כמה מהחיים שלנו נקבעים מראש בגנים, והאם אפשר לעכב את ההזדקנות במקום לטפל במחלות שהיא מביאה איתה? אלה שתיים מהשאלות שמעסיקות כיום את חזית המחקר של אריכות הימים, תחום שכבר מזמן אינו מתרחש רק בשולי הרפואה.
מגזין TIME בחר להאיר השנה זרקור על 12 חוקרים שלדבריו מתחילים להציג תוצאות ממשיות במאמץ להאריך את החיים ולשפר את איכותם. בין השמות נמצאים שני ישראלים: הגנטיקאי פרופ' ניר ברזילי וחוקר המערכות פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן.
● חלוץ השקעות הלונג'ביטי בישראל מסמן את הטרנדים החמים בתחום
● חטיף, יוגורט או אבקה: כך הפך החלבון לכוכב התזונה החדש
השניים חוקרים את ההזדקנות מכיוונים שונים: ברזילי מנסה לבדוק אם אפשר להשתמש בתרופות קיימות כדי לדחות את המחלות שמגיעות עם הגיל, ואילו אלון מצא כי לגנטיקה עשוי להיות משקל רב בקביעת אורך החיים. שניהם התראיינו לגלובס בשנים האחרונות על ממצאיהם.
עד כמה הגנים קובעים?
עבודתו של הגנטיקאי ניר ברזילי, עליה זכה להיכנס לרשימה היוקרתית וכן התראיין בגלובס בעבר, סייעה לקדם גישה חדשה לרפואה. במקום לטפל במחלות בנפרד, המחקר שלו תמך ברעיון שלפיו מיקוד בביולוגיה של ההזדקנות באמצעות תרופות והתערבויות באורח החיים עשוי להאריך את "טווח הבריאות" - השנים שבהן אדם חי בבריאות טובה.
במשך עשרות שנים חקר ברזילי "סופר־אייג'רים", וכן את הגורמים הביולוגיים והגנטיים שמסייעים להם לחמוק ממחלות ולעכב את ההזדקנות. "אנשים לא עוברים את גיל 100 בלי הסבר גנטי כלשהו, אז אנחנו מנסים להבין את הביולוגיה שמאחורי זה", אמר למגזין TIME. "ידע זה יעזור לנו לפתח תרופות נוספות".
מחקריו מצאו, בין היתר, קשר בין אריכות ימים לבין וריאציות בגנים הקשורים למטבוליזם של כולסטרול ושומנים. כעת הוא מוביל את יוזמת SuperAgers, שמבקשת לגייס 10,000 בני 95 ומעלה ובני משפחותיהם כדי לזהות גנים נוספים הקשורים להזדקנות איטית ולבריאות בגיל מבוגר.
ברזילי גם מקדם את האפשרות לעשות שימוש בתרופות קיימות כטיפולים נגד הזדקנות. הוא תכנן ניסוי שבוחן אם מטפורמין, תרופה לסוכרת, יכולה לדחות מחלות הקשורות לגיל כמו מחלות לב וסרטן. הניסוי עדיין לא יצא לדרך, אך לדבריו ניתן יהיה להשתמש באותה גישה גם כדי לבחון תרופות GLP-1 במניעת כמה מחלות הקשורות לגיל.
גם אורי אלון עוסק בגנטיקה של ההזדקנות, אך מכיוון אחר. בינואר השנה הציגו אלון ועמיתיו ממצא שלפיו לגנטיקה עשוי להיות תפקיד גדול בהרבה בקביעת אורך החיים האנושי מכפי שהעריכו עד כה. ב-2025 הוא דיבר איתנו על מחקר אחר לגמרי, שבודק את הקשר בין מנופאוזה להזדקנות.
אלון מצא כי כאשר מנטרלים מקרי מוות מתאונות, זיהומים וגורמים אחרים שאינם קשורים ישירות להזדקנות, הגנטיקה עשויה להסביר כ־50% מאורך החיים, שיעור גבוה משמעותית מההערכות המקובלות, שעמדו על 20%-30%.
עבור אלון, המשמעות אינה רק שהגנים חשובים יותר ממה שחשבנו, אלא שיש הצדקה גוברת לחפש את הגנים והחלבונים שמכתיבים את קצב ההזדקנות ולבדוק אם ניתן יהיה בעתיד להתערב בהם.
"גורם הסיכון הגדול ביותר לסרטן, לדמנציה, למחלות מטבוליות ולמחלות לב הוא ההזדקנות", אמר ל־TIME. "אם נוכל להאט את קצב ההזדקנות, אנחנו למעשה עושים רפואה מונעת לכל המחלות הקשורות לגיל במכה אחת".
