בעוד כשבוע בלבד תסתיים האחריות של לוקסמבורג לסייע להנפקת אגרות חוב ממשלתיות ישראליות מסוג "בונדס" באיחוד האירופי, ולא ברור כיצד תוכל ישראל להמשיך ולגייס חוב זה באירופה.
● בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו
● משבר החוב של ארה"ב בשיא. שר האוצר ומשקיע העל מציעים פתרונות
לפי הודעה רשמית של הרשות הפיננסית של הנסיכות, המהווה מרכז פיננסי וחברה באיחוד האירופי ובגוש האירו, אין לה שום כוונה להמשיך ולאשר את התשקיפים הנדרשים על פי חוק באיחוד על מנת להציע אגרות חוב אלו של מדינת ישראל. ה"בונדס" מיועדות בעיקר ליהודי התפוצות ולארגונים יהודים פרו־ ישראלים, ומהוות מיעוט בהנפקות האג"ח הישראליות, אך הן שימשו לגיוס יותר מ־2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, וסכום דומה בשנה שלפניה, פי נתוני משרד האוצר.
החליפה את אירלנד
ההודעה של לוקסמבורג מהווה מבוכה תדמיתית לישראל, מכיוון שהנסיכות נבחרה רק לפני שנה על ידי משרד האוצר הישראלי להחליף את אירלנד, שבה ביקורת גורפת על מדיניות ישראל בעזה ובשטחים הביאה ללחץ חסר תקדים על הבנק המרכזי להפסיק את אישור התשקיפים.
החל מה־1 בספטמבר 2026, לא ברור איזו מדינה מתוך 27 מדינות האיחוד היא זו שתאשר תשקיפים המאפשרים גיוס חוב באמצעות אגרות חוב ממשלתיות בלתי סחירות אלו. הבנק המרכזי האירי מסר לתקשורת במדינה כי לא קיבל פנייה מישראל לשוב ולאשר תשקיפים, נכון לשבוע האחרון.
לפי חוקי האיחוד האירופי, יש צורך במדינה אירופית חברה שתאשר תשקיף לכל הנפקה של אגרות חוב בלתי סחירות של מדינה חיצונית לו, כמו הבונדס. עד לפרישת בריטניה בפועל מהאיחוד האירופי ב־2020, הממלכה המאוחדת היתה אחראית על כך בהקשר הישראלי, ולונדון היתה המרכז הפיננסי שבו קיבלו הבונדס את הגושפנקא החוקית הדרושה להם.
לאחר יישום הברקזיט עבר תהליך החיתום לאירלנד. אבל בעקבות מעשי הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה, הפכה דעת הקהל באירלנד - וגם המערכת הפוליטית - לעוינת כלפי ישראל.
בשלוש השנים האחרונות דרשו ממשלות איריות שונות להשעות את יחסי הסחר המועדפים בין ישראל לאיחוד האירופי, להטיל סנקציות על ישראל, להעמיד לדין בכירים ישראלים בחשד למעורבות ב"רצח עם" בעזה וכן לצמצם את הקשרים הפיננסיים והמסחריים בין אירלנד לישראל. בדצמבר 2024 סגרה ישראל את השגרירות בדבלין.
בעקבות הביקורת על ישראל נוצר לחץ ציבורי ודיון תקשורתי ופוליטי על המעורבות של אירלנד באישור תשקיפים לגיוס חוב מסוג בונדס, וטענות כי הדבר מסייע ל"מכונת המלחמה הישראלית" ומעורר "חשש למעורבות בפשעי מלחמה בעזה".
מפלגות שונות דרשו מהבנק המרכזי לעצור את האישורים, וישראל הודיעה - בניסיון להקדים תרופה למכה - כי היא מעבירה את אישור התשקיפים ללוקסמבורג. את ההחלטה קיבל במהלך אוגוסט 2025 החשב הכללי באוצר דאז, יהלי רוטנברג. אז נאמר לגלובס כי לא מדובר במשבר, ו"אם כבר - מדובר בהזדמנות", בעקבות המרכזיות של לוקסמבורג כמרכז פיננסי גלובלי בהנפקת אגרות חוב.
אבל לוקסמבורג היתה ועודנה חלק מהציר הביקורתי ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי. ההחלטה עוררה ביקורת בנסיכות כבר אחרי שהתקבלה, אך אז הודיעה הרשות הפיננסית שלה כי "אינה מוצאת כל סיבה" לדחות את הבקשה האירית־ישראלית לבצע את התשקיפים בעבור מדינת ישראל. ואולם כעת, שנה לאחר מכן, ואחרי לחץ ציבורי ופוליטי בנושא, הודיעה בשבועות האחרונים הרשות כי היא מסרבת להמשיך עם סידור זה שנה נוספת. לוקסמבורג היתה שותפה לעמדה האירית והספרדית בנוגע להשעיית הסכמי הסחר החופשי עם ישראל ומקדמת לחץ מקסימלי על ירושלים באמצעות סנקציות.
הנימוק טכני
הנימוק שהעניקה הרשות הלוקסמבורגית לא היה פוליטי, אלא טכני. היא הודיעה כי לפי פרשנותה לחוקים של האיחוד האירופי, היא אינה יכולה להיעתר שנה אחרי שנה לבקשה להחליף מדינה אחרת (אירלנד) באישור התשקיפים, משום שהדבר יהיה "מנוגד לכללי האיחוד".
אך כאשר העיתון לוקסמבורג טיימס פנה לרגולטור האירופי בנושא (ESMA), הרגולטור אמר לו כי "אין מניעה לקבל בקשה כזו שנה אחרי שנה".
הרשות הלוקסמבורגית אמרה לאחר מכן לעיתון היא חולקת על העמדה וכי "העברות כאלה נועדו להיות יוצאות מן הכלל ויש לקבל אותן רק בנסיבות מוגבלות, בפרט אם לרשות הלאומית המוסמכת המקבלת יש הבנה טובה יותר של הספציפיות של המוצר הפיננסי שיונפק, או אם למנפיק כבר יש נוכחות חזקה בשוק הלאומי של הרשות הלאומית המקבלת".
בכל מקרה, ההחלטה של לוקסמבורג הוצגה כסופית. היא תהיה אחראית על אישור תשקיפים עד ה־31 באוגוסט, ולא יום אחד מעבר.
מי תסייע לישראל
לא ברור מי תהיה הרשות הפיננסית שתסייע לישראל אחרי תאריך זה. האם יהיה מדובר באירלנד, שאותה ישראל עזבה באופן הצהרתי תוך ביקורת על מדיניות "אנטי-ישראלית"? כאמור, בתקשורת האירית דווח כי הבנק המרכזי עידכן שלא קיבל כל פנייה כזו מצד ישראל, כנדרש, עד לשבוע האחרון. האם הצדדים יפנו להליך משפטי שיחייב את לוקסמבורג להיעתר לבקשה האירית-ישראלית? ואולי ישראל תפנה למדינה שלישית, ידידותיות יותר, שתהפוך ל"מדינת הבית" לטובת גיוס חוב בעתיד או שתיאלץ לזנוח את ערוץ הגיוס הזה?
בינתיים הסילוק מלוקסמבורג - שנה בלבד אחרי שנבחרה - מהווה ניצחון למי שמעוניינים לפגוע בתדמיתה הכלכלית של ישראל באירופה. אמנם היקף גיוס הכסף באמצעות אגרות הבונדס - שאינן סחירות ונועדו להשקעה עד לפקיעת תאריך האגרת - הוא מצומצם יחסית, אך הוא עדיין מגלגל יותר משני מיליארד דולר בשנה לפחות. ארגון "אמנסטי" בירך על המהלך בימים האחרונים וקרא לכל מדינות אירופה להצטרף לסירוב לאשר תשקיפים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מדיניות ניהול החוב מתבססת על מגוון רחב של אפיקי גיוס בשווקים המקומיים והבינלאומיים, במגוון מטבעות ולטווחים שונים. כפי שהוכח מאז תחילת המלחמה, אגף החשבת הכללית ערוך ויודע לממן את כלל פעילות הממשלה וצרכיה באופן מלא, תוך הסתמכות על שוק מקומי עמוק ונזיל ועל נגישות מעולה לשווקים הגלובליים.
"גיוסי החוב הנרחבים בהיקף של מעל 700 מיליארד שקל מאז פרוץ הלחימה משקפים את הבעת האמון החזקה של המשקיעים בארץ ובעולם ביציבותה ובעוצמתה של כלכלת ישראל".
