חשיפת גלובס: ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה בדיון רב משתתפים שנערך אתמול (ה') לפרוץ את התקציב, לכנס את הכנסת ולהצביע על תקציב מדינה נוסף שיעגן את הבטחתו לתוספת של 400 מיליארד שקל לרכש הצבא, כאשר הסכום יפרס על 13 שנה. הסכנה: הדבר עשוי להוביל לפריצת יעד הגירעון ולערעור אמון השווקים בכלכלה הישראלית.
● מי שמחוץ למעגל העבודה ישלם יותר: תוכנית האוצר לכיסוי הבור בביטוח לאומי
● באוצר מקדמים שינוי דרמטי במיסוי האופציות בהייטק במטרה לייצר בליץ מימושים
לפני כשנה החליט נתניהו על תקצוב רכש צבאי בסך 350 מיליארד שקל, נוסף על תקציב הביטחון השנתי. בנתיים, במערכת הביטחון התחייבו על הוצאה של 130 מיליארד שקל, מתוכם במסגרת רכש דחוף שנעשה, בין היתר, לרכישת מטוסים בהיקף של 40 מיליארד שקל. לפני מספר שבועות נטען שצריך להגדיל את הרכש הצבאי כבר בשנה הנוכחית בכ-2 מיליארד שקל, אך מאז הסכום האמיר לכ-20 מיליארד שקל, באופן שמחייב את פריצת תקציב המדינה.
התוכנית, כך נודע לגלובס, כוללת את כינוס הכנסת לאחר שפוזרה מתוקף תקופת הבחירות והפגרה והעברת תקציב מדינה חדש שיכלול בתוכו את ההתחייבות.
קמפיין בחירות שיעלה ביוקר לכלכלה הישראלית |פרשנות
נתניהו רוצה לפרוץ את התקציב כדי להעביר 400 מיליארד שקל למערכת הביטחון, בזמן שהוא שם דגש על הרכש הצבאי בקמפיין הבחירות שלו ● אך המהלך, שקשה למצוא לו הצדקה בעת זו, עלול להוביל לפגיעה בדירוג של ישראל ולהעלאת מסים משמעותית בשנה הבאהראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה על פריצת תקציב המדינה בעיצומה של תקופת בחירות. למרות הצורך הביטחוני בהתעצמות לאחר פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר והמחדלים הרבים הקשורים בו, קשה להתעלם מהעובדה שהתוכנית הפכה לחלק משמעותי מקמפיין הבחירות.
בפוסט שהעלה ראש הממשלה נתניהו ובו התגאה בתקציבים שהועברו בקדנציה האחרונה צוין, בין היתר, כי "מקדמים עצמאות חימושית לישראל בהשקעה של 350 מיליארד שקל בעשור הקרוב". בראיון לפודקאסט "שומר סף" של גדי טאוב הוא אמר בקטע שהועלה אתמול כי "בתוך עשור אני רוצה מטוס משלנו חמקן לא מאויש כי אנחנו מעולם לא יכולים לדעת אם ישללו מאתנו פלטפורמות חשובות שאנחנו מקבלים כרגע מן החוץ. אני עושה את הכל כדי לקיים את הברית עם ארה"ב אבל אני חושב שאנחנו צריכים לטפח את העצמאות החימושית שלנו. הקצאתי לזה 400 מיליארד שקל בעשור הקרוב תוספת לתקציב הביטחון כדי שנבנה פה תעשיות נשק שיבטלו או יצמצמו את התלות שלנו באספקה חיצונית או ברוב האספקה החיצונית".
במהלך דיון שהתקיים ביום חמישי האחרון אמר ראש הממשלה שבכוונתו לעגן ולקבע את התוכנית הזו לשנים הקרובות ועל כן בכוונתו ליזום את פריצת התקציב כדי להביא לידי כך. הסיבה הרשמית להחלטה הבהולה בתקופת הבחירות: רכש צבאי דחוף שגדל מ-2 מיליארד שקל ל-20 מיליארד במספר שבועות. ואולם, במערכת הביטחון כבר התחייבו על הוצאת 130 מיליארד שקל מתוך התוכנית שגדלה מ-350 מיליארד ל-400 מיליארד ובמסגרת רכש ביטחוני דחוף אף הוקצו מתוכם 40 מיליארד שקל לרכישת מטוסים. כלומר, גם אם התקציב לא נפרץ, והממשלות הבאות חושקו רק באופן חלקי, נמצאו בשנה האחרונה פתרונות למקרים דחופים.
לכן, לא בטוח שמדובר ב"קולב" חזק מספיק כדי לתלות עליו הוצאה כה גדולה ובמהלך תקופת בחירות. בכל אופן, אותו "קולב" עשוי לשמש את הממשלה אל מול הייעוץ המשפטי שכן היא תצדיק את פריצת התקציב החריגה בדחיפות מבצעית.
ההחלטה הזו לא באה בחלל ריק והיא מגיעה על רקע הוצאות מלחמה מאמירות. לפני ה-7 באוקטובר תקציב הצבא עמד על 60 מיליארד שקל וקפץ מאז דרמטית. הוא כמעט שולש כשהוא עומד השנה על 158 מיליארד שקל, תקציב הרכש הוא נוסף לסכומים אלו. לשם השוואה, בבנק ישראל העריכו את עלות המלחמה עד כה ב-405 מיליארד שקל, סכום כמעט זהה לזה שמבקש עתה ראש הממשלה להוסיף להוצאות המדינה בשנים הקרובות.
איך תגיב מודי'ס?
סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה את סקירתה החצי שנתית על כלכלת ישראל בחודש שעבר. ההודעה לא מהווה פעולת דירוג, וגם לא אינדיקציה לכך ששינוי כזה צפוי לקרות בקרוב. בכל מקרה, החלטתה הבאה צפויה להתקבל בחודש נובמבר, לאחר הבחירות לכנסת. דירוג האשראי של החברה כלפי ישראל נותר Baa1, כשתחזית הדירוג נותרה יציבה. בהודעתה נתנה החברה דגש מיוחד לסיכונים הגיאופוליטיים וציינה כי הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות גבוהה בפני זעזועים ביטחוניים.
המתודולוגיה של מודי'ס כוללת קריטריונים שונים: חוזק כלכלי, איכות מוסדות המדינה וחוסן פיסקלי. החוזק הכלכלי זכה לציון גבוה יחסית של A1. ביחס למוסדות המדינה ואיכותם, הציון אף הוא גבוה ועומד על A3, ואילו החוסן הפיסקלי זכה לציון נמוך יותר של Baa3, בעקבות הגירעונות הגבוהים של הממשלה והעלייה בחוב ובהוצאות הביטחון, אך לצד יכולת גיוס גבוהה משוק ההון.
מההודעה עולה כי החוסן הפיסקלי זו הקטגוריה שבה ההזדמנויות והסיכונים המשמעותיים ביותר לכלכלת ישראל, ובפרט סביב תקציב הביטחון והעלויות הגבוהות. בחברה העריכו כי הוצאות הביטחון יעמדו על כ-6% אך כבר עתה מדובר בסכומים גבוהים יותר, ובוודאי אם התוכנית המדוברת תצא לפועל ותקבע עלויות נרחבות בשנים הקרובות.
כדי להימנע מהורדת דירוג ומחוסר אמון של השווקים בכלכלה, ולנוכח העובדה כי בתקופת בחירות סביר שפריצת תקציב המדינה לא ילווה כלל בקיצוצים, הממשלה הבאה תצטרך, כך נראה, להטיל מסים כבדים על הציבור בישראל כדי לממן את תוכנית הרכש.
עלולה להיות השפעה שלילית על הכלכלה
במסגרת ראיונות שהעניק ראש הממשלה, הוא ציין בין הישגיו בקדנציה הנוכחית את התעצמות הרכש הצבאי ותוכנית מאות המיליארדים שכעת בכוונתו, כך נראה, להפוך לעובדה מוגמרת. בשל הצורך הביטחוני לרכש כבר השנה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה יהיה לא פשוט למנוע את כינוס הכנסת ואת פריצת תקציב המדינה במהלך תקופת בחירות ובאופן חריג מאוד.
לצד אתגרי הביטחון, הדבר עשוי להשליך באופן שלילי על הכלכלה. תקציב המדינה נפתח עד כה מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה, אבל מהלך כזה נעשה כחלק מהתעצמות הזירות. בפעם האחרונה, בחודש מרץ האחרון, בעיצומו של מבצע שאגת הארי הכנסת תיקנה את הצעת התקציב שהייתה על שולחנה ותקציב הביטחון קפץ מ-111 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל. מאז, במערכת הביטחון טענו לפער של 40 מיליארד שקל בין תקציב הביטחון המאושר לתקציב הנדרש והוחלט על העברת 15 מיליארד נוסף כבר לפני מספר שבועות לתקציב הביטחון באופן שמעמיד אותו על 158 מיליארד שקל. לשם השוואה, לפני פרוץ המלחמה עמד התקציב על כ-60 מיליארד שקל.
לפי הערכות בנק ישראל, עלות המלחמה למדינה מאז פרוץ המלחמה היא 405 מיליארד שקל. כלומר, הצעת ראש הממשלה היא להוסיף סכום דומה בהוצאות ישירות לרכש ביטחוני בשנים הקרובות.
בשונה מהפעמים הקודמות שבהן נפתח התקציב בעיצומם של סבבי לחימה כעת התוכנית היא לעשות זאת שוב אך בתקופת בחירות באופן שעלול לשדר לשווקים שמדובר בחלק מקמפיין בחירות. זאת לאחר שסוכנויות דירוג וקרן המטבע הבינלאומית כבר מנו את הגדלת תקציב הביטחון והגדלת יחס החוב-תוצר של המדינה כאיום על תחזית ההתאוששות של המשק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
