תופעת "העוקץ הרוסי", המכוונת נגד קשישים דוברי רוסית בישראל, הפכה לרשת הונאה משומנת ונפוצה מאוד. מדי שבוע מתפרסמות בקבוצות פייסבוק ייעודיות עוד ועוד עדויות על הורים, סבים וסבתות שנפלו קורבן לתרמית האכזרית בשיחת טלפון אחת.
● מסתמן: לפחות 93% מהעסקים יוחרגו מחוק תביעות ייצוגיות
● השיטה השתנתה: כמה נקודות תקבלו על עבירות תנועה?
לעיתים, המתחזה בצד השני מציג את עצמו כנציג בנק או רשות מוסמכת, ולעיתים אף נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית כדי להתחזות לבני המשפחה - בעזרת "שכפול" קולם באמצעים טכנולוגיים שונים. וככל ששיטות ההונאה משתכללות, היכולת של הקשישים ושל בני משפחתם למנוע את העוקץ הבא הופכת לנמוכה משמעותית.
כשהנושא נגע באופן אישי לירון שמש, יזם ומנכ"ל סטארט־אפ הנגשת הנתונים Simpler Story, הוא החליט לעשות מעשה. לאחר שנוכלים ניסו לעקוץ את אביה של בת זוגו, פיתח שמש אפליקציה שמטרתה לצמצם את התופעה ולספק מענה להונאות. אף שהאפליקציה נמצאת כעת בתחילת דרכה, היא כבר מעוררת התעניינות רבה.
"בני 85, ניצולי שואה, הפסידו את כל כספם"
בשנת 2024 נגנבו מקשישים בישראל יותר מ־100 מיליון שקלים. מנתוני הכנסת עולה כי בשנת 2025 נפתחו 2,655 תיקים בגין עבירות מרמה כלפי קשישים יוצאי ברית המועצות - כמעט פי שניים מהיקפם בשנה שקדמה לה. התחכום ההולך וגובר של הנוכלים הוא שמזין את הזינוק החד במספר הנפגעים.
אחד המקרים הללו עולה מפוסט שפרסמה בלה ברשתות החברתיות, שבו תיעדה כיצד נפלו סביה קורבן לתרמית. "אתמול נודע לי מסבתא שהיא וסבא נפלו לעוקץ קשישים דוברי רוסית", כתבה. "הם זוג בני 85, סבא ניצול שואה. סבתא העבירה את כל כספם המזומן שחסכו כל חייהם עד השקל האחרון - 150 אלף שקל, יחד עם פרטי חשבון הבנק".
בהמשך תיארה בלה את שיטת הפעולה המתוחכמת. "התקשרה מישהי שהציגה את עצמה כ'רחל מהבנק', אמרה שמצאה נוהל מדיני בזמן מלחמה לפיו כולם מחויבים לתת כסף מזומן למקרה שייפול טיל בבית. בו בזמן רחל נתנה לסבתא שלי לדבר עם דוד שלי כביכול, לקחו ופיברקו את הקול שלו שאומר שהוא מאשר".
פתרון פשוט לבעיה מורכבת
כשירון שמש (34), יזם הייטק, נחשף לתופעה - תחילה במקרה אישי ולאחר מכן במאות סיפורים נוספים - הוא החל לחפש יחד עם בת זוגו דרך למנוע את העוקץ הבא. "ניסינו לחשוב על פתרון פשוט ונגיש", הוא מסביר. שמש נזכר כי העברת סכום כסף גדול בבנק דורשת אימות דו־שלבי, ומשם צמח הרעיון. "חשבתי למה שלא יהיה מנגנון כזה, רק למשפחות? ואז החלטנו ללכת על זה". כך נולדה אפליקציית TavKey, שאמורה לספק מעטפת הגנה לקשישים וכלים לבני משפחתם בהתמודדות עם עוקץ שנובע מהתחזות.
האפליקציה מותקנת אצל בני המשפחה ומציגה קוד סודי משותף המתחלף מדי דקה. התקשורת בין המכשירים מוצפנת, וכך גם הקוד עצמו. "אם מתקבלת שיחה חשודה אפשר לשאול 'מה ה־TavKey שלך?'. בני המשפחה יידעו לענות, ואילו מתחזים לא יידעו", מסביר שמש. השימוש באפליקציה חינמי ואנונימי לחלוטין, אינו דורש הרשמה או שליחת מידע פרטי, פועל גם ללא חיבור לאינטרנט ומותאם לבני 65 ומעלה.
הקושי באכיפה - ואחריות חברות האשראי
במישור האכיפה, הרשויות נתקלות בקשיים בלכידת העבריינים. אלו מחליפים מכשירי טלפון בתדירות גבוהה, משתמשים במספרים חד־פעמיים ומנצלים את היעדרן של מצלמות אבטחה בנקודות איסוף המזומנים. למרות התחכום, המשטרה והפרקליטות מצליחות להביא בחלק מהמקרים להגשת כתבי אישום. ביוני האחרון, למשל, הוגש כתב אישום נגד בן 31 שהיה חבר ברשת הונאה שפגעה בקשישים דוברי רוסית, והמירה את כספי העוקץ לזהב בשווי חצי מיליון שקלים.
המאבק בתופעה עובר גם למישור האזרחי. בפברואר האחרון קיבל העליון בדעת מיעוט ערעור בתביעה ייצוגית נגד חברות האשראי ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא נקטו צעדים מספקים כדי למנוע ולסכל את "עושק הקשישים". העליון הורה להחזיר את ההליך למחוזי, שם תוקנה התביעה והיא צפויה להמשיך ולהתברר.
