בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל. זאת, מן הטעם שההחלטה התקבלה על יסוד שיקול זר ופסול: חוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מכך שהשידורים, לתחושתם, מנוגדים לעמדותיהם.
● שביתה בלתי חוקית? המחיר שעובדי נתב"ג עלולים לשלם
● היועמ"שית לבג"ץ: תקצוב מוסדות לימוד חרדיים יותנה בלימודי ליבה
השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר קבעו כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל החלטה בעניין, ודחו את הטענה כי סגירת גלי צה"ל הצריכה חקיקה ראשית. כל השופטים, כל אחד מטעמיו, הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גלי צה"ל לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים. הם אף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים.
https://wink.globes.co.il/docs/61683-12-25.pdf.pdf
השופט כשר ציין כי "לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
המכתב שהטה את הכף
ההחלטה על סגירת גלי צה"ל התקבלה בדצמבר 2025 פה אחד בממשלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. על פי ההחלטה התחנה היתה צפויה להיסגר ב-1 במרץ, אך בג"ץ הקפיא את הצעד עד לקבלת הכרעה סופית. נגד ההחלטה עתרו חמישה ארגונים: התנועה לאיכות השלטון, האקדמיה למען ישראל, ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות וועד עובדי צה"ל.
שופטי בג"ץ קבעו כי השיקול המרכזי של שר הביטחון ישראל כ"ץ, הן במועד קבלת ההחלטה במידה מכרעת, היה השיקול הפסול: לא עיסוקה של התחנה בענייני אקטואליה כשלעצמו, אלא ההשקפה כי תוכן שידוריה נוטה לכיוון פוליטי מסוים שאינו תואם את מדיניותה של הממשלה.
עוד נקבע כי בוועדה המייעצת לבחינת פעילות התחנה לא היו חברים שהיו בעד השארתה. "לא נמנה עם חברי הוועדה איש שלגביו יש בסיס להניח כי שיקולים הנוגעים לחופש הביטוי או לעיתונות חופשית ועצמאית עומדים בראש מעייניו", וכמו כן צוין וכי לא נמנה עם חברי הוועדה אף לא חבר אחד שעיסוקו המרכזי והמובהק הוא בתחום העיתונות.
מכתב ששלח שר התקשורת קרעי לכ"ץ במרץ 2025 הביא את השופט שטיין לקבוע כי מדובר בהשתלטות פסולה על שידורי הרדיו: "לטעמי תוכנו של מכתב זה שכאמור היווה חלק משמעותי של הליכי קבלת החלטתה של הממשלה בדבר סגירת התחנה - עולה כדי התערבות שלטונית בתכנים של שידורי רדיו. זאת בשעה שהרעיון הלגיטימי אשר מצדיק - ואולי אף מחייב - את סגירתה של 'גלי צה"ל' הוא ההפרדה בין שלטון לתכנים המשודרים בכלי התקשורת.
"דומני שלא אטעה אם אומר אף זאת: בהינתן האמור במכתבו של שר התקשורת, אין זה ברור אם הלה היה תומך בהתלהבות בסגירת התחנה 'גלי צה"ל' על בסיס עקרון ההפרדה בין עיתון לשלטון אם שידורי התחנה הסבו נחת רוח לו ולשותפיו לדרך. נמצא אפוא שהליכי קבלת ההחלטה בדבר סגירתה של תחנת הרדיו "גלי צה"ל נפגמו בשקילתה של מטרה זרה".
השופט שטיין הביע עמדה השוללת מעורבות ממשלתית וצבאית בעולם התקשורת והאקטואליה, והדגיש כי חופש הביטוי אינו מחייב את המדינה לממן או להפעיל תחנת רדיו. בנוסף הוא קבע כי חיילים שמשדרים פוליטיקה זהו "עיוות משטרי".
עוד סבר השופט שטיין כי הסמכות לסגור את גל"צ נתונה ישירות לרמטכ"ל ולממשלה, כהחלטה פיקודית חד-צדדית ביחס לכל יחידה צבאית, ללא צורך בפרוצדורה מורכבת או בחקיקה ראשית.
השופטת דפנה ברק ארז הסכימה עם יתר השופטים וקבעה כי מדובר בהשתקת קולות ביקורתיים. לעמדתה, הסיבה לפסילה היא ההליך הפגום והפרוצדורה של הסגירה. לדבריה, השרים וחלק מחברי הוועדה גיבשו עמדה סופית ונעולה מראש, וכי ההחלטה התקבלה ללא בדיקה סדורה, שיטתית ומקצועית של טענות ההטיה בשידורים.
מטעם באי כוחם של ועד עובדי גלי צה"ל, ארגון עובדי צה"ל וההסתדרות, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה נמסר בתגובה: "התוצאה המשפטית שאליה הגיע בג"ץ מוצדקת וראויה. גלי צה"ל תמשיך לשרת את הציבור בישראל בשגרה ובחירום, באמצעות שידור ציבורי מקצועי ומהימן. גלי צה"ל הייתה ותמשיך להיות הבית של החיילים, אנשי המילואים וכל החברה הישראלית".
