פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה • בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל • אולם מאז במערכת הביטחון נטען שהקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל
כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד האוצר עדיין לא הוכרעה והיא נוגעת בפערים של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון. בשעה שבתקציב המדינה נקבע שהוצאות הביטחון יהיו 144 מיליארד שקל, מערכת הביטחון דורשת 183-188 מיליארד שקל. ואולם, במסגרת אותו תקציב שוריינו להוצאות המלחמה רזרבות תקציביות ביטחוניות ואזרחיות בסך של כ-12 מיליארד שקל להוצאות המלחמה שאותם במשרד האוצר מסכימים להקצות כעת למערכת הביטחון, אבל הפערים נשארו גדולים מאד והצדדים רחוקים מהסכמות.

המספרים חשפו: פרויקט אחד, 150 משקיעי נדל"ן, רווח של 1.2 מיליון שקל לדירה
הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

במסגרת תקציב המדינה שאושר בסוף חודש מרץ האחרון, בעיצומה של המלחמה מול איראן במבצע "שאגת הארי" - הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל שהוסכמו בנובמבר האחרון לתקציב של 144 מיליארד שקל. אולם מאז, במערכת הביטחון נטען שהקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות כמו החזקת רצועות ביטחון בסוריה, לבנון ועזה וכן על המשך הערכות מול איומים מאיראן שדורשים משאבים נוספים הן בימי מילואים והן בתקציבי רכש והצטיידות. על כן עלה שם הצורך בהגדלת תקציב הביטחון.

האוצר מפנה אצבע מאשימה על ניהול תקציב הביטחון

במשרד האוצר מנגד התנגדו תחילה לכל תוספת תקציבית והפנו אצבע מאשימה לניהול המשאבים בצבא לרבות ימי מילואים. דיונים שאמורים היו להתקיים בימים האחרונים נדחו בהעדר הסכמות. גם כעת, אין הסכמה על תקציב הביטחון כשההסכמה היחידה שהושגה היא הפשרת כספי הרזרבה שנקבעו בתקציב בסך 7 מיליארד שקל ברזרבה ביטחונית ו-5 מיליארד שקל ברזרבה אזרחית כאשר שתיהן יופשרו לטובת הוצאות מערכת הביטחון. ועדיין, כאמור, הפערים נוגעים בעשרות מיליארדי שקלים.

בתחזית בנק ישראל שפורסמה בחודש מרץ, לקחה חטיבת המחקר של הבנק בחשבון את הפשרת הכספים הללו והעריכה שהגרעון בסוף השנה יעמוד על 5.3% תוצר, בשעה שיעד הגרעון בתקציב המדינה נקב בסכום נמוך יותר של 4.9% תוצר. במשרד האוצר חוששים מפריצת יעד הגרעון במידה שדרישות מערכת הביטחון ייענו, ובמידה שכן סביר שיחתרו שם לקיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה כדי לשמור על יעד הגרעון.

הוצאות הביטחון זינקו מאז פרוץ המלחמה באופן משמעותי. אם לפני המלחמה תקציב הביטחון עמד על כ-60 מיליארד שקלים הרי שאם דרישות מערכת הביטחון ייענו הוא ישולש, גם באחוזי תוצר התקציב עמד ערב המלחמה על 4.5-5% תוצר והאמיר בשיאו לכ-8%. לפי בנק ישראל כלל הוצאות המלחמה עד כה עמדו על 405 מיליארד שקלים מאז ה-7 באוקטובר.