השכר במשק זינק בשנה האחרונה ב-7%, אבל ישראלים רבים לא מרגישים את העלייה בשכר בתלוש המשכורת שלהם. לפי כלכלנים, הסיבה היא שעובדים שהרוויחו מעט כבר לא בהכרח בשוק העבודה באופן שדוחף את הממוצע מעלה, ולא בגלל שכולנו מרוויחים הרבה יותר. לאן נעלמו כרבע מיליון עובדים, ומה המשמעות של העלייה בשכר ביחס להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל?
● עוברים את גיל 70 וממשיכים לעבוד: הנתונים שמאחורי התעסוקה בגיל השלישי
● למרות גל הפיטורים: מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה
● נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת
בבנק הפועלים ציינו השבוע כי השכר במגזר העסקי זינק ב-7%, וכי עלייתו המהירה מהווה סיכון מסוים לאינפלציה בהמשך, אבל גם ציינו שם כי בשנה האחרונה עליית השכר הזו כמעט ולא השפיעה על האינפלציה. מדובר בפרדוקס, משום שעובד שמרוויח יותר כסף גם יכול להוציא יותר כסף ולדחוף את המחירים כלפי מעלה. עם זאת, התופעה הזו לא התרחשה.
בבנק הפועלים מציעים לכך הסבר, והוא עלייה בפריון העבודה. כלומר, חברות שהצליחו לשמור על מספר עובדים דומה או אפילו על פחות עובדים שעבדו אותן שעות עבודה כמו קודם, אבל הרווח עלה. הסבר דומה יכול להיות הצינון בקבלת ג'וניורים לחברות ההייטק למשל.
שפל של עשור והעלייה הפיקטיבית
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, בחן את השאלה הזו באמצעות כמה סימנים. למשל - אם השכר של כולנו השתפר, הרי שסך השכר במשק אמור לעלות אף הוא. אלא שבפועל נראה כי קצב העלייה של סך כל השכר במשק דווקא התמתן, ובמיוחד בשנה הנוכחית לעומת השנים האחרונות עד כדי שפל של עשור.
סימן נוסף לכך שלא מדובר בעלייה "אמיתית" הוא הפער בין המשרות ובין קצב העליית השכר. זבז'ינסקי מסביר כי התופעה של עלייה בקצב הגידול בשכר הממוצע לעומת ירידה במספר העובדים חזרה על עצמה כמה פעמים בשנים האחרונות, וכי הממוצע משקף שינוי בתמהיל העובדים.
עוד משתנה שמשפיע על הממוצע של השכר הוא נקודת הייחוס וההשוואה לחריגים במשק. כך למשל, כשיפורסמו נתוני חודש יוני, כותרות העיתונים צפויות לזעוק שהשכר הממוצע במשק טיפס בחדות, אך ההשוואה תהיה לחודש יוני אשתקד, אז החל מבצע "עם כלביא", שבמהלכו נרשמה ירידה חריגה בשכר.
לדברי זבז'ינסקי, הנתונים המוצגים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חסרים, בארה"ב למשל קיים סממן נוסף שבוחן קבוצת מיקוד ואת השינויים מדי חודש בשכרם.
נראה כי מה שמשפיע על התופעה המתרחשת בשכר העובדים לא נעוצה רק בשיפור היעילות עם כניסת טכנולוגיות AI והוויתור על גיוס עובדים חדשים בשכר נמוך יותר.
השפעות המלחמה והקשר לירידה מהארץ
תופעה נוספת היא שוק עבודה הדוק עם אבטלה נמוכה ברמה היסטורית לצד ירידה בהשתתפות בכוח העבודה - או במילים אחרות: משוק העבודה הולכים ונעלמים מאות אלפים.
דוח של משרד העבודה, שסקר את השוק בשנה שעברה ופורסם בחודש שעבר, מראה כי נתוני האבטלה נמוכים ברמה היסטורית ועמדו בשנה זו על 3.5%. שיעור התעסוקה לעומתו עמד על 60.3%, נמוך מהתקופה שלפני המלחמה (61%).
עוד עולה מהדוח כי שיעור התעסוקה של גברים ביישובי הצפון ירד משמעותית מ-79% לפני המלחמה ל-64% בחציון השני של השנה שעברה. שיעור התעסוקה של נשים ערביות השתפר ועמד על 48.6%, אך שיעורם של גברים חרדים המשולבים בשוק "קפא" בשנים האחרונות ועומד על 53%.
מחקר של פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, שפורסם השנה, מראה עד כמה התופעה חזקה בעקבות המלחמה. רוב האוכלוסייה שנוספה לגיל העבודה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הצטרפה למאגר הבלתי-משתתפים בשוק העבודה.
לעומת זאת בעשור הקודם, רוב התוספת הגיעה לשוק, והתופעה מתרחשת במיוחד בקרב גברים צעירים.
עוד מצא פרופ' דהן כי קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה בגיל העבודה ירד מכ-2% מ-1.7%, והוא מייחס זאת בין היתר לישראלים שעזבו את הארץ.
עוד הוא הסביר כי במקביל חלה התרחבות ניכרת במספר פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם. "אומנם שיעור האבטלה נשאר נמוך במונחים היסטוריים וכמעט ולא השתנה", כתב פרופ' דהן. "עם זאת, זו תהיה מסקנה שגויה לומר ששוק העבודה לא הושפע מן המלחמה. נראה כי עיקר השינוי בא לידי ביטוי בהתנתקות משוק העבודה של קרוב לרבע מיליון ישראלים אם משווים את מספר הבלתי-משתתפים במאי 2026 לזה שהיה בספטמבר 2023".
בשיחה עם גלובס הוא שיער כי עליית השכר משקפת גידול איטי במספר המשתתפים בכוח העבודה ביחס לעבר וכן גידול בביקוש בתחום ההייטק.
הצריכה במשק עדיין לא חזרה לרמתה
התופעה של התנתקות גברים צעירים משוק העבודה החלה עוד לפני המלחמה. מחקר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשנה שעברה הצביע על כך שבשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים עד גיל 34, במקביל לעלייה בשיעור ההשתתפות של עובדים מעל גיל 35.
הירידה הורגשה במיוחד בקרב בני 24-18, והיא באה בד-בבד עם ירידה בלמידה במוסדות אקדמאים. כל הירידה מיוחסת לגברים בעוד שבקרב נשים חרדיות וערביות חלה עלייה בהשתתפות.
עוד עלה כי בשנים 2022-2014 הירידה החדה ביותר נרשמה עבור הגברים הערבים (8%) החרדים (6%), במקביל לירידה מתונה יותר עבור יהודים לא חרדים (1%).
"ממצאים אלה מעלים חשש לגבי המגמות הכלכליות בטווח הבינוני והארוך ומדגישים את החשיבות של נקיטת צעדים להגברת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, באמצעות צמצום תמריצים שליליים לעבוד וע"י שיפור הכישורים והמיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה של קבוצות הגיל הצעירות", נכתב במחקר.
ומה הקשר בין כל אלה לאינפלציה? לעמדתו של זבז'ינסקי, החשש של בנק ישראל לא נעוץ רק בקצב עליית השכר במשק אלא גם באותה אוכלוסייה שלא משתתפת בשוק העבודה.
לדבריו, הצריכה המשקית בענף השירותים עדיין לא חזרה לרמתה ערב המלחמה, והדבר נכון לתחומי המלונאות, המסעדנות והחינוך.
"בענפי שירות גם בצריכה וגם בנתוני כרטיסי אשראי, הביקושים עדיין נראים נמוכים. אלה ענפים שברגע שהמשק יחזור למצב נורמלי, ואנשים יחזרו לקנות שירותים שם, הרבה יותר קשה להחליף עובדים בטכנולוגיה, ואז עלול להתגבר הלחץ על השכר ובהתאמה על האינפלציה, כי אין הרבה עובדים זמינים", סיכם זבז'ינסקי.
