האם ניתן להשכיר דירות בישראל לטווח קצר במסגרת Airbnb ו־Booking? מקרה נוסף הגיע בימים האחרונים לערכאות השיפוטיות, והוא מצטרף לשורה של החלטות סותרות ולקושי של המערכת לגבש עמדה אחידה בנושא.
● המהפך שעובר אזור חיפה והזדמנויות ההשקעה
● הקיבוץ שיקבל 34 דירות בתמורה לשטח שיושב לרמ"י
המקרה הנוכחי עסק בבניין שהקימה קבוצת רכישה במסגרת תמ"א 38 בקו ראשון לים בחיפה, ברציף אהרון רוזנפלד בשכונת בת גלים. חמישה מיזמי הפרויקט, שהקימו 23 דירות והשלימו את הבנייה לפני כשישה ימים, החליטו להשכיר את הדירות שבבעלותם לטווח קצר דרך Airbnb ו־Booking. השכנים, שפחות התלהבו מחילופי האורחים התכופים, יצאו למאבק. 12 בעלי דירות פנו למפקחת על הבתים המשותפים בחיפה, יעל ליבוביץ, בדרישה לעצור מיד את הפעילות.
מבניין מגורים שקט לנכס מסחרי
התובעים, שיוצגו על ידי עורכת הדין יעל בן דוד שמלצר, טענו כי השכרת הדירות הפכה את הבניין השקט לנכס מסחרי. לדבריהם, העומס מייצר לכלוך בשטחים המשותפים ובלאי מואץ למעליות ולשערים, מה גם שתקנון הבית המשותף מתיר שימוש למטרת "מגורים" בלבד.
מנגד, מקימי הבניין - שיוצגו על ידי עורכי הדין גיא הירש וגיא פייביש - דחו את ההאשמות. הם הבהירו כי כבר בשלב השיווק נמסר לרוכשים שהבניין "שנתוניו מיועדים לשימוש מלונאי", ומעולם לא הייתה כוונה לאסור על השכרה קצרת טווח. הם אף הציעו לממן חלק גדול יותר מהוצאות הניקיון אם יתברר שהאורחים אכן מלכלכים.
הכרעת המפקחת והכוונת המקורית
המפקחת ליבוביץ בחרה לדחות את תביעת השכנים. בהכרעתה קבעה כי המונח "מגורים" בהסכם השיתוף אינו חד־משמעי, וכי יש לבחון את כוונת הצדדים בזמן החתימה. היא התבססה בין היתר על התכתבות מוקדמת בין אחת הרוכשות לעורכת הדין שניסחה את ההסכם, שבה עלה בפירוש כי השכרה לטווח קצר אינה נשללת.
בהחלטתה ציטטה המפקחת גם חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, שמדגישה כי אין לפרש תקנון בית משותף בצורה משפטית יבשה בלבד. לפי חוות הדעת, יש להתחקות אחר ההבנה הסובייקטיבית של החותמים, ולכן מקרה אחד אינו מעיד על אחר - גם אם בשניהם מופיעות מילים דומות.
אף שבתי משפט אחרים קבעו בעבר כי "מגורים" אינם כוללים השכרה קצרת טווח, ליבוביץ השתכנעה שבמקרה הנוכחי זו הייתה הכוונה המקורית. הנתבעים, מצידם, לא מתכוונים לוותר, ובאי־כוחם כבר הודיעו כי פתחו בהליך בבית המשפט המחוזי במטרה לשנות את תקנון הבית המשותף.
