סמוטריץ' רוצה לייהד את הגליל. רק שיש שם גם ערבים שצריכים בית

צחוק הגורל הוא שג'דיידה־מכר, היישוב הערבי הגדול שליד העיר עכו, בכלל לא רצה לגדול. בטח לא פי שלושה ויותר. כלכלית וחברתית, זה בכלל לא התאים למנהיגי היישוב. היומיום שלהם גם ככה מורכב וקשה (באנדרסטייטמנט), גם בלי הצורך להתמודד עם אתגרי קליטה של אלפי תושבים חדשים. רק לפני ארבעה חודשים ראש המועצה וסגנו, סוהיל מלחם ועביד עביד, נפצעו קשה בירי כשיצאו מחתונה. לפני שנתיים, ערב דיון בעניין התוכנית החדשה לג'דיידה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נרצח אדהם חמוד, מהנדס המועצה ומנכ"ל העירייה.

● המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?
● בפתח תקווה, בנתיבות, ובראשל"צ: באילו שכונות מחירי השכירות דווקא יורדים

ביישוב, המדורג 3 מ־10 במדד הסוציואקונומי ושכולל כ־21 אלף תושבים, פשע ואלימות הם כמעט שגרה. התושבים מבינים שלהפוך לעיר יהיה גדול עליהם, ודאי כרגע.

"תכנון פגום מהיסוד"

אבל זו המדינה, הממשלה אם תרצו, שדחפה לכך. בשנת 2019 כתב למשל מתכנן הערים סזאר יהודקין לעמותת "במקום", בעקבות התנגדות תושבי המקום, כי "ההליך התכנוני של ג'דיידה־מכר כולו פגום מיסודו, בגלל רצונה של המדינה לקדם את יוזמתה בכל מחיר ולהקים מתחם מגורים חדש שישרת עשרות אלפי אנשים, בלי כל התחשבות בשאלות האם ואיך הוא משתלב במרחב המקומי".

אחרי שינויים שונים, בין השאר לאחר שמיעת 262 מתנגדים מתוך היישוב, התוכנית התקדמה, התכווצה מעט, ועברה פה אחד במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. במאי 2025, זו הייתה הממשלה הנוכחית שחגגה "הסכם גג רחב היקף לפיתוח היישוב ג'דיידה־מכר, בהשקעה של מעל ל־2 מיליארד שקל, בדרך להגדיל את היישוב פי שלושה". יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, אמר בכנס כי ההסכם הוא "מנוע צמיחה של ממש ליישוב ואבן דרך משמעותית בעשייה הלאומית לקידום הרשויות בחברה הערבית".

התוכנית הוות"מלית כוללת רובע חדש עם לא פחות מ־9,785 דירות (כולל 300 יחידות דיור מוגן) וכן שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה בהיקף כולל של כ־450 אלף מ"ר, לצד "מוסדות ומבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, דרכים, הרחבת מתקן לטיהור שפכים, מתקן לטיפול בפסולת וכיו"ב. וכן יצירת מערכת תכנונית מתאימה לשילוב בין חלק הישוב הוותיק".

העובדה ש־40% מהתוכנית יושבת על קרקע פרטית, ודאי כשמדובר במגזר הערבי, גם הבטיחה ש"המימוש יהיה ארוך טווח, בין־דורי", כמו שנאמר במועצה הארצית. רותם מרינוב, שנכחה בדיון במועצה מטעם הוותמ"ל, אמרה שם שהיא "מברכת על הגעת התוכנית לקו הגמר". מרינוב ציינה כי "מדובר בתוכנית חשובה שתספק פתרונות דיור איכותיים לאלפי אנשים ותהווה דוגמה לתוכניות נוספות במגזר".

לאן ייעלמו הערבים?

כל זה לא הפריע השבוע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לכתוב ברשתות החברתיות כי "בזכות השרה אורית סטרוק נבלמה תוכנית הענק להרחבת ג'דיידה־מכר, שאיימה על ההתיישבות היהודית בגליל". השר כתב כי "בעקבות מאבקה של שרת ההתיישבות סטרוק", ועדת התכנון המחוזית צפון "נאלצה השבוע לדחות את קידום תוכנית המתאר, שמטרתה הרחבת ג'דיידה־מכר לכ־12 אלף דונם והכפלת אוכלוסייתו פי 6".

באופן רשמי, ההחלטה של הוועדה, שהתקבלה פה אחד, לא מדברת על "דחיית התוכנית", אלא "להשהות את ההחלטה ולקיים דיון פומבי נוסף". בוועדה ציינו כי "במהלך הדיון האחרון נשמעו בקשות של המועצה המקומית לעדכונים בתוכנית הכוללנית שהוחלט להפקידה, וכן בנוגע לכמות השטח לפיתוח ביישוב והצורך הפרוגרמי להרחבות נוספות".

 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אבל שר האוצר נגד התוכנית המאיימת. כאילו זה רק משחק סכום אפס - או יהודים או ערבים. התוכנית שמפרסם סמוטריץ' ברשתות, "כן. מייהדים - מעתיקים את מהפכת ההתיישבות ביו"ש לנגב ולגליל", כוללת הכרזה מוצהרת "להביא עוד מיליון תושבים יהודים לנגב ולגליל". מדובר ביעד עקבי וציוני, ודאי כזה שעולה בקנה אחד עם תפיסת עולמם המוצהרת של סמוטריץ' וסטרוק, אבל גם כזה שמתעלם לחלוטין מחוקי הדמוגרפיה והכלכלה.

לא ברור לאן הוא חושב שהערבים ייעלמו ואיפה בדיוק הם אמורים לגור. נכון להיום, יותר מ־40% מתושבי נוף הגליל (נצרת עלית לשעבר), יישוב שהוקם בזמנו במטרה מוצהרת "לייהד את הגליל", הם ערבים. בכרמיאל, שיעור התושבים הערבים הרשמי עומד על 6% וההערכות הן למספר גבוה בהרבה. הם באים לגור ביישובים הללו גם בגלל איכות החיים שהם מציעים, גם בגלל שיעור הפשיעה הגואה ביישובים מהם באו, אבל גם בגלל מצוקת הדיור והעובדה שממשלת ישראל כל כך מתקשה לייצר להם פתרונות דיור.

וגם בגלל שכשסוף סוף המדינה עושה משהו, אחרי מאות שעות של דיונים מקצועיים במשך למעלה מעשור שנים, יגיעו פוליטיקאים שזה לא יתאים להם ללו"ז הפוליטי.

כוכבי השבוע

מצוין: המדד החדש שלא מתבלבל ממבצעי מימון

לפני כעשור החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את מדד מחירי הדירות החדשות. זאת, לצד המדד הכללי של מחירי הדיור. המדד הגיע בעקבות יותר ויותר מכרזי מחיר למשתכן והגרלת דירות מסובסדות, כשהרציונל היה שהדירות החדשות יבשרו ראשונות על שינוי המגמה בשוק - וכדאי לגלות ולאותת על כך מבעוד מועד.

אבל בשנתיים האחרונות, דווקא כשמחירי הדירות באמת שינו כיוון, בלמ"ס חטפו אש על כך שהקבלנים מצאו פטנטים "ללכת עם ולהרגיש בלי". להציע שלל מבצעים, אבל כאלה שלא השפיעו על מחיר המחירון. הטבה במשכנתאות, דחיית התשלום עד אחרי האכלוס ועוד.

כעת, טוב עשתה הלמ"ס שהשיקה גם מדד למחירי דירות יד שנייה. לפחות בינתיים, שם אין התחכמויות והמחיר הוא זה שרשום בחוזה. לפי שעה, אגב, גם שם אין שינויים דרמטיים, עם ירידה מינורית של 1.2% ברבעון השני.

בלתי־מספיק: האזהרות מפני מפלצת הבינה המלאכותית

כשאפילו ענקיות הבינה המלאכותית מדברות יותר ויותר על הסכנות העצומות מהמהפכה החדשה, הרבה מעבר לתהיות האם תמונה או סרטון ברשת הם אמיתיים או פייק, אנחנו מוכרחים לפחות להתחיל לחשוש. לשוק ההון, שרכב על הטרנד, ולעולם בכלל.

הבאזז הגדול החל בעיקר בעקבות פוסט שכתב ג'ייקוב קוקסון, בחור צעיר שהתפטר מאנתרופיק, החברה האחראית על המוצר קלוד. קוקסון צייץ שהחברות הללו "לא פועלות באחריות" ושהן "מהמרות בחיינו". לא פחות.

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, כבר הודיע שהנפקת החברה ב־2026 תהיה "לא מומלצת", בשל החששות הגוברים סביב בטיחות ה־AI והצורך להתמודד איתם לפני שממשיכים הלאה. מנכ"ל אנתרופיק דאריו אמודיי קרא "להאט את קצב הפיתוח" והזהיר שמערכות AI אוטונומיות "עלולות בתוך חודשים לקבל יכולות שיאפשרו להן לפעול בצורה שקשה יהיה לשלוט בה". תחזיקו חזק.