דרמה גדולה מתרחשת בימים אלה בשוק האג"ח הממשלתיות בעולם, שבדרך כלל נחשב לשוק "אפור" הרחוק מהסיפורים המלהיבים של שוק המניות. אלא שלאחרונה הוא גונב מעט מאור הזרקורים, כשהתשואות על האג"ח הממשלתיות לטווחים ארוכים בארה"ב, אירופה ואפילו יפן נמצאות בשיאים שלא נראו כמותם עשרות שנים.
● הנגיד לבלומברג: האינפלציה תעלה, ולממשלה הבאה מחכה "אתגר קשה"
● רגע לפני שנכנסו לתוקף: טראמפ מקפיא את המכסים על קנדה
המצב הגיע לנקודת רתיחה עד שהשבוע (ד') משרד האוצר האמריקאי הבין שהוא חייב לפעול ויצא בתוכנית הרגעה לשווקים. הוא הודיע על הכפלה לפחות של כל פעולה ברכישה עצמית של אג"ח שיבצע, ל-4 מיליארד דולר באג"ח ל-10 עד 30 שנה. לדבריו, הסיבה היא "רצון לספק תמיכה נזילות גדולה יותר". התגובה המיידית של המשקיעים טובה מבחינת משרד האוצר, כשהתשואות הארוכות צללו בחדות.
מה הוביל קודם לכן למכירת החיסול של איגרות חוב מסביב לעולם בתקופה האחרונה, והאם מדובר בהזדמנות השקעה? גלובס עושה סדר.
למה זה קורה?
בארה"ב תשואות האג"ח ל־30 שנה עלו לאחרונה לשיא שלא נראה כמותו מאז 2007, ערב משבר הסאב פריים, והן נסחרות בתשואה של כ־5.2% (נכון לשעות אחר הצהריים ביום רביעי). המשקיעים חוששים מהסיכונים של אינפלציה מתמשכת ועיקשת, הוצאות ממשלתיות גבוהות וחוב שבדרך לחצות את רף 40 טריליון הדולר, יחד עם סיכויים גוברים להעלאת ריבית.
לכל אלו תוסיפו את מה שבוול סטריט ג'ורנל קוראים לו "אפקט אנבידיה", כשגיוסי החוב בשוק הקונצרני, בעיקר של ענקיות הטכנולוגיה, שוברים שיאים ומציפים את השוק בחוב סחיר.
באירופה לעומת זאת, הבורות התקציביים רק הולכים ומעמיקים. בצרפת המשבר הפוליטי, שמביא להחלפה תכופה של ראשי ממשלה, רחוק מפתרון ותקציב נוסף צפוי לעבור בצו נשיאותי במקום בפרלמנט. המירוץ לבחירות באפריל מעלה חששות מפני צעדים פופוליסטיים שמסכנים את אמון המשקיעים בעתיד הכלכלה הצרפתית ובינתיים החוב הלאומי כבר חצה את קו ה־115% מהתוצר. כך, תשואות האג"ח הארוכות מתקרבות לרף של 5% - רמה שלא נראתה 18 שנה.
גם איטליה ובריטניה חוו עלייה דומה של קרוב ל־20 נקודות בסיס בתשואות על האג"ח שלהן לעשור בשבוע האחרון בלבד. בבריטניה התשואות ל־30 שנה מתקרבות ל־5.8%. זו אינה רק המגמה הגלובלית של החשש ממשבר חוב מתקרב, אלא גם התלות האירופית במחירי הדלק, החשש מאינפלציה שתחייב העלאות ריבית וכן הצורך של ממשלות ללוות יותר כדי לממן הוצאות ביטחוניות בעידן הנוכחי.
האם זו הזדמנות השקעה?
על פניו, מדובר בהצעה קורצת, נעילת תשואה שנתית של כ־5% לטווח ארוך. אלא שלפני שממהרים לפעול, יש כמה משתנים שכדאי לקחת בחשבון: ראשית, התשואה הגבוהה היא נומינלית ומשקפת בין היתר חשש מאינפלציה דביקה, שעלולה לשחוק משמעותית את התשואה הריאלית.
שנית, עבור המשקיע המקומי נוסף סיכון מטבע משמעותי בשל התנודתיות בשער הדולר־שקל, לצד עלויות מסחר ודמי ניהול. כשמחברים את כל אלה, התמונה סביב מה שנחשב ל"נכס הבטוח בעולם" הופכת למורכבת בהרבה.
גם ללא הסיכון המט"חי, בבנק אוף אמריקה מזהירים מפני התשואות הגבוהות בשוק האג"ח. אסטרטג ההשקעות הראשי של הבנק, מייקל הארטנט, ממליץ על גישת "הכול חוץ מאג"ח", תוך שהוא מזכיר שהחוב האמריקאי להערכתו יגיע ל־50 טריליון דולר עד 2029. הבעיה המרכזית אינה רק גודל החוב, אלא הצורך המתמיד למחזר אותו ולהנפיק כמויות ענק של אג"ח חדשות. כדי למשוך קונים, הממשל נאלץ להציע תשואות גבוהות יותר - מה שמוביל לירידת ערך של אג"ח קיימות, בפרט אלו לטווח ארוך.
סער וינטראוב, סגן סמנכ"ל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, חושב שמדובר בהזדמנות. "ברמות התשואה הנוכחיות, אג"ח ממשלתיות בהחלט מתחילות להפוך שוב לאלטרנטיבה משמעותית, או לכל הפחות לרכיב משלים אטרקטיבי לחשיפה למניות. התשואות שאפשר לקבל בארה"ב הן כבר כאלה שמשנות את מערכת השיקולים של המשקיע.
"אם ניכנס לתקופה של תיקון, דשדוש או חולשה בשוקי המניות, אג"ח ממשלתיות יכולות להפוך לרכיב משמעותי יותר בתיק, ובהחלט ייתכן שנראה מעבר של כספים לכיוון שוק האג"ח, ובפרט לאג"ח ממשלת ארה"ב.
"גם סביבת המאקרו מתחילה לתמוך בכך. הנתונים שאנחנו רואים בעולם, ובארה"ב בפרט, מצביעים על התמתנות באינפלציה ובפעילות הכלכלית. זה מקטין את ההסתברות שהמהלך הבא של הפד יהיה העלאת ריבית, ובהתאם הופכים את התשואות הארוכות הנוכחיות למעניינות יותר".
אסף חלבי, מנהל הנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים: "בעבר עליית תשואות חדה כזאת הייתה בדר"כ גוררת אחריה ירידות בשוק המניות - היום כבר לא רואים את זה. אולי אחת הסיבות היא היקף משקיעי הריטייל שהפך למשמעותי מאוד בזירת המסחר העולמית שנים האחרונות.
"מכפיל הרווח הצפוי ב-S&P 500 הוא סביב ה-20, כלומר מדובר על תשואה שנתית של 5%. אג"ח מדורגות נסחר ב5.6%-5.7%, לכן יש הצדקה כלכלית לשקול להגדיל אג"ח (למי שיש חשיפה נמוכה יחסית לאג"ח) על חשבון מניות (למי שיש חשיפה גבוהה למניות), אך חשוב לציין שמבחינה מסחרית זה לא בהכרח יעבוד.
"כוחות השוק שפועלים על שוק המניות הם לא אותם הכוחות שפועלים על שוק האג"ח", אומר חלבי, "מה שמוביל את השוק המניות בארה"ב זה השבבים ונגזרותיו. השוק מאופיין בצמיחה אדירה והשקעות בהיקף ענק עם סיפור מאוד מרתק קדימה. כל עונת דו"חות אנו רואים חברות שעקפו את הציפיות ומעלות תחזיות, ולכן ההשוואה הכלכלית לא בהכרח עונה על השאלה מה עדיף, זה מאוד תלוי בסוג המשקיע, רמת הסיכון שלו ולאיזו תשואה הוא מכוון".
"בהסתכלות לטווח בינוני, השקעה באג"ח היא ראויה, אך צריך להיכנס אליה בידיעה שסטיית התקן כרגע גבוהה והתנודתיות איתנו כדי להישאר כל עוד המלחמה במפרץ לא מתקרבת לסיום ורמת אי הוודאות נשארת גבוהה לאורך זמן."
איך כדאי להיחשף לאג"ח?
וינטראוב אומר כי "משקיע פרטי יכול לרכוש את האג"ח עצמה באמצעות חברי בורסה וברוקרים בישראל ובארה"ב". אך ניתן גם להיחשף לאג"ח בארה"ב באמצעות קרנות סל. קרנות כמו IEF (אג"ח לטווח של 7-10 שנים) או TLT (מעל 20 שנה) מגיבות בעוצמה לשינויי ריבית. כאשר TLT היא התנודתית והרגישה ביותר מביניהן, ולכן משקיעים רבים משתמשים בה כדי להרוויח ישירות ממחזור הורדות ריבית. לגבי אירופה, קרנות סל גלובליות כמו BNDX או IGOV מעניקות לאירופה משקל מרכזי בתיק (כ־40%-50%) ומאפשרות החזקה במאות איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בחבילה אחת.
למה כדאי לשים לב?
וינטראוב מאלטשולר מדגיש כי חשוב להסתכל לא רק על התשואה לפדיון (הרווח הכולל עד למועד הפירעון של האיגרת) ולא רק על המח"מ (המועד שבו מקבלים בנוסף לתשואה את החוב עצמו), אלא גם על מועדי התשלום - הקופון. "באג"ח ממשלת ישראל הקופון (התשלום התקופתי) משולם לרוב אחת לשנה. בארה"ב, לעומת זאת, אג"ח ממשלתיות משלמות בדרך כלל קופון אחת לחצי שנה, והמחיר המצוטט הוא 'נקי', כאשר הריבית הצבורה מחושבת בנפרד".
אסף חלבי מאיילון מציע: "משקיע ישראלי שרוכש אג"ח זרות צריך לשים לב לעלויות גידור המט"ח (שהן נמוכות היסטורית, אך עלו באופן דרסטי לאחרונה). אם רוכשים אג"ח קונצרני בחו"ל צריך לבחון את המרווח מעל אג"ח ממשלתי, אך גם צריך להשוות לחלופה בשוק הקונצרני המקומי.
"היום המרווחים בארה"ב גבוהים יותר מבארץ, גם אם משווים דרוג גלובלי לדרוג מקומי. כלומר, ניתן היום לייצר גיוון גיאוגרפי וסקטוריאלי טוב יותר בעולמות החוב הסחירים מבלי 'לפגוע' בתשואה הפנימית של התיק".
