבעון הראשון ב-5.8%, שיעור הגבוה כמעט פי שלושה מההתכווצות בפועל. בסיכום שנת 2025, התוצר הרשמי של ישראל צמח ב-3.5%, אך ללא אנבידיה הצמיחה הייתה מסתכמת ב-2.1% בלבד.
הנתונים מתנתקים מהמציאות בשטח?
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, בחן את נתוני השנתיים האחרונות מהרבעון השני של 2024 ועד לרבעון השני של 2026, ומצא כי לעומת צמיחה רשמית של 10%, אילולא פעילותן של אנבידיה וחברות דומות, התוצר היה עומד על כ-6.6% בלבד.
"מדובר בצמיחה חלשה מאוד של המשק וזה אולי נתון אינדיקטיבי יותר לפעילות הריאלית בו כי אם אנבידיה ייצרה צ'יפים בטאיוואן ומשם ייצאה אותה לעולם זה פחות רלוונטי, בכל הכבוד, לסביבה הריאלית הישראלית המקומית. כשרוצים לבחון את המצב הריאלי האמיתי של המשק חייב לנכות את זה", הוא הסביר.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, הוסיף כי הצמיחה בניכוי חברות אלו משקפת תמונה נקייה ומדויקת יותר של הערך המוסף ושל חוסן הפעילות הכלכלית המקומית, תוך נטרול השפעתן של חברות גלובליות: "במבט למחצית הראשונה של השנה, הכוללת הן את ההיקלעות למערכה צבאית עצימה והן את היציאה ממנה, מתכווצת צמיחת התוצר ללא ייצור בחו"ל ל-1% בשיעור שנתי בלבד, קרי נסיגה של התוצר לנפש, מצמיחה שנתית של 3.2% לפי התוצר הכולל".
כץ מעלה סוגיות נוספות: אם מטרת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל והחלטות הריבית היא לשמור על תפקוד תקין של המשק, על איזה תוצר אמורה הוועדה להסתכל? זה שכולל את אנבידיה או בלעדיה? לדבריו, גם חישוב יחס החוב-תוצר של ישראל מתבסס על תוצר שאינו בהכרח משקף את מצבו האמיתי של המשק.
ואכן, לראשונה, התייחסה הוועדה המוניטרית לסוגיה זו בהחלטת הריבית האחרונה וציינה כי "ניתוחים שביצעה חטיבת המחקר מצביעים על כך שחלק ניכר מצמיחת המשק בתקופה האחרונה משקף יצור בחו"ל של חברות גלובליות הפועלות בישראל, ובניכוי הפעילות של חברות אלה הצמיחה נמוכה יותר נוכח מגבלות ההיצע. ככל שמגבלות ההיצע יתמתנו, הצמיחה תתבסס על מספר רחב יותר של ענפים וחברות במשק, תוך התכנסות התוצר לקרבת קו המגמה ארוך הטווח".
