כשאנבידיה רכשה את מלאנוקס מיוקנעם לפני שש שנים, מעטים במשרד האוצר ובבנק ישראל האמינו שבתוך זמן קצר תהפוך החברה מהצפון לא רק לתופעה גלובלית ולחברה בעלת השווי הגדול ביותר בעולם, אלא גם למנוע העיקרי מאחורי הצמיחה של כלכלת ישראל - כל זאת מבלי לייצר אפילו שבב אחד בגבולות הארץ. כעת, כשהיא מעסיקה כ־6,000 עובדים מקומיים, טביעת האצבע של אנבידיה על המשק הפכה לעמוקה כל כך, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נאלצה לייצר נתון חדש שמתקן את נתוני הצמיחה בנטרול פעילותה.
● אט-ביי הישראלית נמכרת ב-575 מיליון דולר לחברת הביטוח מיוניק רה
● למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח
איך הפכה חטיבת התקשורת של ענקית השבבים, שמייצרת את השבבים בכלל בטייוואן ולא מגלגלת סחורה בגבולות המדינה, לקטר החדש של המשק הישראלי?
"תוצר שנופל מהשמיים"
בתחילת השבוע, פרסמה הלמ"ס את נתוני הצמיחה לרבעון השני שהיכו את התחזיות - המשק צמח ברבעון השני ב־15.4% בחישוב שנתי, שמהווים עלייה של 3.6% בחישוב רבעוני. בנטרול, מה שהלמ"ס מכנה "יצוא שלא עבר את גבולות המדינה", כלומר פעילות יצוא המיוחסת לחברות ישראליות אך כזו שהתבצעה ממפעלי ייצור מעבר לים, הצמיחה הייתה נמוכה יותר ועמדה על 14.4%.
מאחורי ההפרדה הזו יש הסבר חשבונאי, או אפילו פרוזאי: כשאנבידיה רכשה את מלאנוקס ב־6.9 מיליארד דולר, היא השאירה את פעילות החברה מיוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת, כך שחלק ניכר מההכנסות מיוחס אליה - למרות שהייצור בפועל של השבבים והשרתים, הנמכרים בעולם במיליארדי דולרים, כלל אינו מתבצע בישראל. הוא מתרחש במפעלי TSMC בטאיוואן, שמשם המוצרים מיוצאים לעולם, או משתלבים בשרתים של חברות אמריקאיות כמו דל ו־HP.
אבל גם אם נשים את ההסבר החשבונאי בצד, הנתונים האלה מוכיחים לעיני כל עד כמה חשובה אנבידיה לצמיחה ולהכנסות ממסים. מנתוני יצוא הסחורות של ישראל עולה כי "היצוא שלא עבר בגבולות המדינה" - המיוחס ברובו לאנבידיה ובאופן שולי לחברות נוספות כמו קמטק ונובה - עמד לאורך שנים על כ־2 מיליארד דולר מדי רבעון. בשנה שעברה לבדה חל זינוק של 74% ביחס לשנת 2024, אז נראה גידול של 7 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית הוא כבר זינק ל־8 מיליארד דולר.
ללא פעילות אנבידיה ודומותיה, הכלכלה הייתה מתכווצת ברבעון הראשון ב־5.8%. על פני כל שנה שעברה, צמח התוצר הישראלי ב־3.5%, אך ללא אנבידיה הצמיחה הייתה מסתכמת ב־2.1% בלבד.
לכאורה, לפי נתוני הלמ"ס, הפער בין הצמיחה ברבעון הראשון ללא אנבידיה (14.4%) לצמיחה עם אנבידיה (15.4%) הוא אחוז אחד, אלא שהכלכלן פרופ' בנימין בנטל, יועץ בכיר למכון אהרן, טוען כי הדרך המדויקת יותר להסתכל על הנתונים היא בהשוואה שנתית, כלומר בין הרבעון השני השנה לרבעון המקביל אשתקד. בראייה זו, המנטרלת עונתיות, הצמיחה ללא שקלול אנבידיה עומדת על 5.5%, בהשוואה ל־7.2% בצירוף החברה.
"אנחנו מקבלים תוצר שנופל עלינו מהשמים. הוא לא קשור לתעסוקה בישראל או לפריון העבודה של העובד הישראלי", אומר בנטל. "זו כמובן תמורה לידע ויוזמה ישראלית, כך שיש הגיון בהכנסתו לחשבונאות הלאומית, אבל הוא לא מייצג שיפור באיכות החיים או בפריון של העובד הישראלי".
יונתן כץ, אסטרטג מאקרו־כלכלי בלידר שוקי הון, בחן את נתוני הצמיחה שהתפרסמו במהלך השנתיים האחרונות ומצא כי לעומת צמיחה רשמית של 10%, אילולא פעילותן של אנבידיה ודומותיה, הנתון היה עומד על 6.6% בלבד. "המשמעות של הצמיחה שמקורה באנבידיה היא שהיא לא ממש הצמיחה שלנו - של הכלכלה הישראלית - והייחוס של ייצור שנעשה בטאיוואן לא משקף את הפעילות הבסיסית המקומית של המשק", הוא אומר. "כפי שהמדינה מנפחת את נתוני הצמיחה בגלל חברה שרוב פעילותה לא בישראל, כך היא מכווצת את נתוני החוב במונחי תוצר, שעומד כעת על כ־70%, אך בפועל הוא יותר קרוב ל־74%.
מה גרם למהפך?
מה שהביא לעלייה המטאורית בנתוני היצוא שלא עוברים את גבולות ישראל הוא לא רק ההצלחה יוצאת הדופן של אנבידיה, שנסחרת כיום בשווי שוק של 5.3 טריליון דולר, אלא החשיבות ההולכת וגדלה של החטיבה הישראלית שלה, המבוססת על פעילות מלאנוקס. לפי דיווחי אנבידיה מהשנים האחרונות, עד סוף 2024 עמדו ההכנסות הרבעוניות של מלאנוקס סביב ממוצע של 3 מיליארד דולר. אך החל מראשית 2025 חל זינוק חד בהכנסות הרבעוניות של החטיבה: מ־5 מיליארד דולר ברבעון הראשון ל־11 מיליארד ברבעון האחרון.
בדוחות האחרונים שהגישה אנבידיה במאי, היא חשפה כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה, מכרה מלאנוקס כבר בכמעט 15 מיליארד דולר ברבעון. לא מדובר רק בצמיחה מהירה ובחטיבה הצומחת בקצב המהיר בחברה, אלא גם בגידול חד בשיעור הכנסות מלאנוקס מסך ההכנסות של אנבידיה; אלה קפצו מ־11% בתחילת 2025 ל־18% כיום.
שני גורמים עיקריים הביאו לגידול המואץ בהכנסות מלאנוקס בשנה וחצי האחרונות: הראשון הוא הדרישה ההולכת וגדלה לשירותי בינה מלאכותית, המכתיבה מודלי שפה גדולים והולכים - הכוללים כיום טריליוני פרמטרים (יחידות עיבוד). מודלים אלה דורשים לא רק מספר גבוה יותר של מעבדים גרפיים, אלא גם סנכרון מדויק יותר ביניהם - בין מעבדים באותו שרת, בין שרתים שונים, ולעיתים אף בין חוות שרתים מרוחקות זו מזו. מעבדי של מלאנוקס מתמחים בניהול התקשורת הזו, כך שהתפקיד של החברה הישראלית הופך קריטי להצלחתה.
הסיבה השנייה היא מגבלת זיכרון פנימי המכבידה על המעבדים הגרפיים של אנבידיה, ומאלצת את החברה לפצות על כך באמצעות האצת התקשורת בין המעבדים השונים.
המקרה של אינטל
כאן בדיוק טמונה הסכנה שבהישענות העודפת על אנבידיה כמקור בולט כל כך לצמיחת הכלכלה הישראלית כולה. באותה המהירות שבה הפכה מלאנוקס לבוננזה של אנבידיה, כך היא עלולה גם לאבד את המעמד הנכסף: במידה ואנבידיה תמצא דרך חדשה לייעל את פעילות הזיכרון של המעבדים שלה, או אם יצוצו לה מתחרות המאתגרות אותה במחיר ובקיבולת הזיכרון שלהן, ניתן יהיה להיווכח באופן תאורטי בשינוי במעמדה של מלאנוקס.
ההשוואה המתבקשת היא למתחרה האמריקאית אינטל, שהייתה לחברה הדומיננטית בתעשייה הישראלית ובשנים האחרונות נאלצה לפטר רבע מ־12 אלף עובדיה בישראל ולהקפיא את בנייתם של שני מפעלים חדשים בקריית גת. במקביל, היא גם הפסיקה לדווח לציבור על תרומתה לכלכלה הישראלית. בדיווח האחרון משנת 2022, אינטל פרסמה כי יצוא השבבים מקרית גת אחראי על 1.75% מהתמ"ג השנתי, שיא של כל הזמנים.
גם המדינה עצרה את התחייבויותיה לאינטל: עד כה השקיעה המדינה כ־5 מיליארד שקל במענקים שונים לאינטל והתחייבה להשקיע עוד 11 מיליארד שקל - מתוכם ביטלה מענק של 1.8 מיליארד שקל והשאר תלוי באוויר בהמתנה להתפתחויות.
אז האם הכלכלה הישראלית אכן תלויה באנבידיה? "בהנחה שהברז נסגר ומלאנוקס מפסיקה לייצר בחו"ל, תהיה אולי השפעה על התוצר אבל לא על הכלכלה הריאלית בישראל", מעריך גיל אפשטיין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וראש תחום שוק העבודה במרכז טאוב. "תהיה השפעה מסוימת על הכנסות ממסים, ואולי גם על התעסוקה, כיוון שהעלייה הגדולה במספר עובדי אנבידיה בישראל היא הודות לפעילותה כאן. אבל הדבר יהיה משמעותי הרבה פחות מכל החלטה שאינטל עלולה לקבל כאן על מפעל הייצור ושלושה מרכזי הפיתוח שלה".
יונתן כץ מלידר מציג הערכה דומה: "יצוא ההייטק ללא אנבידיה מגיע ל־11% במונחי תוצר. יש כאן כ־400 אלף מועסקים במגוון רחב של חברות, מרכזי פיתוח בינלאומיים וסטארט־אפים וחברות ביטחוניות, כך שענף ההייטק יציב מספיק גם ללא אנבידיה".
הדרך להטבות
כך או כך ועל אף שאנבידיה לא בנתה מפעל בישראל ולא מעסיקה כאן פועלי ייצור, גם היא מנהלת יחסים מיוחדים עם המדינה. בדיווחיה לבורסה, טענה שהמס שהיא משלמת בישראל הגיע ל־1.28 מיליארד דולר ב- 2025, המהווים 4% מהכנסות חטיבת התקשורת. שווי הנכסים שלה גדל מ־840 מיליון דולר ב־2024 ל־1.47 מיליארד דולר אשתקד.
בתמורה, אנבידיה מצפה לא רק למס חברות מופחת (שכיום על פי הערכות עומד על 9%), אלא גם להמשך רכישות של מעבדים גרפיים על ידי המדינה, שמתכוונת בשנים הקרובות לבצע רכישות ישירות ועקיפות של 100 אלף מעבדים גרפיים בתקציב כולל של 13 מיליארד דולר.
