שבועיים לאחר פרוץ המלחמה, האישה שלימים תחולל מהפכה ביכולות הרחפנים של אוקראינה נסעה בעיירה סמוך לקייב, כשכוחות רוסיים פתחו באש לעבר מכוניתה. אירינה טרך הצעירה, שהייתה אז בעלת חברת רהיטים קטנה, נמלטה במהירות מהעיירה בוצ'ה כשאמה החולה יושבת במושב שלצדה. היא פרסמה תמונה של חור קליע בפגוש האחורי של מכוניתה, ולצדה הצהרה מתריסה. "אני אחת מאותן נשים שלא יודעות להילחם", כתבה באינסטגרם במרץ 2022. "אבל בדבר אחד אני בטוחה: אעשה כל שביכולתי כדי לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב לעולם במדינה שלי".
● ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות
● אפליקציית הקניות בלייב שאנשים מתרוששים בה
כיום טרך, בת 34, היא המנכ"לית וסמנכ"לית הטכנולוגיות של Fire Point, חברה ביטחונית המעסיקה 7,000 עובדים, שהרחפנים והטילים ארוכי הטווח שלה פוגעים במטרות ברחבי רוסיה ומסייעים לאוקראינה לשנות את מאזן הכוחות במלחמה.
החלום התנפץ והוחלף בשאיפה: לבלום את רוסיה
היא מגיעה לכנסים ביטחוניים באירופה במשקפיים גדולים ולעיתים קרובות בחיוך רחב, ומציגה בפני שותפים פוטנציאליים את מגוון המוצרים ההולך ומתרחב של פייר פוינט: מערכות הגנה אווירית, רחפנים, וטיל שיוט המכונה "פלמינגו" - הנושא ראש קרב במשקל כ־1.13 טונות. טרך היא אחת הנשים הבודדות שמכהנות בתפקידי הנהגה בתעשייה הביטחונית האוקראינית, שבה כ־90% מהעובדים הם גברים.
בעבר פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה בעיקר תמונות של אדריכלות. כיום מופיעים בו סרטונים של מחסנים ותחנות כוח רוסיים מתפוצצים, לאחר שנפגעו מכלי נשק שטרך סייעה לתכנן. "סתם עוד יום שבו צופים ברוסיה בוערת", כתבה החודש באינסטגרם, לצד תמונה של להבות המיתמרות מעל מפעל פטרוכימי בסיביר, על רקע השיר "Firestarter" של הפרודיג'י.
המסלול שעברה טרך דומה לזה של אוקראינים שוחרי שלום רבים, שהתגייסו למאמץ המלחמתי לאחר שהבינו שכישוריהם נחוצים כדי לבלום את הפלישה הרוסית. טייסי פעלולים הפכו לטייסים צבאיים, אמני פרחים לשעבר מרכיבים רחפנים ויצרני צעצועים מייצרים כלי נשק מדומים.
"לעולם לא הייתי נכנסת לתחום הנשק אילולא פלשו למדינה שלי", אומרת טרך לוול סטריט ג'ורנל.
לפני פרוץ המלחמה בהיקף מלא, העסק הקטן שלה ייצר ריהוט ומתקנים למרחבים ציבוריים, בהם ספסלים, עציצים וכיורים. היא גם עבדה עם מתכננים עירוניים על גשרים להולכי רגל ושבילי הליכה בבירת אוקראינה. "היה לי חלום גדול: שאנשים בקייב, עיר שאני אוהבת, ובהמשך גם בכל שאר ערי אוקראינה, יפסיקו לרוץ ממקום למקום וייהנו מהרחובות, מהמרחבים המשותפים ומהאינטראקציה זה עם זה", אמרה טרך.
החלום התנפץ כשרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022. טרך החליטה לעזוב את המדינה באופן זמני. אבל תחילה היה עליה לאסוף את אמה, שהתגוררה סמוך לבוצ'ה, מעט מצפון לקייב, בזמן שהכוחות הרוסיים הלכו והתקרבו לאזור. היא אספה אותה, אך בכביש המהיר נפתחה לעברן אש של צלפים רוסים. השתיים הסתובבו וחזרו לעיירה, ובמשך ימים הסתתרו במרתף בזמן שהרוסים השתלטו על האזור.
טרך רשמה מדי יום את השעות שבהן הכוחות הרוסיים והאוקראיניים החליפו אש, בניסיון לזהות את הזמן הטוב ביותר להימלט. בוקר אחד התגנבו השתיים החוצה, וטרך נסעה במהירות המרבית על פני כלי רכב חרוכים עד שהגיעו לקייב.
שבועות לאחר מכן הכוחות הרוסיים ביצעו בבוצ'ה את אחד ממעשי הטבח הקשים ביותר באזרחים במהלך המלחמה, והותירו גופות רבות של קורבנות מוטלות ברחובות.
החוויה הקשה שינתה את טרך. היא הקימה ארגון ללא מטרות רווח שנועד להעביר סיוע הומניטרי לחיילים. החברה שלה, טרך גרופ, עברה לייצור ביצורי בטון נגד טנקים. טרך גם ויתרה בפומבי על השימוש ברוסית, שפת אמה.
הגיעה לפייר פוינט כדי להפוך רעיונות למציאות
בסוף 2022 דניס שטילרמן, יזם מאודסה שהקים את פייר פוינט, פנה אל טרך לאחר שהתאכזב מהמחירים הגבוהים של הרחפנים שרכש עבור צבא אוקראינה באמצעות ארגון ללא מטרות רווח שניהל. בשנת 2023 הוא שכר אותה לתפקיד מנהלת הייצור.
שטילרמן, מהנדס ופיזיקאי שהרגיש בנוח יותר להתעסק באבות טיפוס מאשר לנהל עובדים ושרשראות ייצור, הכיר את טרך כבר כמה שנים והעריך את החוש העסקי שלה. "הוא אמר לי: 'אני יכול ליצור כמעט כל דבר, אבל אני צריך שתעזרי לי להפוך את זה למציאות'", אומרת טרך. הוא רצה שהיא תהפוך את כלי הנשק שבחן, בהם רחפן ארוך טווח, למוצרים שניתן לייצר בייצור המוני.
אבל טרך רצתה תפקיד משמעותי יותר. היא נשארה ערה עד שעות מאוחרות כדי ללמוד כיצד טילים פועלים, איתרה מדריכים ישנים מהתקופה הסובייטית והתייעצה עם מדען טילים בשנות ה־90 לחייו, שאותו שכרה כיועץ.
כששטילרמן השלים את התכנון שלו לרחפן ארוך הטווח, טרך אמרה שהעיצוב אינו מתאים לייצור בהיקף נרחב. תוך שימוש בידע שלה בחומרים, היא הציעה שיטת ייצור שקיצרה את הזמן הדרוש לייצור כנף של רחפן משישה ימים לשעתיים וחצי בלבד. הרחפן FP-1 הפך למוצר הדגל של פייר פוינט, ומילא תפקיד מרכזי בתקיפות של אוקראינה נגד בתי זיקוק ומטרות אחרות בעומק רוסיה.
בשנת 2024 החברה בחנה טיל שיוט בעל עוצמת פגיעה גדולה בהרבה. אבות הטיפוס של הטיל, FP-5, נצבעו בצבעים בוהקים כדי שיהיה קל לאתר את שרידיהם לאחר השיגור. לאחר שיגור ניסיוני של FP-5 ורוד, כמה מהעובדים הגברים של טרך התבדחו: "זה מה שקורה כשאישה משתלטת על חברה ביטחונית". עד מהרה הטיל זכה לכינוי "פלמינגו". טרך קיבלה את ההקנטות כאתגר. היא גייסה נשים נוספות וביטלה פערי שכר שהיו קיימים בין גברים לנשים.
"המהירות שבה אירינה הצליחה להסתגל למורכבות ולמגוון המיומנויות הנדרשות לניהול חברה כזאת הייתה מרשימה", אמר שר החוץ האמריקאי לשעבר מייק פומפאו, שהצטרף לדירקטוריון פייר פוינט בשנה שעברה.
"יש לי את הכלים לפרוק את הכעס שלי"
טרך לא מעורבת בבחירת מטרות בתוך רוסיה. פייר פוינט משאירה את ההחלטה בידי הצבא. בעבר היא ראתה בעצמה פציפיסטית, והתייחסה לכלי נשק אך ורק כאמצעים לגרימת כאב והרס. כיום, לדבריה, הם אמצעי הכרחי להבטחת ריבונותה של אוקראינה ולעצירת רוסיה. "כדי לבנות משהו יפה, קודם צריך להרוס משהו מכוער", היא אומרת.
באחר צהריים אחד לאחרונה טרך הגיעה למתחם נדל"ן יוקרתי בקייב שסייעה לתכנן. המתחם תוכנן כמרכז הכולל משרדים, חללי עבודה משותפים, שטחים ציבוריים, חנויות ובתי קפה. כיום הוא עומד ברובו ריק, וחזיתו של אחד המבנים נפגעה בתקיפה אווירית רוסית לאחרונה.
כשישבה על כיסא חוץ שייצרה החברה שלה בעבר, טרך השוותה את מצבה לזה של אוקראינים אחרים שנושאים בתוכם כעס עצור על ההרס שזרעה רוסיה, אך אין להם דרך לפרוק אותו. "אני נמצאת בעמדה מיוחסת יותר, כי יש לי את הכלים לפרוק את הכעס שלי", היא אומרת. "אחרי לילה קשה של מתקפה מרוסיה, אני יכולה לקום בבוקר ולשלוח בחזרה את כל מה שאני מרגישה".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית
