בממשלה נערכים להביא החלטה לפריצת תקציב המדינה כבר בשבוע הבא, כשעל הפרק התוספת השנויה במחלוקת של עשרות מיליארדי שקלים לביטחון.
● נגיד בנק ישראל על חשיפת גלובס: לא היינו שותפים לתהליך קבלת ההחלטה להקפיץ את תקציב הביטחון
● הממשלה אישרה 70 מיליארד שקל לרכש צבאי, אך לא מצאה מקור תקציבי לכך
לאחרונה נחשף בגלובס כי בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח את תקציב המדינה כדי לאשר את תוכנית ההתעצמות של הצבא בעלות של 400 מיליארד שקל. אולם מדובר באירוע מורכב בתקופת בחירות, גם מן הבחינה המשפטית.
כעת מסתמן שמתוך 400 מיליארד השקלים הללו, יתווספו לתקציב המדינה השנה ובשנים הבאות עשרות מיליארדי שקלים לרכישת חימושים.
היועמ"שית בוחנת
התוכנית שהתחילה במספר אחר של 350 מיליארד שקל לרכש צבאי, נוספת על תקציב הביטחון השוטף שכבר הגיע השנה ל־158 מיליארד שקל. מתוך תוכנית ההתעצמות, 100 מיליארד שקל אמורים להגיע מתוכנית התייעלות בצבא וכן ממקורות חיצוניים לתקציב כמו הנפקת חברות ביטחוניות ממשלתיות.
בכל אופן, את 300 מיליארד השקלים הנותרים בממשלה כבר החלו לממש, אף שמדובר בשלהי הקדנציה. כך, כבר אושרו באופן דחוף 40 מיליארד שקל לטייסות ולפי דיווחים עוד עשרות מיליארדים, שעליהם הצבא כבר התחייב לרכש עתידי.
כמו כן אושרו מתוכו 12.5 מיליארד למשרד החוץ, 7 מיליארד לשיקום הדרום וכ־100 מיליארד נוספים ל"ביטוח" של רכש עתידי אם הסכם ה-MOU החדש לא יכלול השתתפות כספית של האמריקאים.
הסכום, שלפי מקורות עדיין לא הוסכם אבל מוערך בעשרות מיליארדי שקלים, ישמש לטובת רכישת אמצעי לחימה ובעיקר פגזי טנקים, ארטילריה ופצמ"רים לאחר שבמערכת הביטחון הזהירו שקווי הייצור בחברות ביטחוניות נעצרות בחודש הבא ועל כן יש לאשר במהירות את התוספת התקציבית. בנוסף, הרכש צפוי לכלול גם חימושי אוויר ומיירטים.
אמנם עדיין קיים קושי בהעברת תקציב מתוקן בתקופת הבחירות והדבר מצוי בבחינה של היועצת המשפטית לממשלה, אם יתאפשר משפטית לעשות זאת, ועדת ההסכמות המורכבת מנציגי הקואליציה והאופוזיציה תקבל את הפנייה לכינוסה החריג והדחוף של הכנסת כדי להצביע על התקציב.
היעדר יעילות
לא מדובר יהיה בעדכון הראשון של תקציב הביטחון מאז אושר בממשלה. תקציב הביטחון נקבע עת אושר תקציב המדינה בממשלה בחודש נובמבר האחרון על 111 מיליארד שקל, כשהתקציב כבר הגיע לאישור הכנסת בעיצומו של מבצע "שאגת הארי" הוא האמיר ל־143 מיליארד.
מאז, במערכת הביטחון טענו לפער של 40 מיליארד שקל מול הצרכים ונוספו עוד 15 מיליארד שנשמרו ברזרבה להוצאות ביטחוניות כך שהתקציב נכון להיום עומד על 158 מיליארד שקל ומדובר בכמעט פי שלוש מתקציב הביטחון ערב המלחמה.
למרות זאת, במערכת הביטחון טוענים שהתקציב לא מספיק ביחס לדרישות הקבינט ומשימותיו הכוללות לצד היערכות לעימות עם איראן וגם החזקת רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה.
מנגד, בחודשים האחרונים אושרו כאמור גם 40 מיליארד שקל מתוך תוכנית ההתעצמות (שמגיעה בנוסף לתקציב הביטחון השוטף) לרכש טייסות, 2 מיליארד שקל בהסטות פנימיות של מערכת הביטחון לאיום הרחפנים ולפני כשבועיים מיליארד שקל נוספים שדרשה מערכת הביטחון לצרכים מסווגים. לכן, במשרד האוצר נטען לאורך הדרך שאין יכולת "להשביע" את תקציב הביטחון ושכל סכום שיוקצה ייפרץ. במיוחד, נמתחה ביקורת על ניהול התקציב על ידי משרד הביטחון ועל היעדר יעילות בכל הנוגע לשירות המילואים.
חוסר ודאות
עד כה, תקציבי המדינה נפרצו בעת התלקחות זירות ביטחונית ואילו פריצה של התקציב כעת בעיצומה של תקופת בחירות עלולה לשדר מסר גרוע לשווקים. מנגד, יש בממשלה המעריכים כי גם פתיחת התקציב לא תשפיע על הגירעון השנה לנוכח ההפתעות החיוביות ממסים ומתוצר.
אבל גם אם התרחיש האופטימי הזה יתממש, מדובר בהתחייבויות לשנים קדימה מבלי שיש מקור תקציבי כנגדם, ולכן לא מן הנמנע שהממשלה הבאה תידרש לקיצוצים ולהטלת מסים כדי לכסות את הבור התקציבי שייפער כתוצאה מהוצאות הביטחון המאמירות.
תוכנית התקציב התלת־שנתית (הנורמרטור), שפורסמה ביוני, חזתה גירעון בשנה הבאה של 3.4% תוצר. בפועל, תקציב ההתקשרויות של משרד הביטחון גבוה במיליארדים מתרחיש הבסיס שהוצג בו. על כן, תוספת תקציבית בסך עשרות מיליארדים מדי שנה תחייב בהגדלת הגירעון, שעשוי, על־פי אזהרות סוכנויות דירוג וקרן המטבע הבינלאומית, להעמיד באור שלילי את תמונת המצב הכלכלית של ישראל בפני השווקים.
בבנק ישראל הגיבו לדרישת ראש הממשלה וציינו שלא היו מעורבים בהליך. בינואר הציג הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים שיחס חוב־תוצר יקפוץ מ־69% כיום ל־76% בתוך עשור אם התוספת תתממש יחד עם הסכם סיוע אמריקאי (MOU) ול־80% ללא ההסכם הזה כפי שנראה שיקרה. בתחזית חטיבת המחקר של הבנק מיולי נכתב: "חוסר הוודאות לתקציב 2027 גדול אף יותר והדבר עלול להוביל להעלאת ריבית".
