נגיד בנק ישראל על חשיפת גלובס: לא היינו שותפים לתהליך קבלת ההחלטה להקפיץ את תקציב הביטחון

בנק ישראל בהתייחסות ראשונה לחשיפת גלובס: ביום שישי האחרון נחשף בגלובס כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את דרגי המקצוע באוצר, במשרד המשפטים ובמשרד הביטחון להכין הצעה לפריצת תקציב המדינה כדי לשריין תוכנית התעצמות בעלות של 400 מיליארד שקל על פני 13 שנה.

● פרשנות | על קמפיין הבחירות הזה תתכוננו לשלם הרבה מסים
● בלעדי | הממשלה אישרה 70 מיליארד שקל לרכש צבאי, אך לא מצאה מקור תקציבי לכך

היום (א') פרסם בנק ישראל את התייחסותו לכך וכתב: "נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג בעבר את המשמעויות הפיסקליות והמאקרו-כלכליות של הגדלת תקציב הביטחון בכ-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב, וחידד את הצורך ואת החשיבות בחזרה לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר.

"בנק ישראל אף המליץ בעבר על הקמת ועדה לבחינת תקציב הביטחון - שבין היתר נדרשה לאזן בין הצורך הביטחוני לזה האזרחי-כלכלי, ואף היה שותף בוועדת נגל. בפרט, בנק ישראל הדגיש כי החלטות על הגדלה משמעותית ומתמשכת של תקציב הביטחון צריכות להיות מלוות בהחלטות על הדרך שבה ימומנו ההוצאות הנוספות.

"יחד עם זאת, בנק ישראל לא היה שותף לתהליך קבלת ההחלטות על התוספת של 350-400 מיליארד ש'ל לתקציב הביטחון".

תקציב המדינה ייפרץ?

נזכיר כי לפני כשנה החליט נתניהו על תקצוב רכש צבאי בסך 350 מיליארד שקל, נוסף על תקציב הביטחון השנתי. בינתיים, במערכת הביטחון התחייבו על הוצאה של 130 מיליארד שקל, מתוכם במסגרת רכש דחוף שנעשה, בין היתר, לרכישת מטוסים בהיקף של 40 מיליארד שקל. לפני מספר שבועות נטען כי צריך להגדיל את הרכש הצבאי כבר בשנה הנוכחית בכ-2 מיליארד שקל, אך מאז הסכום האמיר לכ-20 מיליארד שקל, באופן שמחייב את פריצת תקציב המדינה.

התוכנית, כך נודע לגלובס, כוללת את כינוס הכנסת לאחר שפוזרה מתוקף תקופת הבחירות והפגרה; והעברת תקציב מדינה חדש שיכלול בתוכו את ההתחייבות.

במסגרת ראיונות שהעניק ראש הממשלה, הוא ציין בין הישגיו בקדנציה הנוכחית את התעצמות הרכש הצבאי ותוכנית מאות המיליארדים - שכעת בכוונתו, כך נראה, להפוך לעובדה מוגמרת.

בשל הצורך הביטחוני לרכש כבר השנה, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יהיה לא פשוט למנוע את כינוס הכנסת ואת פריצת תקציב המדינה במהלך תקופת בחירות ובאופן חריג מאוד.

חלק מקמפיין בחירות?

לצד אתגרי הביטחון, הדבר עשוי להשליך באופן שלילי על הכלכלה. תקציב המדינה נפתח עד כה מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה, אבל מהלך כזה נעשה כחלק מהתעצמות הזירות. בפעם האחרונה, בחודש מרץ האחרון, בעיצומו של מבצע "שאגת הארי" הכנסת תיקנה את הצעת התקציב שהייתה על שולחנה, ותקציב הביטחון זינק מ-111 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל.

מאז, במערכת הביטחון טענו לפער של 40 מיליארד שקל בין תקציב הביטחון המאושר לתקציב הנדרש, והוחלט על העברת סכום נוסף של 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, באופן שמעמיד אותו על 158 מיליארד שקל. לשם השוואה, לפני פרוץ המלחמה עמד התקציב על כ-60 מיליארד שקל.

בשונה מהפעמים הקודמות שבהן נפתח התקציב בעיצומם של סבבי לחימה, כעת התוכנית היא לעשות זאת שוב - אך בתקופת בחירות, באופן שעלול לשדר לשווקים שמדובר בחלק מקמפיין בחירות. זאת לאחר שסוכנויות דירוג וקרן המטבע הבינלאומית כבר מנו את הגדלת תקציב הביטחון והגדלת יחס החוב-תוצר של המדינה כאיום על תחזית ההתאוששות של המשק.