במשרד האוצר מתכוננים לעדכן את יחס החוב-תוצר של ישראל בעקבות נתוני הצמיחה שפורסמו השבוע. אותם נתונים הראו כי המשק צמח ברבעון השני של השנה בקצב שנתי של 15.4%, והכה את התחזיות בשוק ההון. אולם, במסגרת הפרסום עודכנו גם אומדנים קודמים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות צמיחת המשק בשנה שעברה. יחס החוב-תוצר הרשמי של המדינה הוא 68.4% והוא צפוי להתעדכן מטה ל-67.9%, באופן שמהווה הפתעה חיובית נוספת.
● בלעדי | הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות
● מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית
● בצל השפל בדולר: השקל שוב המטבע החזק בעולם
עם זאת, יחס החוב-תוצר של המדינה לפני המלחמה עמד על כ-60% וזינק בעקבותיה, כאשר בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק ישראל קוראים לצמצם מיידית את היחס חזרה, חרף העובדה שמדינות רבות בעולם מתנהלות עם חוב גבוה בהרבה מזה של ישראל - לרבות מדינות מערביות עם יחס של מעל 100%.
הסיבה לכך היא המשברים הגיאו-פוליטיים התכופים שישראל נאלצת להתמודד איתם, ועל כן חיוני לשמור על "כריות פיסקליות". הצורך בצמצום החוב יונח על שולחן הממשלה הבאה לצד הקפיצה בתשלומי הריבית של המדינה, ההוצאה הצבאית המאמירה וההוצאה האזרחית שנחשבת לנמוכה במיוחד.
המלצת קרן המטבע
בקרן המטבע הבינלאומית המליצו על שורה של צעדי מיסוי ובהם ביטול מדרגת המס התחתונה, צמצום של הטבות מס שונות, ביטול פטור ממע"מ לירקות ופירות והרחבת מיסוי על שימוש בכלים חד פעמיים ומשקאות ממותקים כמו גם העלאה נוספת של המע"מ כדי לצמצם את היחס.
מנגד, יש גורמים בממשלה הסבורים שנתוני הצמיחה יחד עם נתוני הכנסות המדינה ממיסים שמפתיעים בכל פעם מחדש לטובה יכולים "לבלוע" את הצרכים התקציביים האחרים ואולם כלכלנים מבקרים את ההסתמכות על צמיחה ומיסוי עתידיים שספק אם יגיעו.
אפקט אנבידיה
ואולם, נתוני הצמיחה נשענים על תוצאותיה של חברת אנבידיה ששוכנת בישראל אבל מייצרת ומייצאת מחוצה לה, כך שאם מנכים את פעילות החברה שלא משקפת במלואה את הפעילות הריאלית המקומית, הצמיחה הרשמית בשנה שעברה היתה 2.1% בלבד, לעומת 3.5%.
