הבחירות המקדימות בליכוד יוצאים לדרך, ושאלת המימון על הפרק. תיקון החוק המפלגות מ־2018 ביוזמת ח"כ דוד אמסלם קובע הסדר למימון המועמדים כך שהמדינה תממן את הוצאות הפריימריז של מועמדים נבחרי ציבור.
תיקון לחוק נועד לשים סוף לתופעה של גיוס תרומות מבעלי הון על ידי חברי כנסת ולמנוע מצב שיהיו שירגישו מחויבות כלפיהם לאחר הבחירות. במקום זאת, המדינה מממנת את המתמודדים. החוק גם מתמרץ אותם להגיע לתקרת הוצאות המימון שנקבעה.
● הנתון יוצא הדופן שיכול לבשר על מערכת בחירות חריגה
● ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד
לפי החוק, מועמד לפריימריז זכאי לקבל מאוצר המדינה מימון ציבורי אם הוא חבר כנסת בגובה תקרת ההוצאות שלו. הוא אינו רשאי לקבל תרומות או הלוואה למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו בסכום שאינו עולה על סכום המימון.
התקרה שנקבעה בחוק תלויה במספר בעלי הבחירה באותן בחירות. כאשר מספר בעלי זכות הבחירה עולה על מאה אלף כמו במקרה של הליכוד - התקרה להוצאות היא 380 אלף שקל. נציין כי בפריימריז במפלגת הדמוקרטים התקרה עמדה על 275 אלף בהתאם למספר הבוחרים שהשתתפו במועד הקובע (פחות מ־100 אלף).
מועמד שאינו ח"כ
מועמדים שאינם חברי כנסת יוכלו לגייס תרומות או לקבל הלוואה מהמדינה בגובה תקרת ההוצאות שלהם, בכפוף לערבות בנקאית. אם המועמד ייבחר לכנסת בתוך שנה לאחר השבעת הכנסת החדשה - ההלוואה תהפוך למענק, והמועמד לא יצטרך להחזירה.
אם המועמד לא יהפוך לחבר כנסת, הוא יצטרך להחזיר את ההלוואה. מועמד חדש שלא נבחר לכנסת אך קיבל בפריימריז לפחות 60% מהקולות שהיו דרושים לו כדי להיבחר לכנסת, יקבל מענק חלקי.
באשר לתרומות, המועמד שאינו נבחר ציבור רשאי לקבל תרומה מתורם בודד עד לסכום של 13,470 שקלים למימון התמודדותו בפריימריז. חל איסור מוחלט לקבל תרומות מתאגידים, תרומות בעילום שם, או תרומות במזומן מעל מאתיים שקלים.
