ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות

ההחלטה להקים את "מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח" התקבלה בעקבות אירוע מוחי שעברה בתו של אקמן, וממנו עדיין לא התאוששה באופן מלא • "עכשיו הוא הזמן הכי 'טוב' בהיסטוריה ללקות באירוע מוחי. הטכנולוגיות בצנרת מדהימות', כתב אקמן בחשבון ה-X שלו • "מזל שמחירי הנדל"ן ירדו והאוניברסיטאות כבר לא אפקטיביות, וכך אנחנו יכולים להוציא התוכנית לפועל"

ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA
ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA

המיליארדר ביל אקמן ואשתו, המדענית ד"ר נרי אוקסמן, יקימו מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר. המכון ייקרא, לפחות בשלב זה, AOI - Ackman Oxman Institute. הסכום יושקע באמצעות קרן הפילנתרופיה של אקמן Pershing Square, ולדברי אקמן, ערכה של התרומה עוד עשוי לעלות בעקבות השקעות הקרן, שבה שותפים השניים. הקרן כבר תרמה כ-930 מיליון דולר לתחומי הבריאות, החינוך והחדשנות.

באמצעות Pershing Square Foundation, אקמן רכש מתחם ביוטק בניו יורק המשתרע על פני 37 אלף מ"ר, והוא מקווה לרכוש מתחמים נוספים, סמוכים, ובהם בניין המשמש כיום לחזרות לתוכנית הטלוויזיה "סאטרדיי נייט לייב". המטרה, הוא אומר, היא להקים את המתחם הגדול בעולם לחקר המוח, שיקום והחלמה מפגיעות מוח, אך גם לשיפור יכולות (Human Optimization) ואריכות ימים.

למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח
שרים ומיליארדרים רודפים אחרי הטרנד החם. הרופאים מזהירים

מיליארדרים רבים בארה"ב משקיעים בשנים האחרונות בתחומי איכות החיים ואריכות הימים, ובכלל זאת בחקר המוח, אך המניעים של אקמן מעט אחרים.

אקמן סיפר ב-X כי בפברואר האחרון, בתו בת ה-26 נמצאה מחוסרת הכרה בביתה. היא סבלה מאירוע מוחי, ואחרי ניתוח בבית החולים מאונט סיני, ומנתונים מטבעת ה-Oura שנועדה לנטר את ביצועי הכושר שלה, גילתה המשפחה כי לוסי הייתה מחוסרת הכרה כמה שעות טובות לפני שנמצאה.

עוד סיפר כי הרופאים הסבירו שבדרך כלל, כאשר חולף זמן רב כל כך בין האירוע המוחי לניתוח, נגרם נזק מוחי משמעותי ותוחלת החיים היא של כמה חודשים בלבד. אולם הטיפול בלוסי היה יוצא דופן. היא התעוררה כשהיא מבינה מה קורה בסביבתה, יכולה ללכת כמה מאות צעדים ללא עזרה, והחלה להשמיע קולות שהמשפחה מקווה שיהפכו בעתיד שוב למילים. עם זאת, ראייתה לא שבה.

אקמן כתב כי תוך כדי הטיפול הממושך, הוא נשבע לעצמו שיעשה מה שדרוש כדי להנגיש את הטיפול הזה גם לציבור הרחב.

"אם כבר ללקות באירוע מוחי נוראי כזה, הנקודה הזו בהיסטוריה היא הזמן העדיף לכך", אומר אקמן בפוסט שלו. "מספר חברות מייצרות כבר שבבי ממשק בין מוח ומחשב. אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו בטוחים שהעיוורים יראו שוב. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לקדם זאת, בין היתר על ידי תמיכה בחברות בתחום הזה".

"מכון מחקר המחובר לחלוטין לחברות המסחריות"

אקמן ציין כי המרכז יהיה "ממוקד מטופל. אנחנו לא מעוניינים במכון מחקר שיניב הרבה מאמרים, פרס נובל או שניים, אבל רק מעט תוצאות עבור המטופל. אנחנו נהיה ממוקדים בפתרונות, בטיפולים, במכשירים ובשיקום, וגם במחקר בסיסי אך במטרה להאיץ מהותית את הדרך מרעיון לתוצאה המועילה למטופל. זו תהיה עמותה ללא מטרות רווח, אבל עם כוונות מסחריות ברורות. תהיה לנו קרן הון סיכון שתפתח את החידושים לחברות".

הוא הסביר כי הוא רואה לנגד עיניו מכון מחקר המחובר לחלוטין לחברות המסחריות ולשיקום בפועל של המטופלים, ללא חסמים או גבולות ביניהם. בית החולים מאונט סיני יהיה שותף במכון, אך לא השותף היחיד. "אנחנו לא מאמינים כי לבית חולים או למכון מחקר אחד יש מונופול על הכישרונות או הרעיונות".

עוד מציין אקמן כי הרעיון להקמת מרכז לחקר המוח אינו חדש, אלא נולד כבר לפני חמש שנים, לאחר שאמה של אוקסמן נפטרה מאלצהיימר. "אבל אז לא הצלחנו לגרום למתמטיקה לעבוד, כי הנדל"ן היה יקר מדי, ולא חשבנו שנצליח לגייס את הכישרונות המובילים למיזם שלנו. אבל מאז מחירי הנדל"ן ירדו, האוניברסיטאות הפכו למקום עבודה פחות אטרקטיבי משום שהפוליטיקה גוברת על המריטוקרטיה (אקמן נכנס למאבק מול אוניברסיטאות העילית, ובעיקר מול הרווארד, סביב תגובתן לאנטישמיות בקמפוסים אחרי 7 באוקטובר וגם סביב נטיותיהן הפוליטיות הכלליות - ג.ו.).

"למזלנו באותו הזמן התקדמתי כלכלית מספיק כדי לאפשר את הקמת המכון, וההתקדמות של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות תאיץ את הפעילות שלנו משמעותית".